"אני לא זוכר את השיקולים": עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט ("ועדת הצוללות") נפרסת על עשרות עמודים של תמלילים שפורסמו בצהריים (רביעי). נתניהו מתייחס בין היתר לעניין שהמל"ל, שכפוף למשרד ראש הממשלה, טיפל בסוגיות הרכש - ולא מערכת הביטחון. " תחקרו, תשאלו, אני לא זוכר, אין אילו כללים".
העדויות של הגורמים השונים מתפרסות על פני דפים רבים, וכוללות בין השאר את תמלילי דבריהם של נתניהו, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, השר לשעבר בני גנץ, השר לשעבר משה יעלון, ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ואהוד ברק, בכירים בצה"ל ונוספים.
מי שהיה בתקופה המדוברת שר הביטחון הוא יעלון. בעדותו סיפר כי בפברואר 2016 מגיע לידיו מסמך טיוטה למזכר הבנות, שראש הממשלה אמור לחתום עליו מול קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל על שלוש צוללות ושתי ספינות לחימה נגד צוללות. "עכשיו אני נרעש, מה זה הדבר הזה? זה לא עבר שום דבר אפילו לא בפגישת עבודה איתי שהוא הולך לחתום על המסמך הזה", אמר.
יעלון סיפר על הפגישה שהתקיימה באוגוסט 2015 שבה לדבריו שמע בפעם הראשונה על הבקשה לרכוש תשע צוללות. בתחילת הדיון, העיד, הניח על השולחן יוסי כהן, אז ראש המל"ל, מסמך - הנחיות ראש הממשלה לתר״ש גדעון (תוכנית רב-שנתית שנועדה להוביל תהליכי מודרניזציה בצבא). לאחר ויכוח על מספר הצוללות, אמר יעלון, הנחה נתניהו בסוף הדיון את ראש המל"ל לכתוב נייר עמדה בנושא, שבו בסופו של יום הסבירו שיש לרכוש חמש צוללות.
כשנתניהו נדרש להסביר מי ניהל את רכש הצוללות, השיב: "תשאלו את ראש המל"ל, מי שהיה שם, שהכין את ההחלטה. תשאלו אותו, אני לא יודע מה הסיבה לזה. האמת היא שעד ששאלתם אותי, כרגע, לא ידעתי את זה בכלל".
ועדת החקירה ביקשה לברר באילו מקרים ראש ממשלה יכול לקבל החלטות ביטחוניות לבדו ומתי חייבת להיות מעורבות של מערכת הביטחון. "שום דבר לא מגיע בלי מעבר דרך המערכות, דרך המל"ל, ואין החלטה שמתקבלת לבד על-ידי ראש הממשלה. לדעתי לא קיים כמעט דבר כזה, לא זוכר את זה", השיב. הוא הסביר כי הוא לא מדבר על סוגיות מבצעיות שקשורות במוסד או בשב"כ, "שם ראש הממשלה יכול לקבל החלטות מבצעיות. אבל בדרך כלל במערכות רכש, מערכות נשק, זה מוכרח לעבור דרך הפורום הגדול. אם זה ממשלה, או קבינט או ועדת הצטיידות. זה תמיד ככה, אין דבר אחר".
אין את עמדת מערכת הביטחון? "לא סוף העולם"
עדותו של נתניהו עסקה גם ביחסיו עם גרמניה. בין היתר הוא נשאל אם הוא מתעד פגישות בארבע עיניים עם מנהיגים בעולם. נתניהו השיב כי "הרבה פעמים לא. אני יכול להגיד שהיו לי עשרות שיחות כאלה ולראשי ממשלה בישראל היו עשרות שיחות כאלה, חלקן תועדו וחלקן לא. אם יש תוצאה לשיחה עם מסקנות, זה כן עובר הלאה".
חברי הוועדה עימתו את נתניהו עם כך שהלך לשוחח עם הקנצלרית לשעבר מרקל על רכישת הספינות נגד צוללות להגנה על אסדות הגז, מבלי לשמוע את עמדת מערכת הביטחון וחיל הים אלא רק את המל"ל - וכי רק אחרי השיחה עימה נודע לו שלחיל הים כלל אין צורך בהן.
"יותר טוב שיהיה עם (עמדת מערכת הביטחון, נ"ב)", השיב נתניהו. "באופן תיאורטי אני הייתי יכול לחשוב על זה גם אבל זה לא סוף העולם. הרי הרכש לא קרה. מה קרה? שדיברתי עם מרקל על הדבר הזה? אז מה הנזק שקרה? היה צריך, זה נכון, אבל אני לא חושב שנגרם נזק כלשהו למדינת ישראל בפועל. אף אחד לא התקדם עם הפרויקט הזה, הוא לא הגיע לשום דבר. היה צריך לשבת עם משרד הביטחון, חיל הים, עם מי שזה יהיה. יכול להיות שאני מנהל רכש מול קלינטון או מול אובמה, אבל בסוף משרד הביטחון יושב על כל פסיק, על כל אות, על כל מספר. אני קיבלתי את ההתנגדות של משרד הביטחון, קיבלתי את זה שיש להם ספינות שטח להגן על האסדות".
נתניהו, שהעיד בפני הוועדה לפני פרוץ המלחמה, הציג לוועדה דוגמה: "יש לי עכשיו דיונים עם הממשל האמריקני, עם הנשיא האמריקני, אני מדבר איתו בטלפון על איזה נושא וגם עם האנשים שלו. אני מעלה דברים מסוימים שלא כולם עברו עדיין דרך מערכת הביטחון אבל הם יצטרכו לעבור דרכה".
נתניהו אמר לוועדה: "זה נורא כשמאשימים אותך בבגידה כשכל האינטרס שלך זה איך לדאוג לביטחון של מדינת ישראל. אנשים קנו את זה, אנשים באמת האמינו שהצוללות שלנו וכלי השיט וכו'. זה איזה מארג של שחיתות נוראית שהמילה בגידה מחווירה מולה, דבר מעשה הבגידה הנוראי ביותר בתולדות המדינה. הלכו על השחיתות הזאת כי זה מכוון קודם כל אליי, ולא בכדי כשחקרו את הנושא זה התברר שהמעשים שלי הם ללא רבב. כלום. שום דבר. נאדה. כלום".
ביוני האחרון, שלחה ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, חמש הודעות אזהרה לגורמים שעלולים להיפגע מהחקירה, ובהם לנתניהו. מלבדו שלחה ועדת הצוללות מכתבי אזהרה גם לשר הביטחון לשעבר יעלון, לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
בוועדה כתבו כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
