ארה"ב הגיבה הלילה (בין שבת לראשון) בזהירות להצהרתו אמש של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על כוונתו להציב נשק גרעיני טקטי בבלארוס – שגובלת באוקראינה וכן בשלוש מדינות שחברות בברית נאט"ו – והודיעה כי לפי שעה אין כל סיבה להאמין שמוסקבה נערכת לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני. דוברת המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אדריאן ווטסון, מסרה כי וושינגטון "בוחנת את ההשלכות" של הכרזת פוטין, וכי אין בכוונתה לשנות את ההיערכות של הכוחות הגרעיניים האמריקניים. "אנחנו נותרים מחויבים להגנה הקולקטיבית על בעלות ברית נאט"ו", אמרה הדוברת.
5 צפייה בגלריה
פוטין וטילי "איסקנדר", מהסוג שרוסיה העבירה לבלארוס ויכול לשאת נשק גרעיני
(צילום: ID1974/shutterstock, AP)
הבוקר הגיב למהלך גם אחד מיועציו הבכירים של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, והוא טען כי הצבת הנשק הגרעיני בבלארוס תעורר שם אי-יציבות פנימית. "הקרמלין לוקח את בלארוס כשבויה גרעינית", צייץ בטוויטר אולכסיי דנילוב, ראש המועצה לביטחון לאומי בקייב.
את ההכרזה שלו – שמעוררת דאגה רבה במערב ונתפסת כהסלמה משמעותית באיומים הגרעיניים שנשמעים ממוסקבה מאז תחילת המלחמה באוקראינה לפני 13 חודשים – ניפק פוטין בריאיון ששודר אמש בטלוויזיה הממלכתית בארצו. הוא לא אמר כמה פצצות יועברו לבלארוס ומתי בדיוק, אך ציין כי עד 1 ביולי יושלם שם מתקן מיוחד לאחסונן. פוטין טען כי המהלך לא יהווה הפרה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני והדגיש כי השליטה על הנשק תישאר בידי מוסקבה.
נשק גרעיני טקטי, מהסוג שפוטין אמר כי יוצב בבלארוס, הוא נשק בעל עוצמה מופחתת משמעותית ביחס לפצצות אטום "רגילות" שמטרתן להשמיד ערים שלמות, אם כי עוצמתו יכולה להיות עדיין אדירה ביותר. כפי ששמו מעיד, הוא פותח במקור במטרה להשיג הישגים טקטיים בשדות קרב – אך מעולם לא נעשה בו שימוש מבצעי. רוסיה לא חשפה כמה פצצות מהסוג הזה יש לה, אך בארה"ב העריכו שהמספר עומד על כ-2,000 ראשי קרב.
הנשיא הרוסי טען ש"אין שום דבר לא-שגרתי" בהחלטתו והשווה את הצבת הנשק בבלארוס לנשק הגרעיני שארה"ב מציבה כבר שנים ארוכות, מאז המלחמה הקרה, אצל בעלות בריתה – כגון בלגיה, גרמניה, איטליה, הולנד וטורקיה. "אנחנו עושים את מה שהם עושים כבר עשרות שנים, מציבים אותם אצל בעלות בריתנו, מכינים את פלטפורמות השיגור ומאמנים את הצוותים שלהם", אמר פוטין. "אנחנו עושים את אותו הדבר".
בריאיון ציין פוטין כי את הנשק הגרעיני הטקטי ניתן יהיה לשגר מהטילים הבליסטיים מדגם "איסקנדר" שארצו העבירה לבלארוס כבר בשנה שעברה, וכי היא גם סייעה לבעלת בריתה להתאים עשרה מטוסים צבאיים כדי שיוכלו לשאת נשק שכזה. מומחי צבא מייחסים למהלך חשיבות רבה, ומלמדת על כך העובדה שתהיה זו הפעם הראשונה מאז אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת שבה כלי נשק גרעיניים בשליטה רוסית יוצבו מחוץ לרוסיה. בבלארוס, כמו גם באוקראינה ובקזחסטן, נותרו כלי נשק גרעיניים לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991, אבל כולן הסכימו להעביר את הפצצות שהיו בידיהן לרוסיה. העברתן הושלמה ב-1996.
לטענת פוטין, ההחלטה להציב נשק גרעיני בבלארוס התקבלה בעקבות החלטתה בשבוע שעבר של בריטניה לשלוח לאוקראינה פגזים חודרי-שריון שעשויים מאורניום מדולל, מתכת צפופה במיוחד שאידיאלית עבור תחמושת שכזו ומהווה תוצר לוואי של תהליך העשרת אורניום. רמת הרדיואקטיביות של אורניום מדולל נמוכה משמעותית מזו של אורניום טבעי, אבל המתכת עלולה עדיין להיות מסוכנת. בפגזים שכאלו נעשה לא אחת שימוש בשדה הקרב, ובלונדון טענו שזהו נשק "סטנדרטי" לחלוטין – אבל מוסקבה הגיבה בחריפות, טענה שמדובר בעדות נוספת למעורבותו הישירה של המערב במלחמה באוקראינה והזהירה שזהו "עוד צעד" בדרך להתנגשות גרעינית. פוטין טען אמש שגם לארצו יש פגזים מאורניום מדולל, וכי היא נמנעת מלעשות בהם שימוש באוקראינה.
5 צפייה בגלריה
פטריית העשן שנוצרה אחרי הטלת פצצת האטום על נגסאקי ב-1945. נשק גרעיני טקטי חלש יותר, אבל עדיין עוצמתי מאוד
(צילום: ויקיפדיה)
הצבת הנשק הגרעיני בבלארוס מעוררת כאמור דאגה במערב, כשברקע שלל האיומים הגרעיניים שמנפקים פוטין ואנשיו לאורך המלחמה. האיומים הללו גברו בעקבות התבוסות שספג הצבא הרוסי בשדה הקרב – תבוסות שלהן תרם הנשק המתקדם שמזרים המערב לממשלה בקייב. גורמים ניציים רבים ברוסיה מהרהרים בפומבי באפשרות של שימוש בנשק גרעיני, ומכריזים כי למוסקבה יש את הזכות להגן על עצמה בנשק להשמדה המונית אם ייחצו קווים אדומים מסוימים.
למרות שפוטין אמר שהוא פועל בדיוק כמו ארה"ב, המומחים מזכירים שבמשך שנים ארוכות רוסיה התגאתה דווקא בכך שהיא פועלת בניגוד מוחלט: "זה מהלך משמעותי מאוד. רוסיה תמיד התגאתה מאוד בכך שלא היו לה כלי נשק גרעיניים מחוץ לשטחה. אז עכשיו, כן, הם משנים את זה וזה שינוי גדול", אמר בשיחה עם סוכנות רויטרס ניקולאי סוקול, חוקר בכיר במכון וינה לפירוק ולמניעת הפצת נשק גרעיני. האנס קריסטנסן, מנהל הפרויקט למידע גרעיני בפדרציית המדענים האמריקנים, העריך שמדובר בחלק מ"משחק של פוטין שמטרתו להפחיד את נאט"ו".
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו טרם הגיב להצהרת פוטין, אבל מינסק קוראת כבר זמן רב לרוסיה להציב בשטחה נשק גרעיני – כמשקל נגד לנאט"ו. היא חולקת גבול עם צפונה של אוקראינה, שלא חברה בברית הצפון-אטלנטית, אבל גובלת גם במדינות החזית המזרחית של הברית: לטביה, ליטא ופולין – שלוש תומכות נחרצות של אוקראינה.
5 צפייה בגלריה
סבטלנה טיחנובסקאיה, מנהיגת האופוזיציה הגולה של בלארוס. "אירופה לא תהיה בטוחה עד שהרודן יופל"
(צילום: רויטרס)
לוקשנקו עצמו, שבעבר ניסה להתרחק מפוטין ולהתקרב למערב, נחשב כעת במידה רבה לעושה דברו של הנשיא הרוסי, שסייע לו להישאר בשלטון אחרי המהומות הנרחבות שפרצו בבלארוס ב-2020 במחאה על זיוף הבחירות שם. מאז המלחמה רק התהדקו הקשרים הצבאיים בין שתי המדינות, אבל למרות שלוקשנקו אפשר לכוחות הרוסיים לפלוש משטחו לאוקראינה, הוא נמנע עד כה מלסייע להם ישירות בקרבות ולשלוח אליהם את חייליו.
יריבתו, מנהיגת האופוזיציה הגולה של בלארוס סבטלנה טיחנובסקאיה, אמרה כי המהלך מעיד על האיום שנשקף ממשטרו של לוקשנקו לאירופה כולה. "אירופה לא תהיה בטוחה עד אשר הדיקטטור יופל ויובא בפני טריבונל כדי לתת את הדין על הפשעים שלו נגד ארצנו ונגד אוקראינה", היא צייצה בטוויטר.
