אף שהזדעזע עמוקות ממתקפת הטרור וביקש למסור תנחומים למשפחות הקורבנות - באוסלו ייעצו למלך נורבגיה, האראלד החמישי, שלא להביע תנחומים רשמיים לישראל לאחר טבח 7 באוקטובר. כך גילה המלך עצמו בריאיון לרשות השידור הנורבגית (NRK). לדבריו, הבעת תנחומים מחייבת תיאום עם הממשלה ועם משרד החוץ הנורבגי, שם הוחלט להסתפק בניחומים רשמיים של ראש הממשלה, יונס גר סטיורה.
המלך האראלד סיפר כי במשרד החוץ הנורבגי טענו ש"לאור אופיו הפוליטי של הסכסוך, טבעי שהניחומים יגיעו מטעם הממשלה". ראש אגף תקשורת במשרד החוץ הנורבגי, טובה בוגנס, אישרה: "זו הייתה החלטה שהתקבלה בהתאם לנוהג המקובל". משרד החוץ ציין כי הכלל הוא שהממשלה, באמצעות ראש הממשלה או שר החוץ, היא המנחמת לאחר פעולות טרור. אלא שבעבר, במקרים של מתקפות הטרור בכרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, במנצ'סטר, בבריסל, באינסטנבול וגם בפריז ובלונדון - הביע גם מלך נורבגיה תנחומים בשם המדינה.
"לא אני זה שמחליט", הסביר המלך האראלד, "במדינה הזאת הממשלה באמצעות משרד החוץ מחליטה על מדיניות החוץ. לכן זה רק טבעי שנתייעץ עם משרד החוץ לפני שנקבל החלטה מהסוג הזה".
ההתכתבות בין משרד החוץ הנורבגי לארמון המלוכה מגלה כי ההתייעצות בנושא אירעה כיומיים לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. אז הסב מנהל הארמון את תשומת ליבו של המלך למתקפה על ישראל. "חשבתי שביום הזה צריך לשלוח את מחשבותינו לכל אלו שאיבדו מישהו או נפגעו מהפיגוע בישראל בשבת ומהאירועים שבאו אחרי", מסרו מטעם בית המלוכה אל משרד החוץ, "יום שבת היה היום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, ואין לנו אלא להתפלל שחיי חפים מפשע יינצלו בזמן הקרוב". עוד באותו ערב קיבל מנהל הארמון תשובה ממשרד החוץ, שלפיה המלך לא ימסור את תנחומיו לישראל.
ראש ממשלת נורבגיה סטיורה הביע את תנחומיו לקורבנות באמצעות הצהרה בבית הפרלמנט הנורבגי, ב-11 באוקטובר. לפי משרדו, הבעת התנחומים נעשתה בשיחות עם נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, וכן עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ויש לראות בכך הבעת תנחומים רשמית מטעם מדינת נורבגיה.
