הכל רותח, הכל בוער אבל עדיין אפשר לעצור לרגע, זה עדיין לא מאוחר. אנחנו חייבים לעצור כאן ועכשיו את השיח המתלהם ולא לעצור שני רמטכ״לים וסגן רמטכ״ל, שכל חייהם הוקדשו לביטחון המדינה ושסיכנו את חייהם עבורנו.
הרי עצם הקריאה לעצור אותם בעוון בגידה וקריאה למרי אזרחי זה ליקוי מאורות ותחילתו של מדרון חלקלק ביותר, יחד עם הצונאמי של קעקוע העצמאות של מערכת המשפט ושאר שומרי הסף ובראשם המשטרה - זה הטירלול שאנחנו עוברים עכשיו, אלו אדי הדלק הנפיצים, רבותיי, אלו הכתובות שעל הקיר. אני הייתי מציע לבדוק את התרומה של כל האנשים היקרים האלו אל מול חלק ניכר מהקוראים להם בוגדים.
מותר ולעתים גם צריך לחשוב אחרת, מותר וגם צריך להתווכח - במיוחד במדינה דמוקרטית, מותר וגם צריך למחות ולהפגין במסגרת החוק- אבל לא ייתכן שמי לא מיישר אוטומטית קו עם השלטון, ייחשב בוגד - זו לא מדינה דמוקרטית וזו לא המדינה שאני רוצה להוריש לילדיי ונכדיי ולא, אין לי כוונה להגר מפה.
חייבים לעצור את הקיטוב הפושה בעם ומתודלק על ידי רשתות חברתיות אלימות ומלובות על ידי פוליטיקאים חסרי אחריות שמשחקים באש של ממש. שריפה גדולה מתחילה בקטן ועדיין ניתן לכבותה או לשלוט בה עם דלי אחד, אך אם היא לא מטופלת מיידית - היא עלולה לצאת משליטה ולגבות חיים רבים ויקרים.
המשל והנמשל מעוררי הדאגה
הייתי נוכח בדליקה הגדולה שהייתה בכרמל בשנת 2010, שהחלה בנרגילה שנפלה והסתיימה בשריפה שהשתוללה ימים ארוכים, גבתה חיים של 44 אנשים וכילתה אלפי דונמים של חורש טבעי. זה המשל והנמשל מעוררי הדאגה.
אחד מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית זו הפרדת הרשויות, מניעת ריכוז הכוח בידי רשות אחת. ייתכן שהמערכת המשפטית, כמו גם פקודת המשטרה ועוד סוגיות הדורשות התאמות ועדכונים, אכן צריכות לעבור בחינה והתאמה.
לא הורסים בניין רב קומות כי יש רצון לשפץ מספר קומות, לא עולים עליו עם די-9 ולא מפוצצים אותו עם חומר נפץ - לומדים מה צריך לעשות, מתייעצים עם מומחים ואז מביאים אנשי מקצוע ועושים את השיפוצים הנדרשים
מי שלא מבין שכל הדרכים במהפכה המשפטית המוצעת מובילות לריכוז כוח אבסולוטי בידי הפוליטיקאים - כדאי שיסתכל שוב ויראה נכוחה את הסכנות לטווח הבינוני והארוך. כל הכתובות על הקיר ובשם הרצון לתקן, שכבר הסכמנו עליו שהוא חיוני - ההרס יהיה קשה. והבלימה? הבלימה במדרון החלקלק הזה תהיה קשה עד בלתי אפשרית.
זרקור למפכ"ל
ברצוני לכוון זרקור על תפקידה המורכב של המשטרה והעומד בראשה, המפכ״ל. אין תפקידים רבים מורכבים ורגישים כמו זה, המשחקים בו זמנית על כמה מגרשים ומושפעים מווקטורים שונים ואף מנוגדים. תפקיד החשוף לעין הציבורית וטוב שכך.
מפכ״ל עצמאי האחראי בלעדי להפעלת הכוח, הכפוף לחוק בלבד ולא מפעיל אכיפה בררנית לאורה של אג׳נדה פוליטית של פוליטיקאי כזה או אחר- זוהי נשמת אפה של דמוקרטיה. משטרה פוליטית מאפיינת מקומות שרובנו לא היינו חפצים לגור בהם ולגדל את ילדינו.
מפכ״ל צריך להיות קשוב לדירקטיבות השר ומדיניותו, להוציא אותן לפועל כל עוד הן בהתאם לחוק (שנוכחנו לראות שגם הוא פגיע וגמיש), אבל הוא ורק הוא יחליט איך הוא מממש, כמה כוח הוא מפעיל ובאלו אמצעים הוא משתמש. השר הממונה לא אמור להחליט על כך. גם בצבא שבו הרמטכ״ל כפוף ישירות לשר הביטחון, האחרון לא מתערב איזה סד״כ להפעיל ובאלו אמצעים להשתמש.
על אחת כמה וכמה, עיקרון זה צריך להישמר כשמדובר במשטרה. ניתן וצריך לעשות אי אלו תיקונים בפקודת המשטרה מ-1974, אבל לעשות זאת בזהירות ובשיקול הדעת הנדרשים.
זהר דביראחיי ואחיותיי היקרים והיקרות מכל הצדדים, זה הזמן ללחוץ על הבלמים, לפני שיהיה מאוחר מדי. יש לנו די והותר אויבים המחככים את ידיהם בתקווה שנעשה להם את העבודה. רק ביחד נוכל להם ורק ביחד נשמור על הדמוקרטיה.
תוצאות הבחירות מקובלות ואין עליהן עוררין, אבל כנ״ל גם לגבי הזכות לחשוב אחרת ולמחות ולהפגין מבלי להיחשב בוגד. הציפייה מהפוליטיקאים היא להוריד את גובה הלהבות ולא ללבות אותן.
זהר דביר הוא ניצב בדימוס ושירת כסמפכ״ל המשטרה
