מדי שנה נוסעת חבורה של חסידי ברסלב מצפת להתפלל בקברי צדיקים במרוקו. ברוב הפעמים הם יוצאים לנסיעה לקראת ט"ו בשבט, שבו מצוין יום האזכרה השנתי לרבי דוד אבוחצירא, ממנהיגי הקהילה היהודית במדינה שהוצא להורג ב-1919. אבל הפעם הציע אחד החברים בקבוצה לא להגיע כמדי שנה ישירות להילולה, אלא להקדים את הנסיעה בכמה שבועות. ההצעה התקבלה.
התכנון היה לשהות במרוקו עשרה ימים. כמי שמנוסים בחוויה, הם ידעו בדיוק מה הם עומדים לעשות שם: התניידות במכוניות שכורות בין קברי הצדיקים הפזורים במדינה, עם הרבה תפילות וקריאת תהילים. אלא שהטיול השנה הסתיים בטרגדיה: בלילה שבין 5 ל-6 בדצמבר התנתקה אחת המכוניות משיירת החסידים אחרי שנוסעיה החליטו לנסוע ליעד אחר. בתוך שטח מדברי במדינה זרה, בנסיבות שעדיין לא התבררו במלואן, התהפכה המכונית וכל החמישה נהרגו: משה גלנט (18), בני הדודים שלו שמעון תפילינסקי (33) ויוסף-חיים תפילינסקי (20), הבעל של בת דודתו הרב נתן שפירא (36), ושראל שאשא (25).
6 צפייה בגלריה
קורבנות התאונה, מימין: נתן שפירא, ישראל שאשא, שמעון תפילינסקי, יוסף חיים תפילינסקי ומשה גלנט
(צילום: באדיבות המשפחה)
אחיו של משה ז"ל, יוסי קפלן, הוא חבר מועצת העיר צפת ופעיל ציבור, וגם הוא השתתף בטיול הטרגי במרוקו. מדובר במשפחה של 15 אחים – יוסי הוא הרביעי ומשה היה ה-13. בקרוב יסתיימו 30 הימים מאז הקבורה, ובשיחה עם ynet אומר יוסי: "האמונה מחזיקה אותנו. אין לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא. כשמאמינים הכול יותר קל".
את שהתרחש באותו לילה הוא מתאר כך: "יצאנו כולנו מהקבר של רבי דוד אבוחצירא ונסענו לכיוון קבר של צדיק בשם רבי חייא בן ברוך. עשינו עצירה בתחנת דלק, ויצא שכשחזרנו התחלפו נוסעים במכוניות. לאוטו של הטרגדיה נכנסו חמישה בחורים שלא ישבו יחד בשום מכונית מתחילת הטיול. אני ישבתי בו לפני העצירה בתחנת הדלק וביציאה משם מישהו אחר נכנס במקומי. ברוב המכוניות האחרות היו פחות מחמישה נוסעים. החברים מהרכב הזה החליטו לא לנסוע עם כולנו אלא להגיע קודם לקבר של רבי מכלוף בן יוסף, להתפלל שם, ואז לחבור אלינו".
השעה הייתה בערך 23:00 ביום חמישי והשיירה יצאה מאזור העיר וארזאזאת לכיוון הפרברים שלה. כאמור, היעד של רוב המכוניות היה קבר רבי חייא בן ברוך, למעט אחת שנסעה לכיוון הכפר תירגליל.
"התאונה קרתה כנראה סביב חצות", ממשיך קפלן. "חצי שעה קודם הם התפצלו מאיתנו. אין קליטה כל כך טובה במרוקו, אז לא דאגנו יותר מדי כשלא הצלחנו לתפוס אותם בטלפון. ליד כל קבר של צדיק שהפך לאתר תפילה יש חדרים ללינה, אז הנחנו שהם נשארו לישון שם ויחזרו אלינו בבוקר".
חברי הקבוצה המרכזית הלכו לישון אחרי שתכננו את השבת, אלא שבבוקר איתר אותם כוח משטרה מקומי שעדכן אותם שכל נוסעי המכונית שמהם נפרדו פחות מחצי יממה קודם לכן כבר אינם בין החיים. "נסענו מהר למקום התאונה אבל ההרוגים כבר פונו", אומר קפלן. "ראינו רק את הרכב שהתהפך. אספנו את חפצים שלהם וזהו".
נסעת שם. הרגשתם שזה אזור מסוכן לנהיגה?
"כל הדרכים והכבישים במרוקו קשים. בציר שבו הם נסעו לא היה משהו חריג. היה עיקול אבל לא קשה במיוחד לנהיגה. המשטרה אמרה שהם לא נסעו במהירות גבוהה אבל נתקלו במכשול - סלע בצד הכביש - והרכב התהפך. יכול להיות שהנהג איבד שליטה ופגע בסלע".
מיד אחרי שקיבלו את ההודעה על התאונה התקשרו חברי הקבוצה לסמנכ"ל המבצעים בזק"א, חיים וינגרטן, שמספר השבוע: "הדרכנו אותם בשיחת וידאו של כמה שעות מה לעשות ואיך לנקות ולטהר את הזירה. הרכב עשה כמה סיבובים ומה שהיה בו התפזר על שטח די גדול. זה לצערנו לא דבר חריג בהתהפכויות כאלה. אנחנו מבינים שאחד מהם שרד את התאונה ונפטר רק בדרך לבית החולים. נעזרנו בקהילה היהודית במרוקו בשינוע הגופות והטיפול בהן, ובזכותה זה לקח רק ימים ספורים עד שהבאנו אותן לארץ. בנסיבות אחרות זה עלול היה לקחת שבועות".
האסון החזיר אותנו אחורה
יוסי קפלן כאמור איבד בתאונה אח, שני בני דודים ואת בעלה של בת דודתו. וזו לא הטרגדיה הראשונה שחוותה משפחתו בשנים האחרונות. שני בני דודים נוספים שלו, האחים יוסף (18) ומשה (12) אלחדד, היו בין 45 הנספים באסון במירון ב-2021. "האסון במרוקו החזיר אותנו אחורה", אומר קפלן. "שתי הטרגדיות היו בחצות הלילה, בין חמישי לשישי, בדרך לקברי צדיקים".
מה עובר לך בראש מאז?
"אנחנו לא חושבים מה היה קורה אילו - אם הם היו נוסעים איתנו, אם הם לא היו הולכים בדרך אחרת, אם היינו מתחלקים אחרת בנסיעה. אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנחנו מאמינים שזה הזמן שלהם. את הטובים לקחו מאיתנו. הכרתי טוב את כל החמישה, כולם עם עין טובה ומידות טובות, כולם היו לומדים כל לילה עד הבוקר בכולל חצות בבית כנסת פאר הנצח. קשה לעכל את זה שהם לא איתנו, וצריך להתחזק ולעשות דברים טובים לעילוי נשמתם. אנחנו גם מלווים את האלמנות. גם לנתן וגם לשמעון היו שמונה ילדים, ופתחנו קרן של ועד הרבנים לגייס עזרה עבורם. ננסה לעשות כמה שיותר טוב בהיעדרם".
והטיולים ימשיכו?
"ברור. אבל תהיה הפקת לקחים. ניסע כולם יחד, עם נהג מקומי ונהיה ערניים. להתפצל? זה לא יקרה יותר. כברסלבים, יש לנו משהו עם קברי צדיקים. שמעון תפילינסקי היה בקהיר בקבר רבי יעקב אבוחצירא, דוד שלי ישראל מאיר גבאי עובד במציאת קברי צדיקים באוקראינה ובמדינות ערביות. בכל קבר של צדיק תמצא ברסלבים. גם במירון, בקבר יוסף, בשמעון הצדיק - אלה שנוסעים בהמוניהם אלה חסידי ברסלב".
משרד החוץ לא הגיב לפניית ynet לגבי החקירה.
מקור חסידות ברסלב אמנם במזרח אירופה, אבל בעשורים האחרונים היא נפתחה לעולם הערבי, מגמה שהתפתחה בהתאם למדינות במזרח התיכון שאפשרו יחסים מסוימים עם ישראל. הצעד המשמעותי ביותר התרחש כשהרב יאשיהו פינטו, שהקים קהילה במרוקו, חשף לחסידי ברסלב את עולם קברי הצדיקים במדינה.
"בחסידות ברסלב קברי צדיקים זה דבר חזק מאוד", מסביר איש התקשורת ישראל כהן. "מאז שנות ה-80 החסידים נוסעים להתפלל באומן, ברדיצ'ב ובכל מיני כפרים באוקראינה, רוסיה ופולין. הקשר לרב פינטו הביא את הברסלבים להכיר את המוני קברי הצדיקים במרוקו ומשם גם למדינות ערביות אחרות שבהן זה מתאפשר. גם אני בעצמי נסעתי למרוקו להתפלל על קברי צדיקים".
גם העיתונאי מנחם קולדצקי השתתף במסעות תפילה למרוקו. "חסידי ברסלב שאבו לאורך השנים השראה רוחנית מהנסיעות לאומן, ומאז רואים את זה בעוד מקומות", הוא מסביר. "קברי הצדיקים במרוקו הפכו יעד להמונים. הם נוסעים בקבוצות בעקבות הרב פינטו ופוגשים אותו ואת הקהילה שלו. אלה בעיקר ספרדים אבל לא רק. צריך להבין - הם לא באים לשם לטייל או לבלות. מבחינתם זו חוויה רוחנית של התעלות וקדושה. רואים את זה באור שיש להם על הפנים".
