הסערה סביב דיוני בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל בהאשמה של רצח עם טרם שככה, וביום שני הקרוב ישראל תעמוד במרכז הליך משפטי נוסף בהאג. מדובר בהליך שונה, שנפתח לאור החלטה של העצרת הכללית של האו״ם בדצמבר 2022, שלפיה התבקש בית הדין ליתן חוות דעת מייעצת בשאלת חוקיות הכיבוש הישראלי "המתמשך" בשטחים. היוזמה הייתה של הפלסטינים, ו-87 מדינות תמכו בה.
בעוד החלטה בתביעות בין מדינות, כמו תביעת דרום אפריקה באשמת רצח עם, היא מחייבת, חוות דעת מייעצת אינה מחייבת. בעבר, ישראל לא שיתפה פעולה עם בית הדין כאשר התבקש ליתן חוות דעת מייעצת בעניין גדר ההפרדה.
בית הדין יתכנס לשישה ימי דיונים שאליהם יגיעו עשרות מדינות וארגונים פרו-פלסטיניים. חוות הדעת המלאה תימסר לקראת סוף השנה. במרכז ההליך תעמוד חוקיות ה"כיבוש". בניגוד לסיפוח, כיבוש מוגדר במשפט הבינלאומי כאמצעי חוקי כל עוד הוא זמני, האוכולסייה מוגנת ומטרתו היא השגת צורך צבאי.
הפלסטינים שואפים לבסס טענה כי בתום 57 שנות שליטה ישראלית בשטחים, לא מדובר בשליטה "זמנית", ומכאן שאינה חוקית. הם מנסים לייצר שינוי בהנחה הבינלאומית שגורל השטח יוכרע בדיאלוג. לגרסתם, באין פריצת דרך במשא ומתן לאורך השנים, עדיפה אסטרטגיה שתוביל את הקהילה הבינלאומית להכריע בדבר גורל השטחים.
במידה ויקבע בית הדין כי ישראל אינה שולטת באופן חוקי בשטח, הקהילה הבינלאומית תידרש לנקוט צעדים נגד המדיניות הישראלית בשטחים. חוות הדעת המייעצת אינה מחייבת, אך מדינות רבות עדיין רואות בה כמשקפת את המצב המשפטי הקיים ונוהגות לפיה. אפילו אם ניתן לסכל סנקציות נגד ישראל בעזרת הווטו האמריקאי במועצת הביטחון, חוות דעת אנטי-ישראלית של בית הדין עלולה להוביל לשינוי המדיניות כלפי ישראל בקרב תאגידים ומוסדות - והדבר יביא לפגיעה בכלכלה הישראלית.
בנוסף, ההליך עלול להביא לנזק תדמיתי קשה לישראל. מתוך הצטברות ההליכים והתמקדותם בטענות להפרות חמורות לכאורה של ישראל את המשפט הבינלאומי, עלולה להצטייר תמונה של מדינה המציגה עצמה כדמוקרטיה מערבית אך אינה נוהגת על פי הכללים המקובלים. תמונה כזאת עלולה להצר את מרחב התמרון המדיני של ישראל, להעניק רוח גבית לארגוני ה-BDS, ואפילו לאותת לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לבחון העמדה לדין פלילי של ישראלים.
מתוך הצטברות ההליכים והתמקדותם בטענות להפרות חמורות לכאורה של ישראל את המשפט הבינלאומי, עלולה להצטייר תמונה של מדינה המציגה עצמה כדמוקרטיה מערבית אך אינה נוהגת על פי הכללים המקובלים
אנחנו נמצאים בנקודת שיא של שיח משפטי בינלאומי ביחס לישראל, שלרוב מתעלם באופן בוטה מהצד הישראלי. לאורך השנים הייתה זו התעלמות משליטה בלעדית של חמאס בעזה, מתוקפנות חמאס כלפי אוכלוסייה אזרחית בישראל, מעידודה של הרשות הפלסטינית לטרור וסרבנותה בשולחן המשא ומתן. ועכשיו, זו התעלמות נלוזה מאירועי 7 באוקטובר וחומרתם הרבה לפי המשפט הבינלאומי. בכך טמונה סכנה, שהפוליטיזיציה של בתי הדין תשחק לא רק את הלגיטימציה של ישראל, אלא גם את הלגיטימציה של בית הדין, עצמו ואיתה את תפקידו של המשפט הבינלאומי - שנועד לקדם את מטרות האנושות, בהן שלום והגנה על זכויות האדם.
טוב תעשה ישראל לו תשנה את האסטרטגיה ותשתף פעולה עם בית הדין, תתייצב בפניו ותציג את טענותיה המקצועיות באמצעות המשפטנים המעולים שלה. אחרת, תמשכנה להתקבע בשיח המשפטי הגלובלי טענותיו של הצד הפלסטיני בלבד.
ד"ר דנה וולף היא מומחית למשפט בינלאומי ומשא ומתן באוניברסיטת רייכמן
פורסם לראשונה: 15:57, 16.02.24
