לקראת הדיונים שיתקיימו בחודש ספטמבר על ביטול עילת הסבירות ועל חוק הנבצרות, ראשי מפלגות הקואליציה הוציאו הודעה הערב (ראשון), בה ציינו כי "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".
לדבריהם, "החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים. הציבור בישראל נדרש כרגע לרגיעה, להידברות ולהסכמה. בזמן שכזה נדרשים אחריות ואיפוק מצד כלל הרשויות".
ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) הגיב בחריפות להודעת ראשי הקואליציה, ואמר כי "האיום המאפיוזי שלהם על בית המשפט הוא נסיון להכתיב את פסק הדין לשופטים. זה לא שונה במהות מכך שביבי, סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופף ודרעי יפלשו ללשכות השופטים ויחתמו במקומם על פסק הדין. הרוב המוחלט של העם מתנגד לבריונות הזאת מכל וכל".
5 צפייה בגלריה
ח"כ סער על הודעת ראשי הקואליציה: "איום מאפיוזי, ניסיון להכתיב את פסק הדין לשופטים"
(צילום: רפי קוץ)
מומחים למשפט חוקתי אמרו היום שבית המשפט העליון נקט צעד יוצא דופן בכך שהוציא צו על תנאי חרף העובדה שמדובר בעתירה שעוסקת בחוק יסוד. לדבריהם, בג"ץ השתכנע שמדובר בחקיקה פרסונלית חריגה מאוד, ולא זניחה. "בית המשפט הבהיר למעשה שהכותרת 'חוק יסוד' לא יכולה לשמש מקלט להפרת דין, ובכך קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה כפי שהוצגה בדיון ביום חמישי". זאת, לדבריהם, חרף העובדה שבג"ץ לא פסל את החוק, ומדבר כעת רק על דחיית תחולתו - בניגוד לעמדת היועמ"שית.
לדברי אותם מומחים, בית המשפט העליון מאותת שלא ייתכן שהסמכות המכוננת של הכנסת - שמחברת את חוקי היסוד - תשמש אמצעי עבור ראש הממשלה כדי להתנער מחובותיו כאיש ציבור, וכמי שחייב להתנהל על פי אמות מידה של טוהר המידות. "לא ניתן להסכים לכך שהסמכות המכוננת של הכנסת תהפוך משאב לצרכים פרטיים כפי שאירע במקרה 'חוק דרעי', 'חוק טבריה' ועתה 'חוק הנבצרות של נתניהו'", אמרו. "כל הפתרונות הללו יצרו דפוס פעולה של חתירה נגד שלטון החוק, בתחפושת של חוקי יסוד. אי אפשר לתפור חליפה של 'עיקרון' המתאימה רק למימדי גופו של אדם אחד".
5 צפייה בגלריה
"על בית המשפט לכבד את החלטות הכנסת". יו"ר הכנסת אמיר אוחנה
(צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה התייחס גם הוא הערב לדיונים הקרובים בבג"ץ, וטען כי לבית המשפט העליון אסור לפסול חוקי יסוד או אפילו לדון בתוקפם ובתוכנם. הדברים נאמרו ברקע החלטת בג"ץ לקיים דיון בהרכב מורכב על חוק הנבצרות, ודרישתו מהממשלה לנמק מדוע לא יחול החוק רק מהכנסת הבאה - כך שלא ייחשב לחוק פרסונלי.
"זוהי סמכותה הבלעדית של הכנסת, בה יושבים נבחרי כל הציבור הישראלי, אשר ייתנו בפניו דין וחשבון ויבקשו את אמונו מדי בחירות", טען אוחנה. "לכן, בהיעדר כל הסמכה בחוק, ולמען הדמוקרטיה, על בית המשפט לכבד את החלטות הכנסת". אוחנה טען כי עמדתו זו משקפת את עמדתם של "כל יושבי ראש הכנסת הקודמים, עת שכיהנו בתפקיד".
נציג היועמ"שית נגד חוק הנבצרות, בדיון הקודם
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
לפני שבוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להתחייב שיציית לפסיקת בג"ץ במקרה שיפסול את החקיקה לביטול עילת הסבירות. "זה סוג של ספירלה. אני מקווה שלא נגיע לכך", אמר נתניהו בריאיון ל-CNN. הוא גם הזהיר מפני כניסה של המדינה לטריטוריה "לא נודעת", כלשונו. כמה ימים לאחר מכן, העבירו בליכוד מסר לבג"ץ: "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד".
גם השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית סטרוק מהציונות הדתית סירבה להתחייב שתציית לפסיקה במקרה של פסילת החוק. בריאיון ל-ynet Live, היא אף איימה כי "אם בג"ץ יפסול את חוק הנבצרות, הוא מוביל את עצמו בדהרה מטורפת לתהום. זה ישפיע ביתר שאת על החובה שלנו לתקן את מערכת המשפט".
5 צפייה בגלריה
"אם בג"ץ יפסול את חוק הנבצרות, הוא מוביל את עצמו בדהרה מטורפת להתום". השרה סטרוק
(צילום: עמית שאבי)
מוקדם יותר היום הודיע בג"ץ שידון בתיקון לחוק הנבצרות בהרכב מורחב של 11 שופטים ב-28 בספטמבר. בדיון הראשון עלתה שאלת הסמכות של בג"ץ לפסול חוקי יסוד, והשופטים הבהירו כי לבג"ץ יש הסמכות לפסול את החוקים - ואף אמרו כי אין להשוות זאת לחוקה האמריקנית. בישראל, נסביר, חוקי יסוד ניתן להעביר ברוב רגיל שממנו נהנית כל קואליציה - כך שניתן לשנותם שוב ושוב, כפי שהכנסת אכן עושה. בארה"ב, מנגד, כמעט שלא עוברים תיקונים לחוקה, שכן כדי לעשות זאת נדרשים החוקים לעבור משוכות רבות וקשות יותר.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא טען בדיון הראשון על חוק הנבצרות כי "ברגע שהוגשה עתירה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, השופטת דפנה ברק ארז ביקשה תגובות לעתירה - וכמה ימים אחרי הגשת העתירה הקואליציה התחילה במחול שדים היסטורי כדי לקדם את החוק - 10 ימים בלבד אחרי אותה החלטה של בית המשפט הונחה הצעת החוק לתיקון הנבצרות".
5 צפייה בגלריה
"הפרסונליות לא מגיעה לכדי שימוש לרעה של הכנסת בחוק יסוד?". השופטים בדיון הקודם על חוק הנבצרות
(צילום: שלו שלום)
לדברי שרגא, "זו חקיקת יסוד שכל מטרתה פרסונלית ונוגעת לנתניהו, ושינתה את כללי המשחק תוך כדי תנועה. ב-26 בפברואר ההצעה עלתה לוועדת שרים לחקיקה, כינסו אותה במהירות ואישרו קידום מהיר שלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית. היה ברור שמנסים להקדים את התגובה לבג"ץ בחקיקה. כמה שעות אחרי שהחוק עבר נתניהו הודיע שיפר את הסכם ניגוד העניינים שלו. הוא התחייב בפני 11 שופטים לקבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים וסידר לעצמו דרך מילוט".
נשיאת העליון אסתר חיות תהתה באותו דיון: "השאלה אם הליך חפוז מתוך מניע ברור מאוד, שלא בא לתקן לקונות אלא בא לשים מחסומים בפני האפשרות להוציא ראש ממשלה מסוים מאד לנבצרות - האם הפרסונליות לא מגיעה לכדי שימוש לרעה של הכנסת בחוק יסוד?". השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "הקושי פה הוא הביטוי לפרסונליות. רצו להגיע להסדר שלא משרת את טובת הציבור, אלא תכליות פרסנוליות מסוימות".
דבריו של עו"ד אליעד שרגא בסוף הדיון הקודם על פסילת חוק הנבצרות בבג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בדיון הנוסף על חוק הנבצרות, יצטרכו הכנסת ורה"מ נתניהו להסביר מדוע החוק לא יחול רק מהכנסת הבאה. כלומר, בג"ץ הולך לכיוון של אישור החוק רק מהכנסת הבאה, ומנטרל את אפקט החוק הפרסונלי על נתניהו. אין זה אומר שבג"ץ מתערב בחוק, אבל מראה שישנה אפשרות שהוא לא יחול כרגע.
התיקון לחוק שעבר במרץ, נזכיר, נחקק במהירות בעקבות עתירה אחרת, שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות. התיקון קבע סיבות להוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. בנוסף הוא חייב אישור של רוב גדול מאוד של שרים או חברי כנסת לכך.
(צילום: ירון ברנר)
התיקון גם הסיר אפשרות של נבצרות מסיבה פלילית, וגם לקח מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כך הוא אפשר למעשה לנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית ללא סיכון לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
הדיון על החוק לביטול עילת הסבירות יתקיים עוד לפני כן, ב-12 בספטמבר. בהחלטה לדון בחוק נקבע כי לא יינתן צו ביניים בנושא. בהחלטה נקבע עוד כי המשיבים בעתירה - בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לעתירה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.
