ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, שהגיש הבוקר (שני) את התפטרותו לרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, הוא אחד האחראים העיקריים למחדל 7 באוקטובר - והבכיר הראשון שפורש מתפקידו בעקבות האסון. את דרכו במערכת הביטחון החל לפני כמעט 40 שנה - כשהתגייס לצה"ל בשנת 1986, ועל אף שכבר השתחרר בעבר, הוא שב לשירות קבע ומילא שורת תפקידים.
חליוה בן ה-56, בעל תואר ראשון ושני במדעי החברה, התגייס לגדוד 202 של הצנחנים, והפך לימים למפקד הגדוד. לתפקיד ראש אמ"ן הוא מונה בשנת 2021. במכתב ההתפטרות שלו כתב חליוה כי "את אותו יום שחור (7/10) אני נושא עימי מאז, יום-יום, לילה-לילה. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה". הוא גם קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית "למען מדינת ישראל, למען עם ישראל ולמען הדורות הבאים, אשר תוכל לחקור ולברר באופן יסודי, מעמיק, מקיף ונוקב את כלל הגורמים והנסיבות שהובילו לאירועים הקשים".
חליוה נולד וגדל בחיפה והוא למד בבית הספר "אליאנס" בעיר. כיום הוא נשוי בשנית, יש לו חמישה ילדים והוא מתגורר בתל אביב. בעבר היה נשוי חליוה לשירה מרגלית, בתו של דן מרגלית, ויחד הם הביאו שני ילדים. מרגלית כיהנה בעברה כמשנה למנכ"ל רשת, והיום היא נשואה לאילן שילוח, מנכ"ל חברת הפרסום מקאן תל אביב.
שירות צבאי
חליוה התגייס כאמור לגדוד 202, ואף שירת בגדוד זה כסמג"ד ומג"ד בהמשך. במהלך תפקידו כסגן מפקד גדוד 202 השתתף חליוה כמה היתקלויות עם מחבלים, בהם ההיתקלות בנחל סלוקי שבה נהרג חייל מאחת הפלוגות ונפצע באורח קשה המג"ד. בהמשך, חליוה שירת כמפקד פלוגה בבה"ד 1, ולאחר מכן כראש לשכת מפקד פיקוד הצפון, יצחק מרדכי.
לאחר מכן חליוה עבר לשרת כקצין אג"ם של חטיבת הצנחנים, ובסיום תפקידו השתחרר מצה"ל. אך לאחר כחצי שנה, חליוה שב לשירות קבע, הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד גדוד 202. האירוע הבולט ביותר בתקופתו כמפקד הגדוד היה חטיפתם של שלושת חיילי צה"ל בהר דב - עדי אביטן (21), בני אברהם (20) ועומר סואעד (27), שאירעה בגזרה תחת אחריותו.
בשנת 2001 מונה חליוה למפקד בא"ח צנחנים, לאחר מכן למפקד חטיבה 55 ובהמשך למפקד חטיבת אפרים. בשנת 2007 הוא מונה למפקד בה"ד 1, ולאחר כשנתיים החל לפקד על חטיבת הצנחנים. במאי 2011 הוא הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד עוצבת האש, ב-2014 מונה לראש חטיבת המבצעים, וכשנתיים לאחר מכן הועלה לדרגת אלוף. ביולי 2016 הוא החל לשרת כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ב-2018 מונה לראש אגף המבצעים, ובשנת 2021 מונה כאמור לראש אמ"ן.
הסערות שעורר בעקבות אמירותיו
במהלך שירותו הצבאי היו לחליוה כמה אמירות שנויות במחלוקת. כך למשל, כששירת כמפקד בא"ח צנחנים אמר לטירונים כי "יש סיכוי שתחזרו בארון", מה שעורר סערה רבה. כששירת כמפקד חטיבת הצנחנים עורר סערה נוספת, לאחר שהצהיר כי הוא מתנגד לקיומם של מסלולים מקוצרים בחטיבה, כגון ישיבות ההסדר, מח"ל ונח"ל, אותם הוא רואה כלא-ערכיים. בנוסף, הוא אמר אז כי הוא נוהג שלא לקדם חיילים המשרתים במסלול מקוצר כיוון שזה לא כלכלי, עקב תקופת השירות הקצרה שלהם.
בשנת 2012, אז שירת כמפקד עוצבת האש, התייחס חליוה למחאת האוהלים שהתרחשה במדינה שנה לפני כן, ואמר בפורום סגור של קציני מילואים כי "בגלל שהפגנתם בתל אביב - אין לצה"ל כסף לטילים". בשנת 2017, כששירת כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, חליוה הורה להפסיק שיעור תורה שנערך מדי יום ראשון לחיילים בעיר הבה"דים שבנגב, מה שעורר סערה, שבמהלכה מאות חיילים חתמו על עצומה הקוראת להחזרת שיעורי התורה - שהגיעה עד לרמטכ"ל באותם ימים גדי איזנקוט.
מחדלי ה-7 באוקטובר
חליוה לקח אחריות למחדל מתקפת הפתע כבר כשבוע וחצי לאחר פרוץ המלחמה, אז הוא ציין כי "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון". הוא ציין אז כי "בכל ביקוריי ביחידות אמ"ן בימים האחרונים, שבתי והדגשתי כי ראשיתה של המלחמה בכישלון מודיעיני. אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס. את אשר נדרש לתחקר, נתחקר באופן העמוק והנוקב ביותר ונסיק את המסקנות. אבל כעת, לנגד עינינו ניצבת משימה אחת בלבד - להשיב מלחמה ולנצח בה".
מאז 7 באוקטובר התברר עד כמה אמ"ן היה עיוור למתרחש ברצועת עזה, כשלא הצליח לפרש נכונה את הסימנים שהעידו על המתקפה הממשמשת ובאה. בין השאר פירשו באמ"ן לא נכון את אימוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי שהתקיימו מתחת לאפם, גם בימים שלפני הטבח; בהערכות שונות חזרו שוב ושוב על הטענה שחמאס מורתע, גם זמן קצר לפני שפתח במתקפה הרצחנית; לא פירשו נכונה את התארגנות המחבלים בלילה שקדם לפלישה לעוטף; ועוד.
על אף אחריותו למחדל, בלילה הגורלי שבין שישי לשבת, שמחת תורה, הוא לא שותף בשיחה שבה התקיימה התייעצות בפורום הבכיר ביותר. במערכת הביטחון התקבלו מה שמכונה "אותות חלשים" שלפיהם משהו קורה על הגבול עם עזה. ראש אמ"ן נמצא בחופשה באילת עם משפחתו וילדיו. בשעה 03:00 לפנות בוקר מצלצל עוזרו כדי לעדכן על מידע שהעביר אליו קצין המודיעין של פיקוד הדרום, שלפיו ייתכן שחמאס נערך לפעולה יזומה, אך לא שום דבר בסדר הגודל של הטבח. לצד האינדיקציות היו גם "סימנים מרגיעים", והסיכום היה שבכל התפתחות יש לעדכן את חליוה.
אולם אז הוחלט בצמרת הצבא על התייעצות בפורום בכיר ביותר: הרמטכ"ל הלוי, ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שגם הוא שהה בחופשה, ברמת הגולן. חליוה, כאמור, לא שותף.
לפני כשלושה שבועות שוחח חליוה עם ראשי הזירות של חטיבת המחקר באגף המודיעין, ואמר כי "לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו, אנחנו לפני ימים מורכבים". בחודש ינואר האחרון חליוה נשא דברים בטקס סיום קורס קציני מודיעין, ואמר, על רקע הטענות להתעלמות מהתרעות, כי הוא מצפה מהקצינים החדשים "להשמיע את דעתם המקצועית - תמיד". הוא הוסיף: "לימדו מהטעויות וזכרו לשמר את הדברים הטובים".
חודשים ספורים לפני תחילת המלחמה, באולם מלא בקצינים הבכירים ביותר בצה"ל, נרשם עימות בין מפקד אוגדת הגליל, תת-אלוף שי קלפר לחליוה. קלפר התריע בפניו שהיקף הכוחות לא מספיק כדי להתמודד עם מתקפת פתע, והזהיר שללא התרעה מוקדמת, "המשימה – להגן על יישובי הצפון" תישאר סיסמה ריקה מתוכן בחמ"לים של הפיקוד. חליוה ביטל אז את דבריו, ואמר שאם לא תהיה התרעה אזי הוא וכל המטכ"ל יכולים להתפטר.