לקראת פלישה: דיווח של שליחנו רון בן ישי מאוקראינה
(צילום: גיל יוחנן, סטס קופולו)
בזו אחר זו, הכריזו ביממה האחרונה שורה של מדינות במערב – ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, אוסטרליה וקנדה – על סנקציות נגד רוסיה, כעונש על החלטתה להכיר בעצמאות שני המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה, הכרה שבעקבותיה נשמעו טענות במערב כי הנשיא ולדימיר פוטין כבר שלח כוחות צבא רוסיים אל תוך המחוזות הללו. בין הסנקציות הקשות ביותר שהוכרזו לפי שעה: הגבלות משמעותיות על שני בנקים מרכזיים ברוסיה, הקפאת הליך אישור הפעלת צינור גז ענקי בינה לבין גרמניה, הגבלות על יכולתה של מוסקבה לגייס הון ולהנפיק אגרות חוב, וסנקציות אישיות על אוליגרכים הנחשבים לחלק מהמעגל הקרוב ביותר לפוטין.
החשש ממלחמה במזרח אירופה – עוד כותרות:
• מה בעצם רוצה פוטין? מדריך למשבר האוקראיני
• הכירו את הבדלנים: האנשים של פוטין באוקראינה
• ביידן הטיל סנקציות: "זו תחילתה של פלישה לאוקראינה"
• בקייב כבר לא שאננים: "אם שלום בלתי אפשרי - נילחם"
במערב מדגישים שמדובר רק בגל ראשוני של סנקציות, בעקבות מהלכיה התוקפניים עד כה של מוסקבה. אף שלדברי ביידן בנאומו אמש גם הסנקציות הנוכחיות הן חמורות יותר מאלו שהוטלו על רוסיה אחרי שסיפחה מאוקראינה את חצי האי קרים ב-2014, הוא ומנהיגי המערב מבטיחים סנקציות קשות אף יותר מאלו – אם זו תרחיב את הפלישה שלה לשטחים נוספים באוקראינה. הם מקווים שבכך יוכלו אולי למנוע התממשות של התרחיש הגרוע מכל: מתקפה צבאית נרחבת של רוסיה נגד שכנתה, שבגבולותיה היא ריכזה יותר מ-150 אלף לוחמים, פלישה שעלולה להצית מלחמה של ממש שתערער את ביטחון אירופה כולה. להלן סקירה של הסנקציות שכבר הוטלו, ואלו שעוד בקנה – כולל איום בניתוקה של רוסיה ממערכת הבנקאות העולמית ואף סנקציות אישיות נגד פוטין עצמו.
11 צפייה בגלריה
ביידן, פוטין, ושדה גז רוסי. גם אזרחים פשוטי יום ייפגעו
(צילום: EPA, shutterstock ,רויטרס)
שיתוק בנקים רוסיים: "אפשרי בלחיצת כפתור"
הראשונה במערב להכריז על סנקציות נגד בנקים רוסיים הייתה בריטניה, שהודיעה אתמול כי תעניש חמישה בנקים כאלו, אם כי רובם, מלבד אחד, לא נחשבים לבנקים מרכזיים ברוסיה. שעות לאחר מכן הצטרפה וושינגטון ללונדון, כאשר הנשיא ביידן הכריז על סנקציות נגד שני בנקים שארה"ב רואה בהם כקריטיים עבור הקרמלין והצבא הרוסי.
לשני הבנקים הללו, VEB ופרומסביזבנק, יש נכסים בשווי כולל של 80 מיליארד דולר. האחרון עוסק רבות בעסקאות ביטחוניות ברוסיה, ובוושינגטון הגדירו אותו כבנק הצבאי שלה. במסגרת הסנקציות הללו כל נכסי הבנקים הללו בארה"ב יוקפאו, אם כי ייתכן מאוד שאלו כבר נערכו מראש לאפשרות הזו. גם אישים או חברות בארה"ב לא יורשו לקיים עמם קשרים. גורמים בארה"ב אמרו לסוכנות AP כי וושינגטון יכולה להשבית בנקים נוספים ברוסיה, "בלחיצת כפתור", לשון הדיווח בסוכנות הידיעות. ברויטרס ציטטו גורם בכיר בממשל האמריקני שאמר כי בין הבנקים שנמצאים כעת על כוונת הסנקציות העתידיות נמצא "סברבנק", הבנק הגדול ביותר ברוסיה.
באיחוד האירופי לא כללו בחבילת הסנקציות שגובשה אתמול סנקציות על בנקים רוסיים, אך ביום שני הצהירו בבריסל כי בנקים שייקחו חלק במימון הבדלנים במזרח אוקראינה יוכנסו לרשימה השחורה של האיחוד. הבנקים הגדולים ברוסיה, יש לציין, שלובים באופן עמוק במערכת הפיננסית הגלובלית, ומשמעות הדבר היא שסנקציות עליהם יורגשו הרבה מעבר לגבולותיה של רוסיה. לפי נתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), מלווים אירופים מחזיקים בנתח המרכזי מתוך כ-30 מיליארד דולר שבהם מחזיקים בנקים לא-רוסיים, ואשר עשויים להיות מושפעים מהסנקציות על הבנקים בתוך רוסיה.
"נשק יום הדין": סילוק מהמערכת הבנקאית העולמית
מעבר לסנקציות על הבנקים הרוסיים עצמם, במערב שקלו בחודשים האחרונים להטיל סנקציה קשה הרבה יותר – כזו שאף הוגדרה על ידי פרשנים שונים כ"נשק יום הדין" – ובמסגרתה תנותק מוסקבה ממערכת הסליקה הבנקאית הבינלאומית SWIFT, שמאפשרת העברת כספים בין בנקים ברחבי העולם. מדובר במערכת שמשמשת יותר מ-11,000 מוסדות פיננסיים ברחבי תבל, ביותר מ-200 מדינות. סנקציה דרמטית שכזו תפגע באופן מיידי בכלכלתה של רוסיה, ויהיו לה השפעות גם לטווח הארוך. היא תשתק למעשה את יכולתה של רוסיה לקחת חלק בעסקאות פיננסיות בינלאומיות, ותקשה עליה גם להפיק רווחים ממכירות נפט וגז – מכירות שמספקות יותר מ-40% מהכנסותיה של הממשלה במוסקבה.
לקראת פלישת רוסיה לאוקראינה? ריאיון עם הפרשן יאיר נבות
(צילום: סטס קופולו)
אלא שלא רק רוסיה תיפגע במקרה שכזה, וגם כלכלות באירופה ובמערב – בעיקר אלו של ארה"ב וגרמניה. הבנקים בשתי המדינות הללו הם אלו שמבצעים יותר מכל עסקאות מול בנקים רוסיים. מוקדם יותר החודש דיווחה רויטרס כי בעקבות החשש מאיבוד מילארדי דולרים נרשמה התנגדות באירופה לסילוקה של רוסיה מ-SWIFT, וכי לפי שעה הסנקציה הזו לא צפויה להיכלל בחבילת העיצומים שנשקלות נגדה. עם זאת, אמש דיווחה רויטרס כי גורם אמריקני בכיר הבהיר בפניה שהסנקציה הזו "לא ירדה מעל הפרק".
יצוין כי גם בעבר, אחרי סיפוח חצי האי קרים ב-2014, שקלו במערב לסלק את רוסיה מ-SWIFT, אך הרעיון נשלל אז לאחר שמוסקבה הצהירה כי המהלך ייחשב מבחינתה להכרזת מלחמה. ארה"ב והמערב מואשמים מאז בתגובה רפה מדי למהלך התוקפני של פוטין, מהלך שאותו ביצע אז בתגובה למהפכה שבה הופל שלטונו הפרו-רוסי בקייב של ויקטור ינוקוביץ'. מאז האיום ההוא ניסתה רוסיה לייצר לעצמה חלופה ל-SWIFT, אך בהצלחה חלקית למדי. מערכת הסליקה הרוסית, המכונה SPFS, שימשה רק בכחמישית מכלל העסקאות בתוך רוסיה ב-2020. הבנק המרכזי ברוסיה מקווה להגדיל את היקף השימוש במערכת הזו ל-33% עד 2023. המערכת הרוסית התקשתה לבסס את עצמה גם מחוץ לרוסיה, בזירה הבינלאומית.
הגבלת הגישה לדולר – שתפגע גם במשכורות לרוסים
כדי לסלק את רוסיה מ-SWIFT, ארה"ב תצטרך לשכנע מדינות נוספות להצטרף למהלך, כפי שעשתה במקרה של איראן ב-2012. אולם ברשות וושינגטון אפשרות להסתפק במהלך מצומצם יותר – ועצמאי לחלוטין מבחינתה – שיפגע אף הוא בצורה קשה בכלכלה הרוסית: חסימת הגישה של הרוסים לדולר האמריקני. הדולר עדיין דומיננטי בעסקות פיננסיות ברחבי העולם, וטריליוני דולרים מועברים בעסקאות שכאלו מדי יום.
העסקות שנשעות בדולר זקוקות לאישור מצד הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), או של מוסדות פיננסיים אחרים בארה"ב. המשמעות היא שבנקים זרים, גם בנקים לא רוסיים, זקוקים לאישור מהמערכת הבנקאית בארה"ב כדי להשלים עסקאות הנעשות בדולר. היכולת לחסום את העסקאות הללו מעניקה כוח אדיר לממשל האמריקני. אם יכריז על מהלך שכזה – והדבר טרם נעשה – הוא עשוי להשפיע גם על עסקאות בסיסיות ביותר בתוך רוסיה, כמו תשלום משכורות לאזרחים פשוטי יום או ביצוע קניות.
הצמיחה הרוסית תיפגע: הגבלת גיוס הון
ארה"ב, האיחוד האירופי ויפן הודיעו ביממה האחרונה על הגבלת יכולתה של רוסיה לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב ממשלתיות בשווקים שלהן או הגבלת יכולתן של חברות זרות לסחור באגרות הללו. הבוקר הודיעה גם שרת החוץ הבריטית ליז טראס על כוונה להוציא לפועל מהלך דומה, שדורש לפי הדיווחים בבריטניה שינוי חקיקה. עם זאת, טראס נמנעה מלהצהיר, כפי שאיימו בלונדון בשבוע שעבר, כי בריטניה תמנע מחברות רוסיות לגייס הון בלונדון – המרכז הפיננסי של אירופה כולה.
11 צפייה בגלריה
הבורסה בלונדון, המרכז הפיננסי של אירופה. גם בריטניה מאיימת להגביל את יכולת גיוס ההון הרוסית
(צילום: בלומברג)
בעבר כבר הוטלו סנקציות על סחר באגרות חוב ממשלתיות של רוסיה, ואלו הביאו דווקא לירידה בחוב החיצוני שלה – מ-733 מיליארד דולר ב-2014 ל-489 מיליארד ב-2021. אף שבמבט ראשוני נראה כי מדובר בהתפתחות חיובית מבחינתה, רוסיה למעשה מאבדת את הגישה שלה למשאבים פיננסיים המאפשרים לה לצמוח ולהתפתח מבחינה כלכלית.
סנקציות אישיות: אוליגרכים, ואולי גם פוטין עצמו
בין הסנקציות שהוטלו ביממה האחרונה גם סנקציות אישיות על בכירים במעגל הקרוב ביותר לפוטין, סנקציות הכוללות את הקפאת נכסיהם ואיסור על כניסה שלהם למדינות שהטילו את העיצומים. כבר שלשום הודיע האיחוד האירופי על סנקציות נגד חמישה גורמים שהיו מעורבים בבחירות אשתקד בחצי האי קרים, שכאמור סופח על ידי רוסיה לפני שמונה שנים, ואתמול הודיעה בריסל כי סנקציות שכאלו יוטלו גם על המחוקקים הרוסים שתמכו באישור ההכרה של שני מחוזות הבדלנים במזרח אוקראינה – דונייצק ולוהנסק. גם אוקראינה עצמה הטילה הבוקר סנקציות דומות, על 351 רוסים, בהם מחוקקים, שתמכו בעצמאות המחוזות.
גם אוליגרכים רוסים נמצאים על כוונת הסנקציות: בעיצומים שהטילה אתמול בריטניה נכללו שמותיהם של שלושה מיליארדרים רוסים – גנדי טימצ'נקו, בוריס רוטנברג ואחיינו איגור רוטנברג – שלושתם בעלי בריתו של פוטין המבוססים באזור סנט פטרסבורג. הונם של השלושה תפח משמעותית לאורך שלטונו ארוך השנים של פוטין ברוסיה.
השלושה כבר נתונים לסנקציות מצדה של ארה"ב. זו הודיעה אמש כי הטילה סנקציות על אוליגרכים ובני אליטות נוספים ברוסיה, וגם על בני משפחותיהם. בארה"ב, יש לציין, נזהרים בשנים האחרונות מסנקציות שכאלו על אוליגרכים רוסים, מאז שנאלצו ב-2018 לבטל עיצומים אישיים שהוטלו על בעליה של חברת רוסאל, יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, מהלך שגרר אז עליות דרמטיות במחירי האלומיניום.
לקריאה נוספת בנושא: חברים של פוטין מהג'ודו: האוליגרכים שיסבלו מהסנקציות הבריטיות
גם פוטין עצמו נמצא על כוונת הסנקציות במערב, אך לא ברור אם שם יאזרו מספיק אומץ כדי להוציא את האיום הזה מן הכוח אל הפועל. גורמים בבריטניה ובארה"ב – בראשם ביידן עצמו – הצהירו כי ישקלו להטיל סנקציות אישיות על הנשיא הרוסי, אך במוסקבה הזהירו שמהלך שכזה יהיה שווה ערך לניתוק היחסים עמה. הרוסים טוענים בנוסף כי סנקציות שכאלו לא יפגעו בפועל בפוטין עצמו, אך יהיו "הרסניים" מבחינה מדינית.
ביידן בנאומו אמש. הקרמלין: פוטין לא צפה בו
(צילום: רויטרס)
לסוגייה התייחסה הבוקר סגנית נשיא הנציבות האירופית, ויירה יואורובה הצ'כית, שאמרה בריאיון לתקשורת בארצה כי היא סבורה שהייתה זו טעות להחריג את פוטין מהסנקציות האישיות שהוכרזו על ידי המערב עד עתה. "ולדימיר פוטין צריך להיות הראשון ברשימה", אמרה. "זו תמיד שאלה של האם מדובר באמנות המקצועית של דיפלומטיה או בחולשה. אני רואה את זה יותר כמו האפשרות השנייה", הוסיפה.
הגז הרוסי: אירופה תיגמל מההתמכרות אליו?
גם הגז הטבעי שמייצאת רוסיה לאירופה נמצא על הכוונת – אולם פה נראה שמדובר בחרב פיפיות עבור שני הצדדים: מדינות אירופה תלויות באופן משמעותי בגז הרוסי, במיוחד גרמניה שסוגרת בשיטתיות את הכורים הגרעיניים בשטחה ומתכוונת לבטל בתוך שנים אחדות את כל יכולת הפקת החשמל שלה באמצעות פחם, ולכן אלו חוששות מאוד מההשפעה של סנקציות בתחום האנרגיה. מנגד, אף שרוסיה יכולה לנצל את התלות הזו כנשק נגד אירופה, ובימים האחרונים נשמעו קולות ברוסיה המזהירים מזינוק במחירי הגז הרוסי, עבורה מדובר במהלך שאם ייושם עלול לפגוע קשות בכלכלה הרוסית וברווחי הממשלה במוסקבה.
בארה"ב הודיעו בשבועות האחרונים כי יפעלו למצוא חלופות לגז הרוסי, בין היתר באמצעות הסטת מכליות המשנעות את הגז בצורה נוזלית ומרוכזת מיעדיהם הנוכחיים אל עבר יבשת אירופה. גורם אמריקני אמר הלילה ל-CNN כי המטרה של הממשל היא להביא לסיום ה"התמכרות" של מדינות היבשת לגז הרוסי.
11 צפייה בגלריה
הצינור "נורד סטרים 2". אישורו הוקפא, ורוסיה בדרך לאבד מיליארדים של הכנסות
(צילום: רויטרס )
11 צפייה בגלריה
הקנצלר הגרמני שולץ בפגישה עם פוטין בשבוע שעבר. עדיין לא ביטל לחלוטין את הפרויקט
(צילום: רויטרס)
ייתכן שהמהלך האמריקני הצליח במידת מה: למרות החשש שלה, גרמניה הפתיעה אתמול כאשר הייתה הראשונה באירופה להטיל סנקציה בתחום הגז. הקנצלר אולף שולץ הודיע כי ארצו עוצרת את הליכי אישור צינור הגז "נורד סטרים 2", פרויקט שאמור להעביר גז מרוסיה לעומק אירופה ולהניב למוסקבה הכנסות גדולות. שולץ אמנם נמנע גם הפעם מלהכריז שגרמניה מבטלת את הפרויקט לחלוטין, כפי שרבים במערב קיוו שיעשה, אולם עצם ההודעה על השעייתו היא מסר תקיף ראשון לרוסיה. ביטול הפרויקט הוא אחת הסנקציות החריפות ביותר שנשקלו בשבועות האחרונים נגד הקרמלין, אך הממשלה בברלין נזהרת מלהתחייב לבטלו, כאמור בשל תלותה הגדולה של גרמניה בגז הרוסי.
פרויקט "נורד סטרים 2" שנוי במחלוקת כבר שנים: הפרויקט אמור להכפיל את כמות הגז המוזרם מרוסיה לגרמניה, על-ידי עקיפת נתיב הייצוא המסורתי – אוקראינה. המיזם עורר התנגדות מצד גורמים באיחוד האירופי ומצד ארה"ב והממשלה בקייב, שהזהירו כי הוא מגביר את התלות של אירופה בגז, שולל מאוקראינה את ההכנסות מהשימוש בשטחה לייצוא – והופך את האוקראינים פגיעים יותר לפלישה רוסית.
בניית הצינור, שעובר דרך הים הבלטי ואורכו 1,234 ק"מ, הושלמה כבר בספטמבר אשתקד, אולם הפעלתו ממתינה כעת לאישור של הרשויות בברלין. חברת הגז הממשלתית של רוסיה, "גז-פרום", השקיעה בבנייתו 11 מיליארד דולר. הרווחים אמורים להיות עצומים: הצינור, כך לפי החברה, יוכל להעביר 55 מיליארד מטרים מעוקבים של גז ישירות מרוסיה לאירופה מדי שנה. לפי המחיר הממוצע של הגז כיום, משמעות הדבר היא הכנסות שנתיות של כ-15 מיליארד דולר.
כמו במלחמה הקרה: הגבלות על טכנולוגיה מתקדמת
גם הגבלות על ייצוא טכנולוגיה מתקדמת לרוסיה נשקלות כעת במערב. הבית הלבן כבר פנה ליצרני שבבים אמריקנים וקרא להם להתכונן לאפשרות של הגבלות ייצוא בתחום. מהלך דומה ננקט גם בתקופת המלחמה הקרה, ואז הסנקציות הללו על ברית המועצות הקשו עליה להתפתח טכנולוגית ופגעו בצמיחה הכלכלית שלה.
11 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן אוחז בשבב זעיר. סנקציה שתפגע ביכולת של הרוסים לפתח סמרטפונים
(צילום: רויטרס)
סנקציות שכאלו טרם הוכרזו, אך אם המהלך ייצא לפועל הוא עשוי לפגוע בגישה של רוסיה למערכות מתקדמות בתחום התעופה, לסמרטפונים ואפילו לקונסוליות משחקים וטלוויזיות. עם זאת, גם לסנקציות הללו עלולות להיות השלכות בעייתיות מבחינת ארה"ב: היא נהנית עדיין מעליונות בענפי התוכנה והטכנולוגיה המתקדמת, אך הגבלות שכאלו יכולות לדחוף חברות בעולם לחפש אלטרנטיבות, בהן אלו שמציעה סין.
כיצד הגיבו ברוסיה לסנקציות?
ברוסיה הגיבו לפי שעה בזלזול מסוים לסנקציות שהטיל המערב עד עתה. הנשיא הרוסי פוטין, נזכיר, הצהיר כבר בעת ההכרה בעצמאות המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה כי המערב מתכוון להטיל בכל מקרה סנקציות על ארצו. אמש טען דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב שפוטין לא צפה בנאומו של ביידן בבית הלבן – בו הכריז על הסנקציות האמריקניות החדשות – מכיוון שהיה אז בפגישת עבודה. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, אמרה שהסנקציות המערביות שהוטלו על מוסקבה אינן לגיטימיות.
לסנקציות הגיב הלילה גם השגריר הרוסי בארה"ב, שטען כמו שורה של בכירים אחרים בארצו כי רוסיה לא תיפגע בצורה קשה מהסנקציות הללו, ולפיכך הן גם לא ישפיעו על המדיניות שבה היא נוקטת ביחס לאוקראינה. "אני לא זוכר יום אחד שארצנו לא חיה עם הגבלות מצד העולם המערבי. למדנו איך לעבוד בתנאים כאלו. לא רק ששרדנו, גם פיתחנו את ארצנו", כתב בפייסבוק השגריר הרוסי אנטולי אנטונוב. "אין שום ספק שהסנקציות שהוטלו עלינו יפגעו בכלכלה העולמית ובשוק האנרגיה", הוא הוסיף, באזהרה שנשמעת יותר כמו איום. "ארה"ב לא תישאר מחוץ לכך – ואזרחים מן השורה יחושו בהשלכות המלאות של עליות המחירים".
גם אם ההשפעה הנוכחית על רוסיה מוגבלת, במערב מאיימים כאמור בהחרפת הסנקציות אם זו תפלוש לשטחים נוספים באוקראינה. "זו רק ההתחלה של התהליך הזה", אמר הלילה ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, שהודיע על סנקציות נגד גורמים מסוימים ברוסיה ועל "סנקציות פיננסיות ממוקדות". לדברי מוריסון, "האוסטרלים תמיד עומדים מול בריונים, ואנחנו נעמוד מול רוסיה, יחד עם כל השותפים שלנו".
