(צילום: שמוליק דודפור)
תושבי הצפון התעוררו הבוקר (יום רביעי) לרעידת אדמה קלה נוספת, הפעם בעוצמה 3.1, אחרי שאמש - 10 שעות בלבד לפני כן - הורגשה רעידה בעוצמה 3.5. ראש מועצת חצור הגלילית, שמעון סויסה, טען כי "ארבע רעידות אדמה בפרק זמן של כחודש אחד זה הרבה מעבר לנורת אזהרה", וקרא: "יש צורך גדול מאוד לחזק עשרות בניינים".
לדברי סויסה, "יש לנו בחצור הגלילית בניינים שנבנו בשנות ה-50 ונמצאים בסכנה. חצור הגלילית ושכנותיה נמצאות על השבר הסורי-אפריקאי ואזור זה הוא בעל סכנה גבוהה מאוד מפני רעידות אדמה משמעותיות. אני קורא למדינת ישראל להקצות תקציבים לחיזוק הבניינים הוותיקים. ההיסטוריה מוכיחה כי אחת למאה שנה מגיעה רעידת אדמה משמעותית, הרעידה האחרונה הייתה לפני כ-100 שנים, בואו נתפכח ונעשה את זה בזמן ובהקדם לפני שיהיה חלילה מאוחר מידי".
פינוי בית ספר בעפולה בעקבות רעידת האדמה בינואר
(צילום: עיריית עפולה)
ראש העיר צפת, שוקי אוחנה, אמר כי "כל יום שעובר מקרב אותנו לרעש אדמה משמעותי וגדול. הבוקר קיבלנו תזכורת נוספת לסכנה האדירה המתדפקת על דלתנו. על המדינה להיערך ברצינות רבה לרעידת אדמה, זה האתגר הגדול של הצפון, לא פחות ממלחמת לבנון השלישית. הסכנה הגדולה הינה באזור הגליל הן מבחינת הקרבה לשבר הסורי אפריקאי והן מבחינת האופי ההררי של האזור וריבוי מבנים וותיקים. רעידת אדמה עוצמתית זו לא שאלה של אם תהיה, אלא שאלה של מתי תהיה. ערי הצפון לא יכולים להתמודד עם רעידת אדמה לבדם".
ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום אמר כי "תושבי האזור שחיים על השבר הסורי-אפריקני ונמצאים בנקודה הכי בעייתית בישראל פשוט מופקרים לנפשם. כשתבוא הרעידה הגדולה, ולצערנו ההיסטוריה מראה שהיא תבוא, אף אחד ממקבלי ההחלטות לא יוכל להגיד שהופתע ושהכתובת לאסון לא הייתה על הקיר. אין אסטרטגיה אמיתית או תוכנית לחיזוק מבנים. זו הדקה ה-90, וזה הזמן להתעורר".
ד"ר רן נוף מהמכון הגאולוגי התייחס הבוקר באולפן ynet לדאגות ואמר כי אינו יודע אם רעידות האדמה האחרונות מאותתות על העתיד לבוא. "אני לא חושב שאנחנו יודעים היום יותר ממה שידענו לפני יומיים או לפני חודש", אמר. "אנחנו יודעים מההיסטוריה הגאולוגית, מהארכאולוגיה, מעדויות היסטוריות, שרעידות אדמה חזקות מתרחשות באזור שלנו על בקע ים המלח, או בשמו היותר מוכר 'השבר הסורי-אפריקאי'. זו עוד תזכורת לכך שהאזור הזה באמת פעיל".
לדברי נוף, "ב-2018 היה רצף של רעידות אדמה, אפילו מעט יותר חזקות, באזור הכינרת - ולפני כן ב-2013 גם כן בכינרת. רעידות אדמה מתרחשות כל הזמן ואת רובן אנחנו לא מרגישים. זה נכון שבאזור הספציפי הזה כמות הרעידות בחודש האחרון דומה לכמות הרעידות שהיו ב-40 השנים שקדמו. אבל לצערנו, אנחנו עדיין לא יודעים להגיד האם זה מקרב אותנו לרעידת אדמה חזקה או לא".
"אנחנו עדיין מנסים להבין למה הרעידות התרחשו דווקא עכשיו והאם קרה משהו מיוחד שגרם לזה, אבל הדברים האלה לוקחים זמן לבדיקה", הדגיש נוף. "ההיסטוריה הגיאולוגית נמשכת עשרות אלפי, מאות אלפי ואפילו מיליוני שנים, ועל הסטטיסטיקה שלה אנחנו מסתמכים. רעידת אדמה חזקה מתרחשת בממוצע באזור שלנו כל 100 שנה, אבל זה ממוצע. זה יכול לקרות בכל רגע. לכן, הרעידות האלה הן בעיקר תזכורת שאנחנו צריכים להתכונן, אם על-ידי חיזוק מבנים ואם על-ידי הפעלת מערכת התראה, מערכת 'תרועה', שפותחה במכון הגיאולוגי ונכנסה לפעילות מבצעית בסוף ינואר".
נוף הסביר כיצד להיזהר: "אפשר להוריד את האפליקציה של פיקוד העורף ולהתרענן בהנחיות בפורטל שלו. אני גם מזמין את הציבור להיכנס לאתר של האגף לסיסמולוגיה, ולמלא את הפרטים – מה הרגשתם, האם היו נזקים. מזה אנחנו יכולים ללמוד מה צפוי ברעידות אדמה חזקות בעתיד".
"פתאום הספה רעדה"
אייל בינדר, תושב קיבוץ גשר עמק הירדן, סיפר לאולפן ynet שהרגיש את רעידת האדמה היטב: "בשעה 05:30 בבוקר הרגשנו את המיטה זזה. היא הייתה קצת יותר חלשה מהרעידה שהייתה אתמול בלילה, שכשהרגשנו אותה ישבנו בסלון. כל אחד תפס ילד ורצנו החוצה".
"הרעידה הבוקר הייתה חלשה יותר אבל זה הספיק בשביל להעיר אותנו ולנענע את המיטה", סיפר בינדר. "הרצף הזה די מלחיץ. הייתה לפני חודש רעידה יותר חזקה, האזור פה אמנם מועד לפורענות אבל הרצף ותדירות הרעידות די מלחיצים".
גם תושבים אחרים בצפון הרגישו היטב את הרעידות: "הרגשתי את כל הבית זז", אמר שימי מנחם מעפולה. "הארון בחדר שלי זז", הוסיפה תושבת העיר רבקה. סילבי סקליאר, תושבת קיבוץ תל יוסף שבגלבוע, שחזרה: "ישבתי על הספה ופתאום היא רעדה. ממש קפצתי, זה היה ממש מפחיד. רצף של כמה רעידות בשבועות האחרונים זה כבר מלחיץ מאוד". גם בירדן דווח שהרעידה הורגשה באזור הגבול עם ישראל.
