מושב הקיץ של הכנסת כבר החל ובבית הנשיא עדיין מחפשים פשרה. תחושה של חוסר ודאות ממלאת את האוויר. רבים תוהים מה באמת קורה ולאן ממשיכים מכאן מתנגדי המהפכה המשטרית. ובכן, נתחיל מהסוף: אין מקום לפשרה. שלא כמו בסיפור על הרבי והעז, כל פשרה שבמסגרתה יוצאו עז או שתיים מהחקיקה המתוכננת עדיין תהווה הרעה משמעותית במצבנו. על כן, לשיחות הנוכחיות בבית הנשיא אין זכות קיום. חצי דמוקרטיה היא לא דמוקרטיה. אין אמצע.
חשוב לזכור שזו לא שאלה של שמאל, ימין או מרכז. אנחנו עוסקים בסוגיות קיומיות ובמאבק של להיות או לחדול על דמותה של המדינה, על ההיגיון המוסרי שלה, על עצם מהותה ועל עצם מהותנו. כל זאת מכיוון שהחוזה הבסיסי, מסמך היסוד שלנו - מגילת העצמאות - מופר באופן גס. לכן עלינו להיאבק וחובתנו היא אחת - לנצח. הניצחון יהיה של כל אזרחי ישראל ולא של צד אחד בלבד. אסביר זאת בהמשך.
תמונת ניצחון כזו תיראה כך: חוזה חברתי-חוקתי חדש למדינת ישראל המסדיר את האופן שבו אנחנו חיים ביחד. חוזה כזה יבוסס על ערכי מגילת העצמאות ויושג בהסכמה לאומית רחבה. הנקודות המוצעות הבאות יכולות להוות עמוד שדרה לחוזה שבו כל הצדדים מרגישים מנצחים:
- סינתזה והשלמה בין ערכי המדינה היהודית לערכי המדינה הדמוקרטית
- שמירה על צביון ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי
- ביצור עצמאותה של מערכת המשפט ושימור מקצועיותה
- ביצור חוקי היסוד והחוקה ברוב מיוחס המחייב שילוב של הקואליציה והאופוזיציה
- הגנה מלאה על זכויות אדם ועל זכויות מיעוטים
- שוויון אזרחי מלא ללא הבדלי דת, גזע ומין
- נשיאה של כולם בנטל: בצבא העם, בשירות לאומי או בשירות חברתי
- צדק חברתי והצבת יעד-על של מדינה ללא עוני
- שוויון הזדמנויות מלא בין קריית שמונה, תל אביב, שדרות וירוחם
- מדינה שבה גזענות אסורה לחלוטין
חוזה כזה, לשם שינוי, יהיה ניצחון של העם ולא רק של נבחריו. חוזה חברתי-חוקתי כזה יסדיר את ההיגיון המוסרי, החברתי וההיסטורי שעמד בבסיס הקמתה של מדינת ישראל. לכן הוא יאפשר ליהודים על זרמיהם השונים, לערבים המוסלמים, לדרוזים ולנוצרים, לחיות כאן ביחד זה לצד זה.
חוזה כזה - הוגן, צודק ומכיל - יהווה את גורם הבידול המשמעותי ביותר בינינו לבין אויבינו. חוזה שלא מתקיים אצל אף אחת משכנותינו. במקום להמשיך את מגמת האיראניזציה שלנו על ידי רמיסת תמונותיהם של שופטי העליון והיועמ"שית תחת רגלי מפגינים, במקום שניצול שואה שכיהן כנשיא בית המשפט העליון יספוג איחולים נאציים מזעזעים – במקום כל אלה נשוב להיות מדינה שהדמוקרטיה שלה וצדקת דרכה מבצרות את חוסנה הלאומי ואת עוצמתה, שבתורה מהווה את הבסיס ליכולותיה הביטחוניות האדירות. מדוע בעצם איננו הולכים לחוזה חברתי חוקתי חדש כזה?
הסיבה היא שמעולם לא כללה ממשלה בישראל הרכב כזה של הומופובים, תומכי עליונות יהודית, גזענים, עבריינים לשעבר, מפיצי שקרים, לצד ח"י מנדטים של חרדים משתמטים מגיוס שיום העצמאות ה-75 לא היה יום חגם. זו הממשלה החוקית אך הבלתי-לגיטימית שהקים הנאשם בפלילים בנימין נתניהו, שכל כולו ניגוד עניינים.
זו הממשלה שמסבירה מדי יום לבוחריה שהם אזרחים סוג ב'. זכרו אחיי ואחיותיי החשים מקופחים ובצדק: רבות מממשלות הימין שייצגו אתכם כמעט 40 מתוך 46 השנים שמאז המהפך של 1977 היו כושלות, מסיתות, מחדירות שנאה (זוכרים את הקלטות נתן אשל?) ומפלגות עד שהגענו בימים אלו אל סף מלחמת אחים. זכרו שנבחריכם הם ברובם אזרחים סוג אל"ף-אל"ף, עתירי נכסים וממון, מראש הממשלה, דרך יו"ר ש"ס ועד שר השיכון ועוד רבים אחרים.
נבחריכם עוסקים באבטחתם האישית והמשפחתית במקום לדאוג לביטחוננו שמופקר כמעט מדי יום, בין אם על ידי רקטות או "סתם" ברחובות. אלו נבחריכם, שבמסווה של "החזרת המשילות" עוסקים בהחלשת הרשות השופטת. זו הממשלה שמאז הקמתה מידרדר הביטחון הלאומי בקצב מהיר ביותר ואויבינו מאתגרים אותנו יותר ויותר - מדרום, ממזרח ומצפון. וחמור מכל, הממשלה הזו פועלת בצורה לא לגיטימית לשנות את עצם מהותה של המדינה.
שימו לב לסדר העדיפויות המובהק של הממשלה הזאת: 1) בראש ובראשונה - לפתור את הבעיות המשפטיות החמורות של נתניהו. 2) להשליט את הרשות המבצעת על הרשויות השופטת והמחוקקת. 3) להגשים את חלומם של החרדים לחוקק חוק השתמטות בלתי הפיך, ולהשוות את תנאיהם של אלה המשרתים ומסכנים את חייהם לאלה של משתמטים לומדי תורה. הכול על חשבוננו, מכיסנו, מדמנו. 4) להגשים את חזונו של בצלאל סמוטריץ' להפוך את המדינה הדו-לאומית לעובדה בלתי הפיכה, שתפגע בחזון המדינה הדמוקרטית-היהודית משום שנהפוך בה למיעוט. 5) להפקיד את זהותנו היהודית בידיהם של הומופובים, כהניסטים, גזענים וחרדים לא-ציונים.
עלינו להבין כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, החלשת שומרי הסף המשפטיים במשרדי הממשלה, ביטול הביקורת השיפוטית של העליון, חקיקת פסקת התגברות - כל אלו הם רק המתג החשמלי שפותח את השער עבור הסמיטריילר שייכנס עם עשרות רבות של חוקים שישנו באופן דרמטי את פני המדינה שלנו.
כך תיראה המדינה אם נפסיד
אם תוכניות הקואליציה יתממשו תקום כאן סופית מדינה דו-לאומית דה-פקטו, או מדינת אפרטהייד, ללא בית משפט עליון המוערך בעולם ויכול להגן עליה, על לוחמיה ועל אזרחיה. זו תהיה מדינה שבה קרוב ל-50% אינם נושאים באופן שווה בנטל הביטחוני ובנטל המסים. מדינה שבה לבתי הדין הרבניים - שעליהם אין פיקוח, רמת השיפוט בהם ירודה ביותר והיחס בהם לנשים מפלה - מעמד כמעט זהה לבתי הדין האזרחיים. למעשה, המדינה תהפוך במהרה למדינת הלכה עם כלכלה מרוסקת שמן הסתם לא תוכל לתמוך במערכת ביטחון של עולם ראשון.
היה והקואליציה תמשיך לנסות להעביר בכוח את התוכנית שלה, יהיה עלינו לחזק את המאבק:
1. הסלמת ההפגנות לכלל שיתוק חלקי של המדינה לכמה ימים בתדירות גוברת.
2. נמשיך להפגין מול כל הח"כים המתנדנדים של הליכוד, משום שמה שמונע מהם להצטרף אלינו הוא הפחד מהבריונים של הליכוד שמופעלים נגדם. ככל שמעמדו של נתניהו ייחלש, והוא ייחלש משום שהוא מאבד שליטה, אותם ח"כים יעזו יותר.
3. נפעיל לחץ בלתי פוסק על האופוזיציה, ובעיקר על המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, על מנת לוודא שהם לא הולכים לפשרה.
4. נייצר לחץ בלתי פוסק על ההסתדרות, על המגזר העסקי ועל השלטון המקומי להצטרף אלינו באופן מלא. הירתמות של כוחות אלה היא כלי אסטרטגי היכול להשפיע דרמטית על המאבק.
יובל דיסקיןואם בכל זאת יעברו חוקי ההפיכה, ההשתמטות והמדינה הדו-לאומית? יהיה עלינו לעבור לאמצעי שאיננו רוצים להשתמש בו - לסרב לשרת במילואים. אני מכיר את הוויכוחים המרים בנושא, אבל כשרוב עריץ המיוצג על ידי ממשלה לא לגיטימית משליט בכוחנות מהפכה שמנציחה השתמטות מגיוס, מקימה מדינה דו-לאומית ומטילה את הנשיאה בנטל של מעשי העוולה הללו בעיקר עלינו - לא תהיה לנו ברירה אחרת. אני מקווה שהקואליציה ונתניהו בראשה יתפכחו בזמן לפני שנגיע לשם, אולם עלינו להיות מוכנים לכך.
המאבק יהיה קשה, כואב ומתמשך. אולם עלינו להבין שכשהרוב רוצה להשתמש באופן ציני במשאביו של המיעוט הנושא בעיקר הנטל, לצורך שינוי דמותה של המדינה, החובה היא למנוע זאת. נעשה זאת ללא אלימות, בדרכים חוקיות, דמוקרטיות ולגיטימיות, גם אם הן יהיו אינטנסיביות ומעוררות מחלוקת, עד שישראל תהיה מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית ברוח ערכי מגילת העצמאות.
- יובל דיסקין היה ראש שב"כ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
