בג"ץ דן היום (ה') בהרכב של שלושה שופטים בעתירה שטוענת שישראל לא מספקת ואף מונעת אספקת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בעזה. בראש ההרכב עומד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, ולצידו דנו בעתירה השופטים יצחק עמית ונועם סולברג. נציג המדינה אמר לשופטים: "התקבלה החלטה להרחיב את שעות הפעילות במעבר כרם שלום, והמדינה תפתח צינור מים מנחל עוז לרצועת עזה", ובסיום הדיון אמר פוגלמן כי בג"ץ יבקש השלמות מהמדינה. הדיון הועבר בשידור ישיר ב-ynet.
הדיון הסתיים ללא החלטה מצד שופטי בג"ץ. השופטים ביקשו מהמדינה לענות לכמה שאלות עד 10 באפריל - ובהן אילו צעדים ננקטים ביחס להגדלת היקף כניסת הסיוע לרצועת עזה ולצפון הרצועה בפרט, מה היקף הסיוע הנדרש למתן מענה למצב ההומניטרי ברצועה (בהתאם לפילוח גיאוגרפי), מהם "צווארי הבקבוק" בהכנסת ובחלוקת הסיוע ההומניטרי לרצועה, כמה בקשות לתיאום והכנסת סיוע סורבו, מדוע ובאיזה שלב. מלבד זאת, תידרש המדינה להשיב על סטטוס אספקת והעברת המים לרצועה.
"המדינה המליצה לעבור דרומה"
עו"ד יונתן ברמן, נציג המדינה בדיון אמר, כאמור, כי התקבלה החלטה להרחיב את שעות הפעילות במעבר כרם שלום, והמדינה תפתח צינור מים מנחל עוז לרצועת עזה. "אין הגבלה על כמות המזון, הציוד רפואי, המים וכל סיוע", אמר נציג המדינה. נסביר כי יש שני קווי מים מישראל לרצועת עזה: ברכת סעיד ובני סוהילה. בני סוהילה כרגע בשיפוץ. יש "תכנון" כללי על קו שלישי בנחל עוז בצפון הרצועה, שאושר על ידי קבינט המלחמה. הקו נסגר ב-8 באוקטובר בהחלטת הדרג המדיני, ובשביל להפעיל אותו צריך כמה ימים כדי לתקן אותו (הוא נפגע במהלך הלחימה, א"א).
"אנחנו לא חולקים על כך שיש צרכים הומניטריים משמעותיים ברצועה, שהמצב בצפון הרצועה חמור וקשה יותר. הרי המדינה אפשרה והמליצה לעבור דרומה", אמר עו"ד ברמן. "לפי ההערכות יש בין 200 ל-300 תושבים בצפון הרצועה. המלצנו לא רק להימנע מסיכון לנפש בלחימה, אלא כי הנגישות לטיפול ומזון טובה יותר בדרום. הצורך קיים לסיוע". השופט פוגלמן העיר לגבי הצנחות הסיוע מהאוויר: "אין שם כמות קריטית, ראינו את התכולה לעומת משאית. זה לא יכול להיות תחליף להצעה ממשית".
עו"ד ברמן פירט: "אין הרבה סירובים לפניות של ארגוני סיוע לתאם הכנסה. יש קשר ישיר יום-יומי מול הארגונים ברמת המשאיות. כל יום מתקיים חיתוך מצב שעוסק בתיאום טקטי. החלוקה נעשית על ידי הארגונים, הצבא מאשר הכנסה ועושה בידוק ומתאם נסיעה. אנחנו לא יכולים להבטיח שמשאית מסוימת חולקה, התמונה ברצועה מורכבת ואין יכולת אפקטיבית להבטיח את הדבר הזה, אבל אנחנו בוחנים כיצד לטייב את התיאום".
במהלך הדיון אמרה עורכת הדין אסנת ליפשיץ-כהן, שמייצגת את ארגוני זכויות האדם: "לעמדתנו, ישראל לא ממלאת אחר הכללים של המשפט הבינלאומי. אנחנו מודעות שחמאס תורם תרומה נכבדת לסבל האוכלוסייה האזרחית, אבל אנחנו כאן בבית משפט ישראלי ומבקשות להטיל סעדים לחייב את המדינה לפעול כאמור בדין הבינלאומי והישראלי. ישראל מפרה את החוק הבינלאומי והובילה להידרדרות המצב התפשטות רעב צמא ומגפות".
לדבריה, "מערכת הבריאות קרסה. ילדים נאלצים לעבור ניתוחים לקטיעה ללא חומרי הרדמה וציוד רפואי, חולים פצועים מאבדים חייהם כי אין די ציוד. מתים מרעב. מחסור במים ראויים לשתייה, מבוגרים שותים מבארות עם חרקים". השופט פוגלמן השיב כי קיים "ערפל" באשר לתשתית עובדתית משני הצדדים, ושאל האם יש בסיס נתונים שאפשר להפנות אליו, שיוכל ללמד על מצב הרעב או היעדר התזונה לשיטת העותרים.
העותרת השיבה: "מרבית הנתונים, לטענת המדינה, הם שהפיק חמאס ולכן הם אינם לגיטימיים, והטענה שכולם מתבססים עליהם". השופט סולברג אמר: "בעתירה צריך תצהיר. חסר זה עניין מהותי. לגבי משבר הומניטרי, הדרך צריכה להיות מבוססת על נתוני אמת, זו תקלה לא פשוטה". העותרת: "עיתונאים לא נכנסים לצפון הרצועה, כל צוות סיוע ומחקר שמבקש להיכנס להוציא נתונים צריך את אישור המדינה, והיא לא מאפשרת את זה. אנחנו מסתמכים בחלק גדול על דיווחי עיתונאים שמגיעים מבכירים בסוכנויות הסיוע הגדולות בעולם".
השופט סולברג השיב: "משבר הומינטרי קשה ביותר נוגע בליבו של כל בן אנוש, אבל מה שעושה המדינה - הדבר צריך להתבסס על תשתית עובדתית מדויקת". לגבי נתוני חמאס אמרה עו"ד ליפשיץ-כהן: "משרד הבריאות הפלסטיני, חלק מהזרוע האזרחית של חמאס, מפרסם נתונים שמחקרים גילו שהם לא מנופחים מספרית. העדויות שמגיעות מהרצועה מלמדות באופן חד משמעי שלאנשים אין מה לאכול. כיום בצפון הרצועה 100% מהאנשים זקוקים לסיוע הומניטרי". השופט עמית אמר: "אם קוראים את תגובת המדינה, הם אומרים שאין הגבלה מבחינתם על מזון, תרופות וחיסונים, ויש הגבלה על דלק. מה המדינה יכולה לעשות לשיטתך?".
נציגת העותרת הזכירה גם את הרג שבעת עובדי ארגון WCK: "כתוצאה מכך המטבח העולמי המרכזי וגם ארגון נוסף מפסיקים לספק את הסיוע. זו לא תקרית ראשונה". השופט סולברג השיב: "הצער עצום ורב. לדאבוננו גם חיילי צה"ל נהרגים מאש כוחותינו ולמרבה הצער זה כמעט בלתי נמנע במלחמה. יש את ההיטמעות של חמאס בלב הסביבה האזרחית שמאלצת להילחם בתנאים מאתגרים. ברור לכל בר דעת שהדברים הללו מכבידים מאד על האספקה". העותרת: "ברור שיש מאפיינים קשים משטחים פתוחים. הם לא מבטלים את תכולת דיני הלחימה".
השופט סולברג התערב שוב: "בסכנה הזו צריכים לעמוד אנשים לחלק מרק חם לכל דורש, כשבכל שנייה עלול לצאת מפיר מחבל ולירות?". העותרת: "זו לא השאלה". השופט פוגלמן: "למרות כל הקשיים מדינת ישראל לא מתכחשת לחובותיה במישור הבינלאומי". השופט עמית: "לכן השאלה היא יותר במישור הפרקטי. איך פורטים לפרוטות. התקרית של ארגוני הסיוע מצערת והיא תיבדק על ידי צה"ל. כולנו מצרים על כך".
את העתירה הגישו במהלך חודש מרץ שורת ארגונים, בהם "גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע", יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם – ישראל, האגודה לזכויות האזרח ו"עדאלה", וביקשו שבג"ץ יורה לממשלה, לראש הממשלה, לשר הביטחון, ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים לאפשר מעבר של כל משלוחי הסיוע, הציוד והסגל ההומניטריים לעזה, ובמיוחד לצפונה. "להגדיל משמעותית את היקפי הסיוע לרצועה ולספק את כל שדרוש להישרדות האוכלוסייה האזרחית בהתאם לחובות ישראל", כתבו העותרים, וטענו למצב הומניטרי קשה מאוד ולפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה, הנגרמת בין היתר בשל המגבלות שמטילה ישראל.
בעתירה נטען "כי אי-נקיטת צעדים מידיים ואפקטיביים מצד ישראל להגדלת אספקת הסיוע לכלל תושבי רצועת עזה מהווה הפרה בוטה של חובותיה על פי הדין הבינלאומי והמשפט הישראלי, הן כצד ללחימה והן ככוח כובש, ושל הסעד הזמני שקבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג".
בתשובת המדינה שהוגשה ביום שני נכתב כי "אין חולק כי כפועל יוצא של המלחמה, האוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה חווה סבל רב, המועצם בשל פעילותם המכוונת של ארגוני הטרור מתוך ריכוזי האוכלוסייה, שימוש באזרחים כ'מגן אנושי' ובשל עשיית שימוש במבנים אזרחיים לפעילות טרור. פעולות החמאס וארגוני הטרור, המנסים לנצל את המחויבות של ישראל וצה"ל לדיני המלחמה כדי להשיג הישגים צבאיים, מעצימות את הפגיעה באזרחי עזה, אך מדינת ישראל פועלת במגוון דרכים ומשקיעה מאמץ רב לצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברצועה.
"בתוך כך, כוחות צה"ל עשו ועושים במהלך המלחמה מאמצים כבירים לאפשר לארגוני סיוע ולקהילה הבינלאומית להכניס סיוע הומניטרי רב לשטחי עזה, והכל תוך כדי הלחימה הקשה. זאת, חרף הקושי הנובע בין היתר מכך שחמאס ממשיך לפעול על מנת להסיט את הסיוע ההומניטרי לצרכיו ולמנוע ממנו להגיע במלואו לתושבי הרצועה". עוד נכתב כי "באמצעות מאמצים אלו ישראל מאפשרת הכנסת סיוע בכמה נתיבים מקבילים – ביבשה, בים ובאוויר. ביבשה נכנסת סחורה המגיעה ממצרים באופן קבוע דרך מעבר ניצנה ומעבר כרם שלום. דרך מעברים אלו נכנסים בנוסף משלוחי קמח שמגיעים דרך נמל אשדוד, וסחורות המגיעות מירדן דרך מעבר אלנבי. בנוסף, בחודש האחרון נפתח נתיב מעבר נוסף שמאפשר כניסה של סיוע הומניטרי לצפון הרצועה ישירות, דרך הגדר בחלקה הצפוני - מעבר 96".
פורסם לראשונה: 13:35, 04.04.24