רשויות אכיפת החוק במדינות שונות באירופה מודאגות ממגמה חדשה, שבמסגרתה גורמים המזוהים עם איראן מגייסים עבריינים מקומיים, בהם גם נערים, לתקוף יעדים יהודיים וישראליים ביבשת. כך דיווח בלומברג, שציין כי המשלחת האיראנית לאו"ם לא הגיבה על הבקשה לתגובה שהוגשה אליה.
באתר האמריקני פירטו שורת מקרים, שבהם גויסו נערים לפגוע ביעדים שונים. בין היתר: נער בן 15 נכנס למונית מחוץ לשטוקהולם, בירת שבדיה, החביא אקדח טעון וביקש מהנהג לקחת אותו לשגרירות ישראל. בן 13 בגטבורג, העיר השנייה בגודלה במדינה, נתפס יורה לעבר מתקן של חברת "אלביט מערכות שבדיה", חברת בת של אלביט הישראלית. באותו המתקן, בן 16 עזר לשתול חומרי נפץ תוצרת בית סמוך לכניסה הראשית.
3 צפייה בגלריה
משטרת שבדיה ליד משרדי חברת אלביט בעיר גטבורג
(צילום: Adam Ihse/TT / various sources / AFP)
פיגוע בבריסל, אוקטובר אשתקד
בדיווח צוין כי המקרים האלו משקפים איך המלחמה בין ישראל לזרועות השונות של איראן במזרח התיכון דוחפת את טהרן להסלים את הפעולות החשאיות באירופה. המגמה הזו מטרידה מאוד את הממשלות השונות, לצד הדאגה מכך שהלחימה בשנה האחרונה מעוררת מתחים בין הקהילות המקומיות על רקע סוגיית ההגירה.
בחודשים האחרונים שירותי הביטחון בשבדיה וגם בנורבגיה הזהירו מפני פעולות שונות בגיבוי איראן, ובאוקטובר נורבגיה אפילו העלתה את רמת כוננות הטרור בשטחה מבינונית לגבוהה, חימשה את המשטרה והגבירה את הפיקוח בגבול עם שכנתה הסקנדינבית. בבריסל, בחודש מאי, תפסו שירותי הביטחון נערים בני 14 שתכננו מתקפה על שגרירות ישראל.
ה-MI5, שירות הביטחון הבריטי, פרסם אזהרות מפני פיגועים בדחיפה איראנית. אך מי שפגיעות במיוחד אלו המדינות הנורדיות. באופן מסורתי, מדובר במדינות שבהן יש שיטור מינימלי ורמות גבוהות של אמון - אבל כעת, כנופיות פשע בינלאומיות השתרשו בקרב הקהילות העניות שבהן יש רוב של מהגרים. גורמים רשמיים אמרו לבלומברג כי הכעס בקרב אותן קבוצות על מספר האזרחים שנהרגו במלחמה ברצועת עזה ובלבנון הקל על מציאת "טירונים" לאותן פעולות.
הגורמים הפועלים מטעם המשטר האיראני פונים לשכירי חרב פוטנציאליים ברשתות כמו טלגרם, טיקטוק או וואטסאפ. לפי פיטר נסר, חוקר טרור במכון מחקר לענייני ביטחון של נורבגיה, התשלום מתחיל ב-1,560 דולר עבור רצח ו-125 דולר עבור תקיפה באמצעות בקבוק תבערה. "אם זה המקרה, לתקיפה כנראה יהיו סממנים המצביעים על כך שבוצעה על-ידי חובבן", אמר נסר. המפעילים משתמשים באפליקציות השונות גם כדי לכוון ולייעץ למגויסים.
3 צפייה בגלריה
שוטרים ליד שגרירות ישראל בשטוקהולם, אוקטובר האחרון
(צילום: TT News Agency/Anders Wiklund/via REUTERS)
אחרי יותר מ-14 חודשים של לחימה מאז מתקפת הפתע של חמאס באוקטובר אשתקד, איראן ובעלות בריתה - חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון והנשיא המודח בסוריה - נחלשו או נפגעו קשות עד כמעט פירוק מוחלט. למרות זאת, לפי גורם אירופי המעורה בסוגיה, גם הפגיעה במדיניות האזורית שניהלה איראן במשך כמעט חצי מאה לא הפחיתה את האיום של האפשרות לפיגועים בהובלת טהרן באירופה. "המכות שספגה איראן עשויות להוביל את המשטר לסגת ולהתמקד בבנייה מחדש", אמר נסר. "אבל אולי הם גם ינסו לגרום להרס נוסף".
בעוד שהמוטיבציה של חלק מהצעירים נובעת מתסכול ממה שהם תופסים כמלחמה אכזרית של ישראל בעזה, אחרים פשוט מונעים מכסף ובמקרים אחרים לנערים אין בכלל מושג לאן הם מכניסים את עצמם. כמו כן, אם הם מתחת לגיל 15, לא ניתן להעמידם לדין בשבדיה או נורבגיה.
שירותי הביטחון בשבדיה טענו השנה בהצהרה בנושא כי "יש מקרים שבהם השליחים לא מודעים או לא מבינים שהם פועלים מטעם מעצמה זרה". הנער שתכנן לתקוף ישראלים בשטוקהולם בחודש מאי, לפי המשטרה המקומית, כלל לא ידע איפה נמצאת השגרירות, וכשהמונית שבה נסע אספה אותו הוא התקשר לאדם אחר כדי לבקש את הכתובת כשהנהג שאל לאן הם נוסעים. המשטרה עקבה אחר תנועותיו ועצרה את המונית לפני שהגיעה ליעד.
3 צפייה בגלריה
משטרה ליד שגרירות ישראל בשטוקהולם אחרי הירי במאי האחרון
(צילום: Henrik Montgomery / TT / various sources / AFP)
ב-1 באוקטובר משטרת שבדיה הגיעה לבניין השגרירות בעקבות דיווח על ירי. השוטרים לא הצליחו לתפוס את החשוד במקום. הוא, לפי דיווחים, עלה בהמשך על רכבת לכיוון קופנהגן, שם מאוחר יותר באותו הלילה אירעו שני פיצוצים עזים סמוך לשגרירות הישראלית. גורמי ביטחון בדנמרק אמרו כי הם מעריכים שהחשוד גויס על-ידי איראן.
בן ה-16 שעזר לשתול חומרי נפץ במתקן של אלביט בשבדיה הואשם לצד צעיר בן 23. בעוד שהחקירה לא הצליחה לחשוף מי נתן להם הוראות או העביר להם את הכסף, התובע בתיק אמר כי ברור שהשניים פעלו בשמו של גורם אחר.
במשך שנים התמודדה שבדיה עם הנוכחות הגוברת של כנופיות פשע, המגייסות צעירים מקהילות מהגרים. יותר מ-1.5 מיליון בני אדם עברו למדינה מאז 1980, וכעת כ-20% מהאוכלוסייה נולדו מחוצה לה ורבים מתקשים להיטמע בה. בסקר שנערך לאחרונה, 40% מהמהגרים העידו שהם לא מרגישים שהשתלבו בחברה השבדית. שיעורי העוני הגבוהים בהרבה בשכונות המהגרים מקילים על הגיוס של הצעירים.
כעת, גם בנורבגיה חוששים שאותן בעיות יגיעו לשטחה, כשבין שתי המדינות גבול פתוח באורך 1,600 ק"מ. בשבדיה החשש הגובר והקשר לביטחון הפנים, סייעו לתדלק את התמיכה במפלגת הימין הקיצוני "השבדים הדמוקרטים", המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט. בעזרת הימין, ראש הממשלה אולף קריסטרסון הכניס לבית הסוהר לנוער, נערים מתחת גיל 15.
בנורבגיה, שם יתקיימו בחירות השנה, ראש הממשלה יונאס גר סטור העמיד את סוגיית הפשיעה של נערים בראש סדר העדיפויות והבטיח לקדם טיפול קפדני בעבירות חמורות. מפלגת האופוזיציה הימנית הקיצונית, המובילה בסקרים, רוצה ללכת רחוק יותר, בעקבות הגישה השבדית לאפשר לכלוא בני 15.
