"משנה פנתרים פרח, אני מטפל בו וזקוק לפינוי דחוף", דיווח סמל-ראשון ג' ברשת הקשר היחידתית שניות לאחר שחיסל את אחד משני המחבלים שירו לעברו ולעבר מפקדו. ג' היה בטוח באותן דקות שהצליח להציל את חיי מפקדו, רס"ן בר פלח ז"ל, ובשבוע שעבר קיבל צל"ש על התפקוד שלו באירוע. עכשיו הוא משחזר לראשונה את רגעי הדרמה שהפכו לטרגדיה.
סמ"ר ג' משחזר לראשונה את התקרית
(צילום: דובר צה"ל)
ג' הכיר את פלח בסך הכל חודשיים. הוא היה הקשר בחפ"ק של סגן מפקד סיירת הנח"ל, שבספטמבר שעבר הייתה אחראית על ביצוע פעילויות עומק בגזרת מנשה שבצפון השומרון.
באותן שעות אחר הצהריים כוחות הסיירת התכוננו במוצב במבוא דותן לקראת מבצע מעצרים בטול כרם, בהובלה של פלח. "בשעות הערב הוא ביקש ממני להישאר זמין כי כנראה מתפתח משהו ליד מחסום ג'למה, ליד ג'נין, אזור אחר לגמרי", סיפר ג' בשיחה עם ynet. "בחלוף דקות הוקפצנו ויצאנו לזירה".
"כשהיינו בג'יפ עודכנו שמדובר ב'טומהוק' – התצפיות זיהו שני חשודים שהגיעו לגדר קו התפר, נשכבו בלי לזוז ומבלי שזוהו עליהם נשקים", תיאר. מפקד חטיבת מנשה, אל"מ אריק מויאל, הורה לכוח של פלח, חולייה של חמישה לוחמים, לחתור למגע בחשאיות דווקא מדרום, כלומר מהצד הפלסטיני.
"חתכנו את הגדר בקרבת מקום והתחלתי להתקדם בשקט, בשפיפות, לעבר הנקודה שבה שכבו המחבלים. היינו דרוכים עם כדורים בקנה ואמצעים לראיית לילה בעיניים", תיאר ג'. "היינו במוכנות טוטלית להיתקלות, אבל גם לקחנו בחשבון שאולי מדובר בשב"חים שחיפשו להסתנן לישראל בשביל להתפרנס, זאת תופעה נפוצה בגזרה".
"אני בסדר, רק תזרז את הפינוי"
הכוח חצה תלתלית והתקרב לנקודה. פלח ביקש מג' שיחפה עליו ועלה לנקודה שולטת סמוכה לשיח עם מפקד צוות שהצטרף לחולייה. משם הם התחילו לזחול לעבר היעד, כשג' מצטרף אליהם.
בשלב הזה, נזכר ג', הכוח עבר לכריעה, הסתובב לעבר הנקודה המשוערת שבה היו החשודים, והחל בנוהל מעצר חשוד. "ירינו מספר כדורים לאוויר – ולא הייתה תגובה מצדם, שקט גמור. ואז פלח קם והחל לצעוד לעברם, ואנחנו מאחוריו בשורה".
4 צפייה בגלריה
סמ"ר ג'. "חבשתי את פלח והקפדתי לדבר איתו כדי שיישאר בהכרה. הוא אמר לי 'אני בסדר, רק תזרזו את הפינוי'"
(צילום: דובר צה"ל)
"ברגע אחד נורה לעברנו הצרור הראשון, פלח ספג שני כדורים ממנו. ההיתקלות הייתה מטווח של ארבעה-חמישה מטרים לכל היותר. מיד נשכבנו על האדמה והשבנו באש לעבר מקורות הירי. בעודו נופל אל הקרקע פלח דיווח בקשר שנפגע, אבל המשיך לתפקד".
ואז הגיע הצרור השני של המחבלים. "ירינו לעברם שוב, הפעם גם פגעתי באחד מהם תוך כדי שהתחלתי לטפל בפלח עם חוסם עורקים, כדי לעצור את הדימומים שמהם סבל. ירי המחבלים פסק, וכוח נוסף מהסיירת וידא שהם הרוגים. חבשתי את פלח והקפדתי לדבר איתו, כדי שיישאר בהכרה. הוא אמר לי 'אני בסדר, רק תזרזו את הפינוי', וביקש זאת גם בקשר".
פרמדיקים צבאיים מגדוד קדם של פיקוד העורף הגיעו לנקודה והמשיכו את הטיפול בקצין. ג' ליווה אותו עד שהוכנס לאמבולנס. "רגע לפני שהאמבולנס יצא לבית החולים אמרתי לו שחיסלנו את המחבלים, הוא אמר לי שהוא שמח על זה".
מעודד חלקית מתוצאות התקרית, שנגרמה בסיכול חדירת מחבלים לישראל או פיגוע קשה בקו התפר, ג' נערך לקיפול חזרה למוצב.
"הייתי בהלם מוחלט, לא האמנתי"
עדיין המום מהקרב הראשון בחייו, שנה וארבעה חודשים לאחר שהתגייס לנח"ל, ג' התייצב עם שאר הלוחמים למשוב בפני מפקד היחידה. "הוא כינס אותנו שם בשטח למשוב חם על מה שאירע, שנספר לו מה קרה לטובת התחקיר. תוך כדי הוא הודיע לנו שפלח לא שרד ומת מפצעיו. הייתי בהלם מוחלט. לא האמנתי לו כי הפרמדיקים אמרו לי שהטיפול שהענקתי לו הציל את חייו".
בדיעבד התברר שדימום פנימי נסתר הוביל לפציעה האנושה של הקצין המוערך. "הרופאים בבית החולים אמרו לי בהמשך שלולא הטיפול שלי בר היה מת במקום, שלא היה לי מה לעשות יותר", סיפר ג'. "לקח לי חודש לעכל, עד שירד לי האסימון. בחודש הזה הייתי בטוח שפלח יצוץ ויגיד שזה לא באמת קרה".
עוד באותו הלילה נשלח ג' לדבר עם קב"נית, אבל פחות מיממה לאחר האירוע הוא כבר השתתף במבצע אחר ליד ג'נין, שהסתיים בחיסול שני מחבלים. "סיירת הנח"ל לא עצרה לרגע אחד, כי זה בדיוק מה שפלח היה מצפה ודורש מאיתנו".
"ההורים שלי היו בפניקה כשסיפרתי להם למחרת שנכחתי בתקרית שבה נהרג קצין, והם נרגעו רק כשראו אותי במציאות כשיצאתי הביתה", סיפר ג'.
"הייתי מעדיף לוותר על הצל"ש הזה"
לפני כשבועיים הוזמן ג' לטקס מצטייני מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו. גם הוריו הגיעו לטקס מראשון לציון, נרגשים לא פחות ממנו. ברגע האחרון התגלתה ההפתעה – לא מדובר בתעודת הצטיינות אלא בצל"ש אלוף על קור הרוח והתושייה שהפגין תחת אש.
4 צפייה בגלריה
קבלת הצל"ש מאלוף פיקוד הדרום. "הייתי מעדיף לוותר על הצל"ש ושפלח יישאר בחיים"
(צילום: דובר צה"ל)
"הייתי מעדיף לוותר על הצל"ש הזה, שפלח יישאר בחיים ונמשיך כרגיל בפעילות המבצעית שלנו", סיפר על רגעי ההתרגשות וההוקרה. "קיבלתי את הצל"ש ברגשות של שמחה מהולות בעצב".
"הכרתי את פלח רק חודשיים, ולקראת התקרית גיליתי שנולדנו באותו היום בדיוק, בהפרש של עשר שנים. הייתי צמוד אליו ובזמן הזה גיליתי מפקד ואדם מדהים, תחרותי, משימתי ואנושי, שאומר את האמת בפנים. יודע להחזיק קצר, ולשחרר כשצריך".
"חשבתי הרבה על מה קרה, שאולי זה היה יכול לקרות לי, ואם הייתי מטפל בו אחרת", סיכם ג'. "בסוף אני יודע שפלח היה מרים אותנו מיד וכועס אם היינו נשברים ולא מתאוששים. לכן הצל"ש מוקדש לזכרו".
