המלחמה שבה פתח חמאס במתקפת הפתע הרצחנית ב-7 באוקטובר הביאה לקריסתן של לא מעט "קונספציות" והנחות יסוד בישראל, ונדמה שאחת מהן היא זו שנוגעת לאפשרות להתקרבות ממשית לסין. מאז פרוץ המלחמה עמדתה של בייג'ינג התגלתה לא רק כפרו-פלסטינית באופן מובהק, אלא גם כאוהדת חמאס. אף שבאופן מסורתי סין מתייצבת לצד הפלסטינים בזירה הבינלאומית, בחודשיים וחצי האחרונים היא הסלימה את הרטוריקה שלה ובין היתר מדגישה את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.
8 צפייה בגלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג. בייג'ינג מסלימה את הרטוריקה הפרו-פלסטינית שלה
(צילום: Sputnik/Mikhail Tereshchenko/Pool via REUTERS)
הכותרת
ארה"ב, מאחורייך: האינטרס הסיני במלחמה
24:59
עדות לכך הגיעה בחודש שעבר, שבו סין הייתה הנשיאה התורנית של מועצת הביטחון של האו"ם – וניצלה זאת כדי להוביל דיוני חירום רבים בניסיון לגנות את ישראל וכדי להגן על בעלת בריתה איראן. הממשלה הסינית נמנעה מלגנות את חמאס על הזוועות ב-7 באוקטובר, וביחד עם רוסיה סיכלה הצהרת גינוי במועצת הביטחון נגד ארגון הטרור.
עוד מראשית ימי השלטון הקומוניסטי התייצבה סין נגד ישראל באו"ם, ופעלה באופן דומה גם במבצע "שומר חומות" ב-2021. אלא שלנוכח הזוועות שחמאס ביצע הצדקנות של בייג'ינג נחשפה במלוא כיעורה – והממשלה הסינית לא גינתה את חמאס אף שארבעה מאזרחיה נרצחו ב-7 באוקטובר. היא גם לא גינתה את הטרור הימי של המורדים החות'ים בתימן, שמתקפותיהם פוגעות גם בספינות סיניות שעוברות בים האדום.
בן הזוג של הקונסולית נדקר, ובסין התעלמו
מכאן גם מקור האכזבה של הדיפלומטים הישראלים. כאשר בן זוגה של קונסולית ישראלית בסין נדקר על ידי גבר מוסלמי בבייג'ינג – הסינים לא רק שלא גינו זאת, הם אף התעלמו מכך לחלוטין. בעיתוי אומלל שר החוץ הסיני וואנג יי אף דיבר על זכות השיבה של הפלסטינים, במפגש שקיים עם שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל. בעוד עדות להסלמה ברטוריקה הסינית כלפי ישראל, ההתייחסות לזכות השיבה נכנסה לאחרונה לכל הודעה סינית בנוגע לסכסוך. היא נכללה אף בנאום שנשא הנשיא שי ג'ינפינג, שאמר גם כי הצעדים שנקטה ישראל מוגזמים מדי מכדי שניתן יהיה להגדירם הגנה עצמית.
בסוף נובמבר שר החוץ הסיני וואנג ניהל בעצמו, בצעד נדיר, דיון במועצת הביטחון סביב המלחמה בעזה. במהלך הדיון כינה וואנג את המתקפות של צה"ל "עונש קולקטיבי" ואת פינוי האזרחים מצפון הרצועה לדרומה "עקירה בכפייה". מדובר בהתנהלות חריגה ביותר, במיוחד לנוכח המדיניות הסינית הנוגעת לאי-התערבות בסכסוכים בינלאומיים.
שר החוץ הסיני קרא גם לתעדף מעל הכול הגעה להפסקת אש ממושכת וציין כי הלחימה בעזה תוביל לאסון אזורי. הפסקתה, הוא טען, הינה מטרה עולמית משותפת. וואנג הדגיש כי סין תומכת בהפיכת פלסטין לחברה מלאה באו"ם, וכמו בכירים אחרים בסין הזכיר גם הוא את זכות השיבה של הפלסטינים – התייצבות מובהקת בצד שלהם בסכסוך, ובניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי. "התעלמו במשך יותר מדי זמן בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית, לקיום ולשיבה", אמר במהלך הדיון.
8 צפייה בגלריה
שר החוץ הסיני וואנג יי. בצעד נדיר ניהל בעצמו ישיבה במועצת הביטחון של האו"ם שעסקה במלחמה
(צילום: Roman Pilipey/Pool Photo via AP, File)
לא רק בזירה הדיפלומטית מתייצבת סין לצד הפלסטינים, ובחסות ממשלת סין מופצת ברשתות החברתיות תעמולה אנטי-ישראלית המיועדת להשפעה על דעת הקהל ברחבי העולם. תחקיר "ניו יורק טיימס" מצא שסין, רוסיה ואיראן מנהלות קמפיין חסר תקדים לתמיכה בחמאס. מחקר אחר שנערך לאחרונה העלה שהסינים מנסים לפגוע בארה"ב באמצעות קמפיין אנטי-ישראלי ברשתות החברתיות.
אי-אפשר לשרוף את הגשרים
"סין נוקטת במוסר כפול מול הטרור הפלסטיני והתקיפות של 'ציר ההתנגדות' האיראני מלבנון, סוריה, עיראק ותימן בסירובה העקרוני לגנות אותו, לא כל שכן לפעול נגדו, בזמן כהונתה כנשיאת מועצת הביטחון של האו"ם, כהונה אותה ניצלה להטיף מוסר לישראל, לנזוף בארדן, למנוע מעדים ישראלים לעלות לדוכן וכדי לגנות את ארה"ב", אומר טוביה גרינג, מהמרכז למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הבחירה של סין לתמוך דווקא עכשיו בזכות השיבה היא פרס לטרור הפלסטיני והתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל, ושקולה לתמיכה ישראלית בעצמאות טייוואן".
8 צפייה בגלריה
מועצת הביטחון, שאותה בייג'ינג ניהלה לאורך נובמבר. "בשעתה הקשה ביותר של ישראל, סין הוכיחה שאינה ידידה"
(צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP)
גרינג מוסיף: "חמור מכך, במקום להפעיל את מנופי הלחץ שיש לה על איראן, כלקוחה הגדולה ביותר של נפט עוקף סנקציות (עד 90% מהייצוא האיראני), היא נפגשת עם אלה שקוראים להשמדת המדינה היהודית ומקדמת את מה שבייג'ינג מכנה במוצהר 'חזית מוסלמית-ערבית מאוחדת' לתמיכה בפלסטינים נגד ישראל. כל זאת לפני שבכלל עסקינן בתעמולה האנטי-ישראלית ואף אנטישמית שחשבונות רשמיים של המפלגה הקומוניסטית הסינית והמדינה מהדהדים כחלק מקמפיין בינלאומי נגד ארה"ב והמערב".
עם זאת, גרינג מדגיש כי לא ניתן לנתק את הקשרים מול מעצמה כמו סין. "היא תמשיך להיות שותפת סחר חשובה, אך במקביל לקריסת הקונספציה הביטחונית, המלחמה צריכה לעורר את ישראל מהאשליות כלפיה: בשעתה הקשה ביותר של ישראל סין הוכיחה שאינה ידידה. מילא הייתה עומדת מנגד ב'ניטרליות' כלפי הפשעים נגד האנושות של החמאס בדומה לרוב העולם, אלא שהיא בחרה לנצל בציניות את הכאב שלה לקידום אינטרסים גאופוליטיים צרים. ההתנהגות מציבה את סין בכפיפה אחת עם רוסיה, קטאר וטורקיה כמדינה תומכת טרור. וכמו אותן מדינות, לישראל הקטנה אין יכולת 'לשרוף את הגשרים' מפאת גודלן וחשיבותן בזירה הבינלאומית, אך אין זה אומר שצריך לעבור לסדר היום. היחסים עם ישראל הואילו גם לסין, ולרשות הממשלה מספר פעולות שטרם ננקטו לצמצם את התועלת הזאת".
עמדתה העוינת של סין הייתה ידועה למומחים במערכת הביטחון ומומחים אקדמאיים על רקע שיתוף הפעולה ההדוק והנרחב שלה, גם במישור הביטחוני, עם איראן, אך גם על רקע אזהרות מבכירים אמריקנים לישראל בנוגע לסכנה בשיתופי הפעולה עם סין. האזהרות הללו נשמעו גם בחודשים שקדמו למלחמה, אחרי שהנשיא שי אירח בבייג'ינג את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ובניסיון להפגין איזון הזמין לביקור גם את ראש הממשלה נתניהו. נתניהו קיבל את ההזמנה, והיו שהאמינו אז כי אלה סימנים המעידים שסין נמצאת בדרכה למלא תפקיד מרכזי וחיוני יותר במזרח התיכון.
8 צפייה בגלריה
ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן. הזהיר ביוני, כשנתניהו הסכים להזמנת הנשיא הסיני: "סין לא תעצור פה"
(צילום: מוטי קמחי)
תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר וכיום מנהל מכון INSS, הזהיר אז מפני הסכמת נתניהו לבקר בבייג'ינג – הסכמה שהגיעה על רקע המתיחות ביחסיו עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שדחה במשך זמן רב את הזמנת נתניהו לבית הלבן. "סין היא מדינה שמנצלת הזדמנויות. ועל כן, סין תראה בהזמנה זו ניצחון קטן נוסף על ארה"ב", כתב הימן בחודש יוני. "סין לא תעצור פה ותשאף להגדלת השפעתה על ישראל מה שיחמיר את המתח מול ארה"ב. זהו ניצחון מהדהד ומתוק על רקע הביקור של אבו מאזן בסין. לכאורה סין מייצרת סימטריה ומצטיירת כאובייקטיבית. אגב, סין היא שחקן פרו-פלסטיני מובהק. אנחנו לא רוצים אותה כמתווכת".
העדות על הכסף לחמאס שנחסמה ב-2013, כדי שנתניהו יבקר בסין
היחס העוין של סין לישראל מגיע כאמור אחרי עשור של התקרבות כלכלית שבמהלכה רכשה בייג'ינג שורה של נכסים אסטרטגיים בישראל. בין היתר ניתן למנות בכך את מצלמות חברת "היקוויז'ן" הסינית (שנמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב), שמוטמעות במערכת "עין הנץ" של משטרת ישראל; תפעול נמל המפרץ בחיפה על ידי SIPG, חברה ציבורית שנסחרת בבורסת שנגחאי; הקמת נמל הדרום באשדוד על ידי PMEC, חברה-בת של "צ'יינה הרבור"; ומיזם הקמה ותפעול של מתקן ההתפלה שורק. לחברות סיניות מעורבות עמוקה גם בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, ו"ברייטפוד" הסינית רכשה בעשור שעבר את השליטה ב"תנובה".
אחיזתה של סין בנכסים אסטרטגיים בישראל הינה תוצר של מדיניות מכוונת מצד הממשלה בירושלים, החל מתחילת העשור שעבר. המדיניות הזו הגיעה על רקע הקרע עם ממשל אובמה, תנועת ה-BDS וההבנה שלכלכלות המתפתחות תפקיד מרכזי יותר ויותר בכלכלה העולמית, בדגש על סין והודו – ולכן היה מעבר ישראלי לעבר סין. סין גם לא הייתה אז במרכז האג'נדה האמריקנית, כך שלישראל לא הייתה סיבה לחשוש שהדבר יכעיס את וושינגטון. ארה"ב עצמה עודד קשרים כאלה. התוצאה: אחזקה של סין במערכות תשתיתיות מובהקות במדינת ישראל.
ביולי 2012 ביקר בסין שר התחבורה דאז ישראל כץ, וחתם על הסכם לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי התחבורה והתשתיות. ב-2013 ביקר בסין גם נתניהו ונפגש, בין היתר, עם נשיא הבנק לפיתוח סין (CDB), שעניינו מתן הלוואות למיזמי תשתית בסין ומחוצה לה. הביקור הזה לווה בפרשה צורמת למדי במסגרתה נמנע מאיש מוסד להעיד בארה"ב כיצד בנק סיני סייע לחמאס בהלבנת הון. הסינים היתנו את הביקור של נתניהו בסין בביטול העדות הזאת.
בכל מקרה, ביקורים והסכמות אלו היו הסמן שסימן את תחילת מדיניות ישראל כלפי סין, ומכאן גם שיעור הזכייה הגבוה במכרזים שבהם התחרו החברות הסיניות בשנים לאחר מכן: בשנת 2015 חברות סיניות ניגשו לשישה מכרזים בקו האדום ברכבת הקלה בתל אביב והן זכו בחמישה מתוכם – שיעור זכייה של כ-83%. גם שנת 2019 הייתה חריגה במובן זה והסתיימו בה חמישה מכרזים, מתוכם חברות מסין זכו בכל ארבעת המכרזים שבהם התחרו, כלומר שיעור של 100%. הזכייה של החברות הסיניות לוו בדיווחים רבים על כשלים שונים שהיו במכרזים. דוגמה טובה לכך היא חברת CNR הסינית שזכתה במכרז אספקת הקרונות לרכבת הקלה בתל אביב, למרות שכלל לא היה לה ניסיון – למעט בסין ובאיראן.
שליטה סינית בנכסים אסטרטגיים: האזהרות שלא נשמעו
כניסתה של סין למשק הישראלי לוותה באזהרות של ראשי מערכות הביטחון, ובראשם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, שהתריע על כך בצורה מפורשת בהרצאה סגורה שנשא באוניברסיטת תל אביב ב-2019. "ההשפעות של סין בישראל עלולות להיות מסוכנות לביטחון המדינה", אמר אז. ארגמן עמד גם מאחורי חסימת האפשרות שהסינים ירכשו את החברות הפניקס וכלל ביטוח. בשני המקרים האחרונים הייתה רגולטורית עצמאית שהקשיבה לדבריו, ואילו במקרים האחרים לא היו רגולטורים שהקשיבו לאזהרות – ולמעשה אפשרו את כניסתה המסיבית של סין לישראל.
ד"ר עופר ישראלי, מרצה ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, תיאר במאמר מ-2018 את הסכנות הביטחוניות של הדבר, והסביר בין היתר שאחזקת הנמל בחיפה על ידי הסינים פוגעת במערכת היחסים של ישראל עם ארה"ב. ישראלי הזהיר כי נמל סיני בחיפה מהווה סכנה אסטרטגית וביטחונית.
ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, היה בין הראשונים להתריע על הסכנה והזהיר מפני שליטה של סין בתנובה, כשהוא מציין ש"סין תומכת בקיצוניים שבאויבינו". עוד הוסיף בחוות דעת שכתב כי סין "סירבה להיענות לבקשות ישראל שלא לספק לאויבינו אמצעים המקדמים אותם בדרך לפיתוח נשק להשמדה המונית. סין מקדמת באזורנו פרויקטים ענקיים שתכליתם למסד ברחבי האזור מוקדי השפעה בימים ובנמלים שיוכלו לסייע, בין היתר, ליריבי ישראל לשפר משמעותית את יכולותיהם כלפיה. בכל הקשור למלחמה בטרור האיסלאמי הקיצוני, סין מוכנה להעמיד תשתיות בנקאיות בטוחות לרשות טרוריסטים הפועלים נגד ישראל".
8 צפייה בגלריה
ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי. הזהיר מהשליטה הסינית בחברת תנובה: "סין תומכת בקיצוניים שבאויבינו"
(צילום: מוטי קמחי)
שאול חורב, סגן מפקד חיל הים לשעבר, התריע במספר הזדמנויות מסכנה מוחשית של אחזקת סין בתשתית אסטרטגית כמו הנמל בחיפה, והתריע גם מהטמנת חומרי ריגול במסגרת בנייה של תשתיות על ידי הסינים.
בשנים האחרונות, יודגש, יש ירידה ברורה בהשקעות הסיניות בישראל. אם בין 2018-2015 סין הייתה מהמשקיעות הגדולות בארץ, כעת ישנה ירידה משמעותית – שנובעת מסיבות רבות כגון ההאטה הכלכלית בסין, מגבלות שהמפלגה הקומוניסטית הציבה על הוצאת הון להשקעות, הלחץ האמריקני והמצב הגאופוליטי באזור. יש גם ירידה דרסטית בפניות הסיניות למכרזי תשתית בישראל. יחד עם זאת, הסיכון בנוגע להשקעה הסינית בטכנולוגיה והעברת טכנולוגיה מישראל לסין עדיין שריר וקיים. הסינים, יצוין, מפעילים בישראל מרכז מחקר ופיתוח.
לחץ על איראן? סין צריכה את הנפט שלה
למלחמה בעזה יש כאמור גם השלכות מיידיות על סין, בעקבות מתקפות החות'ים בתימן שמשבשות את דרכי האספקה ממנה למערב. קאריס וויטי, מומחית לסין ומנכ"לית ומייסדת קבוצת SIGNAL, אומרת כי למרות שלסין אינטרסים כלכליים רבים בתחום ההובלה הימית, ובים האדום בפרט, אין לה כרגע עניין או יכולת של ממש להתערב או לנקוט צעדים נגד החות'ים. לדבריה, הנוכחות הצבאית האזורית של סין כוללת רק 200 חיילי נחתים ובסיס ימי בג'יבוטי, והיא אינה מספיקה כדי להגן על האינטרסים של בייג'ינג.
ספינה שהותקפה ליד תימן בים האדום, בשבוע שעבר. גם סין נפגעת
וויטי מדגישה כי למרות הקשרים עם איראן, פטרוניתם של החות'ים, לא ניתן לצפות שפעולה דיפלומטית מצד בייג'ינג תשנה את פני הדברים. "ההיגיון העומד בבסיס ההנחה הזו אינו משקף את אופי היחסים בין השתיים", היא מסבירה, "סין לא עושה טובה לאיראן – הנפט האיראני חשוב למשק הסיני. רק במהלך שנת 2022, סין הצליחה לאגור כארבעה מיליון חביות של נפט גולמי איראני במאגרי עתודה, שנועדו לגדר את החשיפה הסינית לסיכונים של עליות מחירים פתאומיות כתוצאה מזעזועים גיאופוליטיים".
לדברי וויטי, "גם אם סין הייתה מפעילה את השפעתה על איראן באמצעות איום לקצץ בסחר ובהשקעות, פשוט אין ערובה שאיראן תפעל בהתאם לדרישותיה של בייג'ינג. טהרן טיפחה אסטרטגיות לבסס את עצמה למרות מעמדה החלש כדי לקזז לחצים חיצוניים". לפיכך, אומרת וויטי, "בכל הנוגע למזרח התיכון, סין תמשיך לדבר גבוהה גבוהה, אך תתנהל בצנעה. בייג'ינג תמשיך לאמץ הזדמנויות בסיכון נמוך, תעסוק בעיקר ברטוריקה ועמדות שמציגות את ארה"ב באור שלילי ואת סין באור חיובי. כך, סין תימנע מלסבך עצמה בסכסוכים המורכבים של האזור. זה נכון במיוחד כשמדובר בעניינים שאינם מאיימים על סוגיות ליבה של הביטחון הלאומי הסיני".
