אחרי שבשבוע החולף החלה עידית סילמן להצביע אקטיבית נגד הממשלה, וגרמה לה לאבד את הרוב בכנסת, האופק של הממשלה לא מבטיח טובות. ההפסדים האחרונים של הקואליציה בכנסת היו מכה כואבת לממשלה שתציין השבוע שנה להשבעתה.
האיומים על שלמות הקואליציה ניבטים מכל עבר. בימינה זה ח"כ ניר אורבך, ששיתף בימים האחרונים את מקורביו, בהם גם שרת הפנים איילת שקד ובנט בעצמו, כי הוא שוקל את צעדיו.
בשיחות שקיים עם בנט חשף אורבך את ההצעות שקיבל מהליכוד והעביר מסר מרגיע, לפיו אין בכוונתו להפתיע אותו כפי שעשתה סילמן. בכל מקרה, הבהיר אורבך, ייתן התראה ברורה לפני לראש הממשלה.
ההערכה כעת כי הוא אינו מעוניין להצביע כבר בשבוע הקרוב בעד החוק לפיזור הכנסת, אם יעלה. עם זאת, הוא דורש שמשהו בקואליציה ישתנה. הפתרון לבעיה של אורבך יכול אולי לבוא עם נטרול האיומים על שלמות הממשלה משמאל.
חברי הכנסת מאזן גנאים (רע"מ) וג'ידא רינאווי זועבי (מרצ) עושים כאב ראש לא קטן לקואליציה. רינאווי זועבי הספיקה להודיע שהיא עוזבת את הקואליציה, לחזור אליה, ולהפר את המשמעת הקואליציונית. גנאים מתנהל בימים האחרונים כמו סיעה עצמאית, והבהיר שיעשה כך גם בשבועות הקרובים.
5 צפייה בגלריה
חברי הכנסת המורדים. בקואליציה שוקלים מהלך מהיר שיוביל להתפטרותם
(צילום: עמית שאבי, יואב דודקביץ')
בקואליציה שוקלים, אולי מקווים, שיצליחו לייצר מהלך מהיר כבר בשבוע הקרוב שיביא להתפטרותם של חברי הכנסת המורדים. במרצ אף ארגנו הפגנה נגד חברתם. התקווה היא שמהלך כזה יחזיר קצת יציבות לממשלה, ואולי גם ירצה את אורבך.
בינתיים, סיעות הקואליציה יצטרכו לפתור גם את הבעיות פנימה. אם זה העימות בין ח"כ מיכאל ביטון לשרת התחבורה מרב מיכאלי על הרפורמה בתחבורה, או העימות בין שר המשפטים סער לחברי העבודה ומרצ, לאחר שהאחרונים נעדרו מהמליאה וסייעו בהעברת הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים.
ההערכות בקואליציה הן שהשבוע הקרוב יהיה קריטי מאוד לממשלה, ואולי גם יוכרע בו גורלה.
אחרי מחאת הענק והשבתת הלימודים לשעתיים בערי השפלה והמרכז, העיצומים במערכת החינוך נמשכים. הסתדרות המורים הודיעה על השבתת הלימודים לשעתיים ביום ראשון הקרוב בגני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שבמחוז ירושלים.
הלימודים באותם מוסדות חינוך יחלו ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, למעט מוסדות החינוך המיוחד – שם יתקיימו לימודים כרגיל. העיצומים יורגשו בין היתר בירושלים, בית שמש, גוש עציון, מודיעין-מכבים-רעות, מטה יהודה, מעלה אדומים ורשויות נוספות.
הסתדרות המורים דורשת להעלות את שכר המורה התחיל ל-10 אלף שקלים, וכן להעלות את שכר המורים הוותיקים באופן משמעותי. לפי היו"ר יפה בן דויד, במשרד האוצר מוכנים להעלות את שכר המורים המתחילים ל-8,200 שקלים ועלייה "זניחה" למורים הוותיקים.
המורים מתכננים להגביר את הלחץ בשבוע הקרוב ולהחריף את העיצומים, ולא מן הנמנע שיוחלט על השבתה מלאה של מערכת החינוך, בזמן שנותר עד לסוף שנת הלימודים. "אנחנו מתאפקים ומתחשבים בציבור ההורים כרגע, אבל אנחנו מציעים לשר האוצר ופקידי משרדו לא להעמיד אותנו במבחן. לא נהסס להחריף אם נדרש".
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, יחל ביום ראשון הקרוב בבית המשפט השלום בתל אביב שלב ההוכחות בתביעת הדיבה של משפחת נתניהו נגד אהוד אולמרט. במסגרת ההוכחות צפויים לעלות לדוכן העדים ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, רעייתו שרה, ובנם יאיר, כאשר הראשון שיעלה הוא נתניהו האב.
על פי כתב התביעה של משפחת נתניהו, שמיוצגת על ידי עו"ד יוסי כהן, זמן קצר לאחר שאולמרט סיים לרצות את עונשו, הוא "החל בניסיונותיו האובססיביים לפגוע בתובעים ולרמוס את שמם הטוב בפומבי, מתוך הנאה ותסכול עמוק, זגון ורשעות לשמה".
נתניהו, רעייתו שרה ובנו יאיר הגישו במאי 2021 תביעת לשון הרע בסך של 837 אלף שקלים נגד רה"מ לשעבר בטענה שבשני ראיונות כינה אותם "חולי נפש הזקוקים לטיפול פסיכיאטרי", ובכך הוציא את דיבתם. בכתב ההגנה של אולמרט, שהוגש באמצעות עו"ד אמיר טיטונוביץ ואפרת עקל-אזולאי, הוא טען שהדברים משקפים את דעתם של רבים, ולא רק את שלו.
אולמרט טען כי עמדותיו "שיקפו הלך רוח בקרב הציבור בישראל ובעולם, לרבות בקרב מנהיגי העולם, מקורבים של משפחת נתניהו, ובקרב אלה המבינים דבר או שניים בחקר נפש האדן". עוד טען כי דבריו נאמרו כדעה אישית ולא מדובר בהצגת עובדה רפואית.
צעדת המופקרות, או בשמה המקורי "צעדת השרמוטות" תצעד ברחובות ירושלים בפעם העשירית ביום שישי הבא. שם הצעדה שונה בעקבות פניות רבות שקיבלו המארגנות. "המילה שרמוטה נתפסת בעיני רבות כפוגענית, והשימוש בה נתפס כניכוס", הסבירו.
הצעדה, שנערכת בערים רבות בעולם, נוסדה לאחר ששוטר בקנדה טען כי "נשים צריכות להפסיק להתלבש כמו שרמוטות אם הן לא רוצות להיאנס". המסר המרכזי של הצעדה הוא מחאה על המצב שבו נשים לא מרגישות בטוחות במרחב הציבורי, מותקפות באלימות, "בסוף עוד מפנים אצבע מאשימה כלפיהן וכלפי מה שלבשו".
הצעדה תצא בשעה 11:00 מכיכר הדוידקה בעיר, ולאחר צעידה במרכז ירושלים תהיה במה פתוחה ברחבת בר התקליט, שבה כל אחת תוכל לנאום או לספר את הסיפור שלה.
70 שנה לוועדה לאנרגיה אטומית
ב-13 ביוני 1952 הקים ראש הממשלה דוד בן גוריון את הוועדה לאנרגיה אטומית, כדי ליצור תיאום בפעילות הממשלתית בתחום חקר הגרעין. בין חברי הוועדה הראשונים נמנו הרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי והמדענים דוד ארנסט ברגמן, סולי כהן ויואל רוקח.
הודעה רשמית על הוועדה פורסמה יותר משנתיים אחר כך, ואז נמסר כי תפקידה הראשון הוא "לבדוק את הימצאותם של מחצבים רדיו-אקטיביים במדינת ישראל ובמידה שיימצאו - לעבד שיטות לניצולם".
במהלך שנות ה-50 התעוררו עימותים עזים בין חברי הוועדה, ככל הנראה בנוגע לסמכויות בנושאי ביטחון. בעקבות כך, החליט היו"ר ברגמן שלא לכנס את הוועדה לישיבות. זמן קצר לאחר מכן התפטרו שאר החברים מתפקידם ובפועל הוועדה חדלה לתפקד.
בשנת 1966, לאחר התפטרותו של ברגמן מהוועדה, החבר היחיד שנשאר בה, חידש ראש הממשלה לוי אשכול את פעילותה ומינה את עצמו לעמוד בראשה. מאז, יו"ר הוועדה הוא ראש הממשלה, והוא זה שממנה את חבריה.
במסגרת תפקידה מפקחת הוועדה על הפעילות בשני מרכזי חקר הגרעין הגדולים בישראל – הקריה למחקר גרעיני בדימונה והמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. הוועדה מייעצת לממשלת ישראל בנושאי גרעין, כמו הפעלת תחנות כוח גרעיניות ופינוי פסולת גרעינית, וכן מייצגת את המדינה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
