שלושה שבועות לאחר התקרית החמורה ביחידת הקומנדו, מתבהרת התמונה לקראת הצעדים הפיקודיים שיפורסמו בשבוע הבא. ממצאי ועדת החקירה והתחקיר הפנים צה"לי של אסון ירי הדו-צדדי ביחידת אגוז שהסתיים במותם של מפקדי הפלגות רס"ן אופק אהרון ורס"ן איתמר אלחרר, יועברו עד ליום ראשון לרמטכ"ל אביב כוכבי ולמשפחות השכולות, ויכללו גם צעדים פיקודיים נגד קצינים.
ראשו של מפקד יחידת אגוז, סא"ל א', סומן מראש כדי "לשלם את המחיר" ולהיות מודח מתפקידו, לצד כמובן מפקד הצוות שירה, סגן נ', שמעביר את השבועיים האחרונים בין מחנה שרגא לביתו, מבלי שהוברר לו מה מעמדו הזמני.
נ', כמו סא"ל א', נחקר במקביל בשלושה צירים שונים: על-ידי מצ"ח, על-ידי ועדת החקירה של האסון בראשות האלוף במיל' נועם תיבון, ועל-ידי גורמים פיקודיים בכירים באוגדה 98. לפי גורמים צבאיים הבקיאים בפרטי האירוע, סגן נ' נשאל שאלות קשות מאוד ובטונים גבוהים מצד חברי ועדת החקירה הצבאית של תיבון, כאשר באחד התשאולים הוטחו בקצין תהיות ותמיהות חמורות ביחס למעשיו באותו הלילה. גורם שבקיא בפרטי הפרשה סיפר ל-ynet כי נ' פרץ בבכי ובצעקות באחד התשאולים מול חברי ועדת החקירה לאחר שהשיב על השאלות הקשות, יצא מהחדר - ובשובו התנצלו בפניו חברי הוועדה.
מהפרטים שעלו עד כה בחקירת מצ"ח ובתחקירי הצבא עולה כי לפחות שניים ממפלגי הפלגות באגוז, בהם גם הקצינים שנהרגו, לא היו ברוב שבוע הקליעה במטווחי נבי מוסא עם הצוותים המתאמנים, אלא היו במשימות או בהשתלמויות מקצועיות במקומות אחרים. הקצינים שהופקדו על הלוחמים היו מפקדי הצוותים וסגן מפקד פלגה.
(צילום: משי בן עמי)
באותו יום רביעי, כאשר הגיעו למאהל היחידה שצמוד למטווחי הבסיס, מפקדי הפלגות שמעו על גניבת ציוד הלחימה שהתרחש יממה קודם לכן, והחליטו כאמור לצאת ולסרוק את השטח הסמוך בתקווה למצוא את הגנבים, למקרה שישובו. לפי ממצאי הביניים בחקירות השונות, סגן נ' עשה את אותו הדבר שעה קלה קודם לכן, בטרם שבו מפקדי הפלגות ממשימותיהם מחוץ לנבי מוסא. בכך, הקצינים "פספסו" אחד את השני ונוצר חוסר התיאום המסוכן.
נ' אף שאל לפחות לוחם אחד, וכנראה שגם קצין נוסף מהיחידה שהיה במאהל, אם הוא מעוניין להצטרף אליו לסיור לגילוי הגנבים. כשנדחה, יצא בגפו אך עדכן את אחד החיילים במאהל על יציאתו. בחלק ניכר מהפטרול שביצע לבדו נ' היה עם כדור בקנה, כך שהירי שביצע, לפי החשד, כלל 5-6 כדורים והיה מיידי ומהיר. עם זאת, הטווח המשוער בין שני המפל"גים שנפגעו מאש חברם היה כ-8 מטרים לערך, אלמנט שמגדיל על פניו את זמן התגובה של הקצין הצעיר, בין הירי לעבר הדמות החשודה הראשונה לשנייה. גורמים צבאיים העריכו כי הטווח הזה עלול לפגוע במצבו המשפטי של נ' לקראת ההחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום.
עוד נודע כי ביממה שבין שלישי לרביעי הייתה אווירה של מתיחות גוברת סביב גניבת הציוד. מתברר כי לא רק אמצעי לראיית לילה וקסדה נגנבו לכוח, אלא גם מחסניות עם תחמושת ואפוד לוחם (וסט). הסיבה, לפי החשד, נגועה בהתרשלות. שני לוחמים קיפלו מטווח לילה בשעה מאוחרת של יום שלישי, וצעדו לעבר חומת המפגע כדי לאסוף את ספקי האור שסימנו את גבולות הגזרה במטווח. אלא שאחד מהם השאיר בקו היורים את ציודו המבצעי, וצעד עם חברו לחומת המפגע רק עם נשקו. כאשר שבו השניים לקו היורים, הם הופתעו לגלות שהאמר"ל על קסדת הלוחם נעלמה – וכך גם וסט מלא בציוד לחימה שהונח לידה.
הכוח עדכן מיד את הקצינים הרלוונטיים והדיווח על כך הועבר תוך זמן קצר למצ"ח, כנדרש. אלא שלפי ניסיון העבר של הלוחמים, וכך גם במקרה הזה, אף גורם משטרתי לא עשה את דרכו לגבעות הקירחות של שטחי האש במורדות ההרריים שבין ירושלים לים המלח, והטיפול המשטרתי בעוד אירוע של גניבת אמל"ח היה עתיד היה להסתיים בתחקור של הלוחם שהיה חתום על הציוד, ושליחתו למשפט משמעתי או פלילי.
בחקירה התברר כי בעקבות הגניבה הלוחמים מאגוז החליטו לנהל מרדפים של ממש ביממה לאחר מכן - ופשטו על המרחב הכפרי ליד הבסיס, שבו מתגורר שבט בדואי פלסטיני. לפי העדויות שנגבו, לוחמים סרקו במאהלים בתקווה למצוא את הציוד הגנוב, ותסכולם רק גבר עם חלוף השעות. סגן נ' יצא למקום שבו העריך שהגנבים עצרו למנוחה ולאכילה, בין כפלי הקרקע הרבים לסוללות ההפרדה של מטווחי הבסיס, שכללה שאריות של מדורה, פחיות ריקות ושיירי מזון. לאותה נקודה עשו ככל הנראה את דרכם גם שלושת הקצינים ורס"פ שהתלווה אליהם, רק מהכיוון הנגדי, עד למפגש הקטלני ביניהם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מכבד את המשפחות השכולות ונמנע מהפצת מידע לפני תום התחקיר בנושא והצגתו למשפחות, למפקדים ולמעורבים בו. האירוע הטרגי מחייב בירור מעמיק, הסקת מסקנות והפקת לקחים להמשך. משכך, האירוע מצוי בחקירת מצ"ח, בתחקיר פיקודי ובבחינת צוות מומחים, בראשות אלוף (מיל') נעם תיבון. לא נוכל לפרט מעבר לכך עד לסיום התחקיר הפיקודי והחקירה, בסיומם יובאו עיקרי הממצאים באופן מסודר בפני משפחות החללים, המפקדים והציבור. צה"ל משתתף בצער משפחות החללים וימשיך ללוותן".
