דרמה בבית הדין הפלילי בהאג (ICC): קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הודיע היום (שני) כי הוא ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף בגין פשעי מלחמה. חאן אמר את הדברים בריאיון ל-CNN.
כעת עוברת בקשתו של חאן לשופטים, שיכריעו אם להוציא את צווי המעצר ונגד מי. גם אם יוחלט להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, אין זה אומר שהשניים ייעצרו - אלא רק אם ישהו במדינות שכפופות להחלטות בית הדין בהאג (ארה"ב למשל, אינה כפופה). נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נציין, לא נעצר על אף שעומד נגדו צו מעצר כבר יותר משנה. עם זאת, הפגיעה במעמד הבינלאומי של מדינת תהיה קשה.
הצהרתו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: ICC )
גורם מדיני בירושלים אמר בתגובה להודעת התובע חאן: "מדובר בהחלטה שהיא צביעות וביזיון בקנה מידה בינלאומי". בישראל מתקיימות התייעצויות בהולות, אך יש להבהיר כי כעת שופטי בית הדין צריכים לאשר את בקשת התובע חאן. עוד נודע כי חאן רצה לפרסם את הבקשה להוצאת הצווים כבר בשבוע שעבר, אך דחה אותם בגלל ימי הזיכרון והעצמאות.
מה עומד מאחורי הצווים
בריאיון לכריסטיאן אמנפור, ציין התובע הכללי כי האישומים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט כוללים הרעבה של אזרחים כשיטת לחימה כפשע מלחמה, גרימה במזיד של סבל רב או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות או יחס אכזרי כפשע מלחמה, הריגה בזדון או רצח כפשע מלחמה, כיוון במזיד של מתקפות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה, השמדה ו/או רצח לרבות בנסיבות של מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מהרעבה כפשע נגד האנושות, רדיפה כפשע נגד האנושות, מעשים לא אנושיים אחרים נגד האנושות".
בהתייחס לדברים החריפים שאמר ראש הממשלה נתניהו בסוף החודש שעבר ולפיהם "לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג אין שום סמכות על מדינת ישראל", אמר חאן לאמנפור: "אף אחד לא מעל החוק". התובע הכללי של בית הדין בהאג ציין עוד: "אם ישראל לא מסכימה עם בית הדין הבינלאומי, היא חופשייה, למרות התנגדותה לסמכות השיפוט, לאתגר את שופטי בית הדין. זה מה שאני ממליץ להם לעשות". ברקע הדברים יצוין כי ישראל וארה"ב אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אולם בית הדין עצמו טוען שיש לו סמכות שיפוט על עזה, מזרח ירושלים והגדה המערבית לאחר שמנהיגים פלסטינים הסכימו ב-2015 להיות מחויבים לעקרונות היסוד שלו.
התובע הכללי חאן ציין עוד כי האישומים נגד סינוואר, הנייה ודף כוללים "השמדה כפשע נגד האנושות, רצח כפשע נגד האנושות, לקיחת בני ערובה כפשע נגד האנושות, אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, יחס אכזרי כפשע מלחמה ופגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה". הוא הוסיף: "העולם היה בהלם ב-7 באוקטובר כשאנשים נקרעו מחדרי השינה שלהם, מהבתים שלהם, ומהקיבוצים שלהם בישראל. אנשים סבלו מאוד". הרכב שופטים של בית הדין הפלילי הבינלאומי יצטרך להכריע כעת בבקשה של חאן להוציא צווי מעצר לבכירים הישראלים ובכירי ארגון הטרור.
בהצהרה רשמית בנושא, ציין התובע בהתייחס לצווי המעצר לבכירי חמאס: "על בסיס הראיות שנאספו ונבחנו על-ידי משרדי, יש בידי יסוד סביר להניח כי יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי המלחמה ולפשעים נגד האנושות, שבוצעו בשטח ישראל ומדינת פלסטין (ברצועת עזה), לכל הפחות מיום 7 באוקטובר 2023.
"משרדי סבור כי פשעי המלחמה הנטענים בבקשות האמורות בוצעו במסגרת נסיבות של סכסוך מזוין בעל אופי בינלאומי בין ישראל לפלסטין, וסכסוך מזוין שאינו בעל אופי בינלאומי בין ישראל לבין חמאס שמתקיימים במקביל", הצהיר התובע חאן. "אנו סבורים כי הפשעים נגד האנושות הנטענים כאמור בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית נגד אוכלוסייתה האזרחית של ישראל על-ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות, וזאת בהתאם למדיניות ארגונית. חלק מפשעים אלו, כך להערכתנו, עודם נמשכים".
עוד הוא כתב: "משרדי סבור שיש יסוד סביר להניח כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית להריגתם של מאות אזרחים ישראלים במתקפות שביצעו חמאס (ובפרט הזרוע הצבאית של הארגון, גדודי אל-קסאם) וקבוצות חמושות אחרות ביום 7 באוקטובר 2023, ולקיחת לפחות 245 בני ובנות ערובה.
"במסגרת חקירותינו, משרדי ראיין קורבנות, ניצולות וניצולים, ובהם מי שהיו בני ובנות ערובה, עדי ועדות ראייה משש זירות תקיפה מרכזיות: כפר עזה, חולית, אתר פסטיבל המוזיקה סופרנובה, בארי, ניר עוז ונחל עוז. החקירה נסמכת גם על ראיות דוגמת תיעוד במעגל סגור (CCTV), חומרי וידאו, תצלומים ואודיו מאומתים, הצהרות של חברי חמאס, לרבות מבצעי הפשעים הנטענים שנזכרו לעיל, וראיות שסיפקו מומחים".
התייחסות נתניהו בחודש שעבר לאפשרות של הוצאת צווי מעצר
(צילום: איתי בית-און / לע״מ)
חאן קרא לשחרור החטופים משבי חמאס וסיפר כי "במהלך ביקורי בקיבוץ בארי ובקיבוץ כפר עזה, כמו גם באתר פסטיבל המוזיקה סופרנובה ברעים, חזיתי במראות ההרס של התקפות אלה ובהשפעה העמוקה של הפשעים המזוויעים המצוינים בבקשות המוגשות היום. בשיחות עם ניצולות וניצולים שמעתי כיצד האהבה שבתוך המשפחה, הקשרים העמוקים ביותר בין הורה וילד, עוותו כדי להסב כאב בל-יתואר, באכזריות מחושבת ואטימות-לב קיצונית. מעשים אלה מחייבים אחריותיות.
"משרדי סבור גם כי יש יסוד סביר להניח שבני ובנות ערובה שנחטפו מישראל הוחזקו בתנאים לא אנושיים, וכי חלקם היו נתונים לאלימות מינית, לרבות מעשי אונס, בעודם בשבי. הגענו למסקנה זו בהתבסס על ראיות ובהן תיעוד רפואי, חומרי וידאו ומסמכים מזמן אמת, וראיונות עם קורבנות, ניצולות וניצולים. בנוסף, ממשיך משרדי בחקירת דיווחים על מעשי אלימות מינית שבוצעו ב-7 באוקטובר".
בהתייחס לצווי המעצר המבוקשים לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט, ציין התובע חאן: "על בסיס הראיות שנאספו ונבחנו על-ידי משרדי, יש בידי יסוד סביר להניח כי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ויואב גלנט, שר הביטחון של ישראל, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כלהלן, אשר בוצעו בשטח מדינת פלסטין (ברצועת עזה), וזאת לכל הפחות החל מיום 8 באוקטובר 2023".
לדברי התובע, "משרדי סבור כי פשעי המלחמה הנטענים בבקשות האמורות בוצעו במסגרת נסיבות של סכסוך מזוין בעל אופי בינלאומי בין ישראל לפלסטין, וסכסוך מזוין שאינו בעל אופי בינלאומי בין ישראל לבין חמאס (לצד קבוצות מזוינות פלסטיניות נוספות), המתקיימים במקביל. אנו סבורים כי הפשעים נגד האנושות הנטענים כאמור בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית כנגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בהתאם למדיניות המדינה. פשעים אלו, כך להערכתנו, עודם נמשכים.
"משרדי סבור כי הראיות שאספנו, לרבות ראיונות עם ניצולים וניצולות ועם עדי ועדות ראייה, חומרי וידאו, תצלומים ואודיו מאומתים, צילומי לוויין, והצהרות של קבוצת מבצעי הפשעים הנטענים, מעידות כי ישראל שללה, במכוון ובשיטתיות, מן האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה, אמצעים החיוניים להישרדות אנושית. הדברים בוצעו באמצעות הטלת מצור מוחלט על עזה, הכרוך בסגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול – רפיח, כרם שלום וארז – החל ביום 8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות, ולאחר מכן בהגבלה שרירותית על שינוע של מוצרים חיוניים – לרבות מזון ותרופות – דרך מעברי הגבול לאחר פתיחתם מחדש".
חאן הוסיף בהתייחס לאישומים נגד הבכירים הישראלים: "המצור כלל גם ניתוק של צנרת אספקת המים בין ישראל לעזה – מקור מי השתייה העיקרי של תושבי עזה – וזאת למשך תקופה ממושכת החל מיום 9 באוקטובר 2023, וכן ניתוק ומניעה של אספקת חשמל, וזאת לכל הפחות החל ביום 8 באוקטובר 2023 ועד היום. הדברים בוצעו לצד תקיפות אחרות כנגד אזרחים, לרבות מי שהמתינו בתור למזון, מניעת אספקת סיוע מטעם סוכנויות הומניטריות, ותקיפתם והריגתם של עובדות ועובדי סיוע, אשר אילצו סוכנויות רבות לחדול או להגביל את פעילותן ברצועת עזה.
"משרדי סבור כי המעשים האמורים בוצעו כחלק מתוכנית משותפת לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות נוספים כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, כאמצעי שנועד לחסל את חמאס, להבטיח את השבת בני ובנות הערובה שנחטפו על-ידי חמאס, וכן לענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר נתפסה בעיניהם כאיום על ישראל. השפעות השימוש בהרעבה כשיטת לחימה, לצד התקפות אחרות וענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, הן אקוטיות, ניכרות וידועות ברבים, ואומתו על-ידי עדי ועדות ראייה רבים שרואיינו במשרדי. באזורים מסוימים בעזה שורר רעב, והוא צפוי להתפשט גם באזורים אחרים".
"דיני המלחמה חלים על הכול"
לסיכום הצהרתו בנושא, ציין התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי: "אנו שבים ומדגישים היום כי החוק הבינלאומי ודיני המלחמה חלים על הכול. אף חייל, אף מפקד, אף מנהיג אזרחי, אף אדם אינו יכול לפעול ולהיוותר פטור מעונש. דבר אינו יכול להצדיק מניעה במזיד של מוצרי יסוד החיוניים לחייהם של בני אדם, לרבות נשים וילדים רבים כל כך. דבר אינו יכול להצדיק חטיפת בני ערובה או פגיעה מכוונת באזרחים.
"עודני בוחן בדאגה רבה את הטענות המתמשכות והראיות הנחשפות אודות פשעים בינלאומיים המתרחשים בישראל, בעזה ובגדה המערבית. אנו ממשיכים בחקירתנו. משרדי מקדם כמה כיווני חקירה נוספים השלובים זה בזה, לרבות בנוגע לדיווחים על אלימות מינית במהלך המתקפה של 7 באוקטובר, ובנוגע להפצצות בקנה מידה נרחב שגרמו וממשיכות לגרום לאבדות, פציעות וסבל כה רבים בקרב אזרחים בעזה. משרדי לא יהסס להגיש בקשות נוספות לצווי מעצר אם וכאשר נהיה סבורים שהן עומדות ברף של סיכוי מעשי להרשעה".
חאן, נזכיר, מוביל כעת חקירה בחשד לפשעי מלחמה מצד שני הצדדים במלחמה בעזה. החקירה נגד ישראל נפתחה עוד לפני המלחמה, וכוללת אירועים הקשורים לסכסוך מאז 2015. ישראל לא אישרה אמנם את אמנת רומא שעל בסיסה פועל בית הדין הפלילי, אבל לפני כמה שנים קבעו שופטיו שיש לו סמכות שיפוט בשטחים פלסטיניים - כיוון שהרשות הפלסטינית אישררה את אמנת רומא בעשור שעבר.
"משרד התובע שואף לתקשר בצורה בונה עם כל מחזיקי העניין בכל פעם שדיאלוג שכזה עולה בקנה אחד עם המנדט שלו על פי אמנת רומא לפעול באופן עצמאי וללא משוא פנים", נמסר באחרונה מלשכתו של חאן. "עם זאת, עצמאות וחוסר משוא פנים מתערערים כאשר אנשים מאיימים להגיב נגד בית המשפט או נגד אנשי בית המשפט, אם המשרד, במילוי המנדט שלו, יקבל החלטות לגבי חקירות או תיקים הנכללים בסמכותו".
