הוועדה המיוחדת בכנסת לעובדים זרים התכנסה הבוקר (יום ב') לדיון על מדיניות גירוש ילדי העובדות והעובדים הזרים. בדיון השתתפו ילדות וילדי עובדים זרים השוהים בישראל שלא על פי חוק וחיים תחת אימת הגירוש.
מייקל פינדה, תלמיד כיתה ט' מיהוד, סיפר בדיון, "נעצרתי בשעה שש בבוקר. דפקו בדלת ופחדתי. שלושה שוטרים אמרו לנו לארוז מזוודה. לא הבנתי למה זה קורה לי. לקחו אותנו לחקירה ואחר כך לתא מעצר, ישנו שם שבוע כי החליטו לגרש אותנו".
פינדה הוסיף כי "אמא שלי כל הזמן בכתה. החברים שלי באו וצעקו 'לשחרר את מייקל'. לא האמנתי שלאנשים כל כך אכפת ממני. עדיין מתנהל המשפט, אבל אני בר מזל שיש כל כך הרבה אנשים שאכפת להם. חשוב לי להישאר כאן. ישראל היא הבית שלי. כשאהיה גדול אהיה עורך דין ואעזור לאנשים כמו שעזרו לי. אני מפחד להיות מגורש למדינה שאני לא מכיר ושהיא לא המקום שלי".
גנה אנטיגו, תלמידת כיתה ט' מתל אביב העידה: "האוכל במעצר היה דוחה, היו חרקים במיטות ולא היו מים חמים במקלחת". אאירה, תלמידת כיתה ט', הוסיפה כי "כשהתחילו לעצור ילדים אמרו לנו לעבור למקום בטוח. כל שבוע-שבועיים שינינו מקום. באחת הפעמים, כשירדנו מהאוטובוס, איש אחד בעט בי. לא רציתי להתלונן כי פחדתי שהשוטרים ייקחו את הכתובת שלנו. אני רוצה להרגיש בטוחה בבית שלי. להמשיך לחיות במקום שגדלתי בו".
גם מרכזת שבט איתן בתנועת הצופים בשכונת שפירא בתל אביב, נופר מירון, השתתפה בדיון. "אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות את התפקיד שלי כמו שצריך. כל רגע מתקשר אליי חניך שמפחד לצאת מהבית", סיפרה מירון בקול רועד. "דיברתי עם חניכה בזמן שהתחבאה בארון כי דפקו לה בדלת. הילדים לא יכולים להרגיש ככה, לא משנה מה ההורים עשו. עם כל מה שהעם שלנו עבר, ילד צריך לחיות כמו ילד לא בפחד ולא בחוסר ודאות".
יו"ר הוועדה ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה) פנתה אל הילדים שהשתתפו בדיון. "אני לא יכולה להבטיח כלום, אבל אני מאחלת לכם חיים טובים וחלומות טובים ללא תחושת רדיפה. שתחושו מוגנים", אמרה מראענה. "באופן אישי אעשה הכול כדי לשמור על המדינה הזאת וגם עליכם שלא תיפגעו. נמשיך לחבק אתכם תמיד, היכן שתהיו".
שפי פז, פעילת ארגון "עוטף תחנה מרכזית" בדרום תל אביב, התפרצה לדברי העובדת הזרה שילה ולסקו אשר פתחה את דבריה במילים "כשעליתי לישראל", ואמרה: "היא לא תגיד ככה". לאחר כמה התפרצויות, הורתה מראענה להוציא את פז החוצה. "אנחנו 12 שנה בעצמנו בכלא, בתוך הסיוט הזה", אמרה פז בזמן שיצאה מהאולם.
"לצערי יש משפחות שלא מכבדות את החוק והחלטות של בית משפט ומחליטות להישאר בארץ באופן לא חוקי", הסביר ראש מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין. "אנחנו לא אוכפים בגני הילדים, לא בבתי הספר ונתנו ארכה למשפחות לצאת לפני תחילת שנת הלימודים. אני מבקש שמי ששוהה פה באופן בלתי חוקי יעזוב את המדינה על מנת לצמצם אי נעימויות. זה החוק, אלא אם ישתנה. אנחנו נסייע בכל מה שצריך".
מראענה שאלה בתגובה: "אבל מה בדיוק אתם מנסים להשיג בשעה שש בבוקר? מה אתם מנסים להשיג בכך? איפה שיקול הדעת?". אדלשטיין השיב: "אנחנו נכנסים עם צו. זאת השעה שבה כל המשפחה נמצאת בבית, לפני היציאה לעבודה וללימודים".
ח"כ גבי לסקי (מרצ) שאלה: "למה בשעה שהילד נמצא בבית? זה יוצר טראומות קשות ומנוגד לאמנה לזכויות הילד שישראל חתומה עליה".
אפרת רותם מאיגוד העובדים הסוציאליים אמרה כי "ילדים ומתבגרים זקוקים ליציבות וביטחון לצורך התפתחות תקינה. למעצר ולגירוש יש פוטנציאל טראומתי שפוגע באותם ילדים וילדות".
ח"כ יום טוב כלפון (ימינה) הגיב: "גם אנחנו יכולים לעשות רילוקיישן ולא נצפה מהמדינה הזרה שהילדים יישארו שם ויקבלו בה אזרחות".
עו"ד יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית הוסיף כי "מדובר על הרחקה ולא על גירוש. אני מרחם על הילדים האלה, אבל הורה שמפר חוק ולא צריך להיות פה, צריך לשוב למדינתו ומורחק ממדינתנו. יהיה זה פשע להפריד את הילד מהוריו. הילד צריך ללכת אחרי הוריו ולא ההיפך. כאשר בוחנים את טובת הילד ולא את הרצון הכלכלי של ההורים, התשובה ברורה. אם ילד נמצא במצב של חוסר יציבות, צריכים לחזור למקום שבו הילד יחוש יציבות".
יו"ר הוועדה ח"כ מראענה סיכמה את הדיון ואמרה כי "אני קוראת להקים שוב ועדה בין-משרדית לבחינת מעמד ילדי מהגרות ומהגרים הלומדים במערכת החינוך ישראלית. עד שתגיש את מסקנותיה, יש להפסיק את האכיפה כלפי אותם ילדים".