המסלול החדש שינסה לשקם את מעמדו של השירות הקרבי בצה"ל: שורה של פרסומים ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" חשפו את האירוע המשמעותי שאיתו מתמודד צה"ל בשנים האחרונות, ביחסים העדינים שבין הצבא לחברה בישראל - העדפתם של בני נוער להתגייס ליחידות הטכנולוגיות על פני היחידות הקרביות.
באותן יחידות יש נוכחות בולטת במיוחד של צעירים המגיעים מיישובים מבוססים מהעשירונים הגבוהים, ונוכחות גבוהה הרבה פחות של צעירים מהפריפריה. הבעיה אינה באפליה המכוונת של החיילים מאוכלוסיות מוחלשות - צה"ל עושה מאמצים כבירים להעלות את נתוני הגיוס מאותם יישובים, למרות שזה לא תפקידו - אלא במערכת החינוך באותן רשויות מקומיות. המגמה של בחירה ביחידות הטכנולוגיות, לרוב בדחיפת ההורים (מתוך הנחה שהן יקנו לצעירים כרטיס כניסה לעולם ההייטק המתגמל), פגעה ביוקרת השירות הקרבי, שבלעדיו צה"ל לא יכול להתקיים.
לכן גיבש הרמטכ"ל אביב כוכבי תוכנית שבמסגרתה צה"ל יבנה מסלול שירות חדש, שבו לוחמים יתגייסו לשירות קרבי, ולקראת סיומו אלה שירצו ויימצאו מתאימים לעבודה בעולם ההייטק - יעברו הכשרה ביחידה 8200. לאחר אותה הכשרה הם יישארו לשירות קבע של בין שנה לשנה וחצי ביחידה, שבו יצברו את הניסיון הנדרש כדי להשתלב בתחום לאחר השחרור. המסר של הרמטכ"ל ללוחמי העתיד ברור: לכו לגולני או גבעתי, תסיימו את השירות - ואנחנו נדאג לכם משם. בכך מנסה הצבא לבלום את המעבר של כוח האדם האיכותי מהיחידות הקרביות ליחידות הטכנולוגיות, שקורה לעיתים גם בדרכים של הורדת פרופיל לא מוצדקת.
בעוד שבועיים יקיים הרמטכ"ל מפגש בנושא עם בכירים בענף ההייטק. חלקם כבר אמרו כי היכולות שלוחמים רוכשים ישמשו אותם בהובלת פרויקטים וביזמות בהייטק, והשילוב שתוכנית כזאת יכולה ליצור ייתן יתרון לבוגריה על פני אלו ששירתו רק ביחידה טכנולוגית.
בשלב זה שמה של התוכנית הוא "מעגלים", וכבר בעוד כמה חודשים יוציא צה"ל קול קורא לכלל הלוחמים להתמיין אליה, עם עדיפות לקצינים. במקביל יתבצעו פניות לכל הלוחמים בוגרי 5 יחידות מתמטיקה או פיזיקה שבחרו להתגייס לשירות קרבי. כולם יעברו מיון ראשוני.
מחצית מבין משתתפי התוכנית יעשו את ההסבה ב-8200, ומחצית באגף התקשוב - בפרק זמן כולל של כשנתיים, שיהיו בשירות קבע. ההכשרה הבסיסית תימשך שלושה חודשים, ולאחר מכן ימלאו החיילים תפקידים טכנולוגיים. מפקד 8200, תא"ל י', כבר בנה סוג של מפעל הדרכה מיוחד שמעניק יחס חניכה מצומצם של מדריך אחד לכל שלושה חניכים. לאחר מכן יזהו את המועמדים הפוטנציאליים להמשך שירות ביחידה. 15% צפויים להישאר בקבע, והיתר ייצאו לשוק עם היכולות ותו התקן שצברו ביחידה 8200 או יחידת לוטם באגף התקשוב.
התוכנית הזאת היא WIN WIN לכולם: צה"ל יעניק הזדמנות ללוחמים לצמצם פערים מול החיילים שהתגייסו ליחידות הטכנולוגיות וירוויח יותר אנשים בקבע. הלוחמים מצדם יזכו להכשרה ביחידה הטובה בעולם בתחומה ויוכלו להשתלב בתנאים מצוינים בתעשייה. חברות ההייטק, שמשוועות לידיים עובדות, ייהנו מעובדים איכותיים יותר. וגם צה"ל ירוויח: התוכנית הזאת תסייע להתמודדות עם תופעת בריחת המוחות מחיל המודיעין, ותוכל לגשר על הפערים הצפויים בכוח האדם בשירות קבע עם מעבר היחידה לדרום.
אתמול התקיים דיון בנושא ביוזמת חבר הכנסת אופיר סופר בוועדת הכלכלה בראשות היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, שם הציג ראש חטיבת התכנון באכ"א, תא"ל אמיר ודמני, את תוכנית "לוחמים להייטק", שהחלה ב-2021 ובה נטלו חלק כ-500 לוחמים. השנה המספר יוכפל לאלף. ח"כ יואב קיש אמר כי לוחמים ולוחמות שמשתחררים בגילי 25-28 נמצאים בעמדה פחות טובה מול מי שמלכתחילה הלכו למסלול טכנולוגי, וחייבים לסייע להם. ח"כ סופר טען כי הלוחמים הם "סמל לאומי", לכן צריך להתייחס אליהם ככאלה ולהכניס בשבילם את היד לכיס. התוכנית שהציג תא"ל ודמני חשובה, אבל מצומצמת, ועדיין לא כוללת את רכיב השירות ב-8200, אלא את ההכשרה הבסיסית בחברות הפרטיות.
כדי שתוכנית "מעגלים" תצליח היא מחייבת שיתוף פעולה של משרד הכלכלה, בראשות האלופה לשעבר אורנה ברביבאי, מי שהייתה ראש אכ"א, שתומכת בהסבת לוחמים להייטק, ויותר מכך - מחויבת באישור משרד האוצר להשתתף במימון התקנים ליחידת 8200. בשיחות סגורות אומר ראש הממשלה נפתלי בנט, שהגיע מההייטק וכיהן גם כשר ביטחון, כי הוא תומך במהלכים שיאפשרו כניסה של יותר חיילים מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. אלא שנכון לעכשיו, עדיין לא גובשה תוכנית לאומית בנושא. האירוע הזה מחייב מעורבות של משרדי החינוך והאוצר, וכן של השלטון המקומי. מזכיר הממשלה שלום שלמה פועל בשבוע האחרון מול המשרדים הרלוונטיים כדי לקדם את הסוגיה.
שר החוץ יאיר לפיד דיבר השבוע על חזונו למיליון ישראלים שיעסקו בהייטק ובתעשייה שמקיפה את הענף. כדי שנגיע ליעד השאפתני הזה צריך לוודא שלא משאירים מאחור את הצעירים מהפריפריה או את מי שבחרו בשירות קרבי, ומרגישים שחבריהם ביחידות הטכנולוגיות פתחו מהם פער גדול מדי.