הלווייתה של סמלת שנייה שיראל אבוקרט שנרצחה בפיגוע בחדרה
(צילום: אריק מרמור)
"שיראל הייתה כמו מפקדת קטנה, תמיד דאגה לכולם": עד אתמול בערב (ראשון) חלקה יובל שרוני את חדרה במוצב עם שיראל אבוקרט, הלוחמת שנרצחה אמש בפיגוע בחדרה. שתי הלוחמות לא הספיקו לשרת יחד יותר מדי זמן - אך מהרגע הראשון שבו שיראל נקלטה בפלוגת מ"ג החדשה שתגברה בחודשים האחרונים בחומש נוצר ביניהן חיבור מיידי.
"למרות שהתגייסתי שנה לפניה, ממש התחברנו", סיפרה שרוני ל-ynet. "חתרנו לכך שנהיה באותו חדר, היינו ממש כמו שותפות לדירה". היא תיארתה את חברתה כ"מורעלת" שהגדלת הראש הייתה חלק מאופייה. "היא עשתה דברים של מפקדי כיתה, והקצינים ראו בה מפקדת קטנה. בהמשך היא הייתה אמורה לצאת גם לפיקוד", סיפרה חברתה לחדר. "שיראל תמיד דאגה לכולם, רק לאחרונה, בתענית אסתר, היא בישלה עבור כל החברים כדי שיהיה להם מה לאכול. תמיד הייתה עם חיוך ולא התלוננה".
התיעוד האחרון של יזן פלאח ושיראל אבוקרט במסעדה
היא ציינה כי "לא היה לה פחד, הייתה דריכות. תמיד דיברנו על מה יהיה אם משהו יקרה לה או לי, אבל עכשיו המחסור והכאב הם עצומים, אני ממש בהלם", אמרה. "זו בחורה שישנתי איתה בחדר".
הפיגוע בחדרה - כתבות נוספות
הלוחמת שנרצחה בפיגוע הובאה למנוחות, אמה זעקה: "רוצה להיות שם במקומה"
הלוחם מג"ב שנרצח בפיגוע נטמן: "השארת בליבנו פצע שידמם לעד"
אמה של הנרצחת בפיגוע: "ברחנו לישראל כדי שיהיה לנו ביטחון, זה לא הגיוני"
תגבור כוחות הביטחון, מעצרים מינהליים ומעקב ברשתות: הצעדים למיגור הטרור
התמונות האחרונות של שיראל ויזן: "החיוך הטהור לא ירד להם מהפנים"
באום אל פחם מתנערים מהמחבלים: "דאעש - ארגון נתעב"
למרות ששיראל וחבריה, בהם יזן פלאח שנרצח גם הוא, היו יחד במסעדה - שרוני דווקא הייתה ביום חופש ובזמן הפיגוע הייתה עם חברה אחרת במסעדה. "ראיתי בוואטסאפ הודעה על הפיגוע, ומיד הגוף שלי התחיל לרעוד", שחזרה שרוני. הסיבה לכך היא הזכרונות שמיד הציפו אותה מהיום שבו חברה הטוב, עמית בן יגאל ז"ל, נפל בפעילות מבצעית בכפר יעבד במאי לפני שנתיים. "הייתי חברה טובה של עמית ז"ל. היינו באותו בית ספר ואיך שראיתי את ההודעה הגוף שלי לא היה שקט", היא סיפרה.
"נזכרתי ששיראל יצאה לקורס וצריכה לחזור לבסיס שנמצא ליד חדרה, ואז התחילו להגיע הסרטונים ואמרתי לעצמי שאין מצב שזאת היא", היא נזכרת. "יצאתי החוצה בסערה ופשוט נפלתי. הכאב הוא עצום. לקח לי המון זמן לעבוד על עצמי אחרי שעמית נרצח, ועכשיו אני עוברת את זה שוב. לאבד שני חברים קרובים תוך שנתיים זה כאב עצום וכמעט בלתי ניתן להסבר".
בזמן האחרון תכננו שרוני ואבוקרט לחזור לחדרן לעוד שבוע של פעילות מבצעית לאחר ששיראל תחזור מהקורס. "בגלל שהיא הייתה אמורה לחזור ביום ראשון לחדר כיבסתי לה את כל הבגדים והמצעים כדי שתחזור לחדר נקי ומיטה מסודרת. היא הייתה קוראת לי אמא", אמרה. "היום נכנסתי לחדר הריק והתחלתי לארוז לה את הדברים". האווירה בפלוגה הצעירה שמתמודדת עם האובדן של שניים מלוחמיה קשה, מתארת שרוני. "אנחנו לא מכירים אחד את השני הרבה זמן, אבל האירוע הזה מאחד אותנו. למרות הכאב אני בטוחה שנצליח להתגבר גם על זה, אבל החיסרון של שיראל לא ייעלם".
שני הלוחמים, שיראל ויזן, הובאו למנוחות אחר הצהריים בליווי אלפים. אמה של שיראל, דבורה, קראה בכאב: "אני רוצה את הבת שלי. למה? למה? רוצה להיות שם במקומה. שיראל שלי, איך לא שמרתי עלייך?". בת הדודה טרי ספדה לה: "קשה לעכל שזו המציאות שלנו. שלא נזכה לראותך שוב, לצחוק איתך, לחגוג איתך את החיים. כמה שהיית מיוחדת. איזה לב היה לך. כמה שהיית חזקה. רק מלראות אותך הייתה נכנסת לנו שמחה ללב וגאווה".
בגלל שהיא הייתה אמורה לחזור ביום ראשון לחדר כיבסתי לה את כל הבגדים ואת המצעים ורציתי רק שהיא תחזור לחדר נקי ומיטה מסודרת. והיום נכנסתי לחדר והוא ריק והתחלתי לארוז לה את הדברים מתוך החדר. היא הייתה קוראת לי אמא. ועכשיו היא חסרה". שרוני מספרת גם על האווירה בפלוגה ועד העובדה שכעת היא מתמודדת עם אובדן קשה "אנחנו פלוגה חדשה ולא מכירים אחד את השני הרבה זמן אבל האירוע הזה מאחד אותנו. למרות הכאב אני בטוחה שאנחנו נצליח להתגבר גם על זה. אבל החיסרון של שיראל לא יעלם".
