לחץ על לוין ונתניהו להדחת היועמ"שית: שר התקשורת שלמה קרעי החל היום (רביעי) במהלך של החתמת שרי הממשלה על מסמך שמיועד למזכיר הממשלה יוסי פוקס, ובו דרישה לקיים דיון בממשלה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
לכאורה, שר המשפטים יריב לוין יכול גם הוא להוביל מהלך שכזה, ללא השרים, אולם היוזמה להחתמתם נועדה לאותת ללוין שיש לו גיבוי ליוזמה ולעודד אותו לפעול בסוגיה הרגישה, בייחוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתב שניסח השר קרעי, ועליו מבקש להחתים את השרים, הוא מתייחס לכך שבין בהרב-מיארה לחברי הממשלה שורר "חוסר אמון מוחלט".
הוא מציין במסמך את המלצת ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים, שלפיה אם הממשלה לא מצליחה לעבוד באופן יעיל עם היועץ המשפטי - הדבר יכול להוות עילה להדחה.
בשיחות שניהל קרעי עם השרים, כדי לרתום אותם ליוזמה, אמר כי בהרב-מיארה "תוקעת יוזמות ומסכלת מדיניות ממשלה", ולכן הוא מבקש להעלות את הנושא של פניית הממשלה לוועדת האיתור.
השבוע פורסם ב-ynet כי למרות מורכבות המהלך, נתניהו כבר לא שולל את הדחתה של בהרב-מיארה. אם בעבר הנושא כלל לא עלה על השולחן, כעת הוא מאפשר לשרים לעסוק בו בצורה יותר אינטנסיבית, חרף ניגוד העניינים שבו הוא שורר. למרות הקריאות לפטרה, בקואליציה מעריכים שראש הממשלה חושש להתחיל בהדחה, שכן הוא עשוי להיבלם על ידי בג"ץ.
כמו כן, ראש הממשלה יודע שהסכם ניגוד העניינים שלו אינו מאפשר לו ליזום מהלך של פיטורים ממערכת אכיפת החוק, לא כל שכן את היועצת המשפטית לממשלה, בזמן משפטו. כדי למנוע פיטורי בזק של יועץ, הקים בסוף שנות ה-90 נתניהו עצמו מנגנון שיאפשר בחירת ופיטורי יועץ משפטי לממשלה באופן לא-שרירותי. בראש ועדת האיתור לבחירת יועץ משפטי לממשלה ניצב שופט בית משפט עליון בדימוס. כיום מדובר באשר גרוניס, נשיא העליון לשעבר. הממשלה יכולה אומנם לפנות אליו בבקשה לפטר את היועצת, אולם בפנייה כזאת נדרשים טיעונים כבדי משקל.
אם אכן יבחרו השרים בדרך כזו, מזכיר הממשלה יוסי פוקס הוא שיפנה לגרוניס, ויציג את "תיק הראיות" נגד בהרב-מיארה. אם אכן יתקיים בעתיד דיון כזה, היועצת צפויה לטעון כי כל חוות הדעת שלה הסותרות את רצון הממשלה נסמכות על החוק ועל פסיקות בית המשפט, וכי החלטותיה הן חלק מחובתה למנוע מהממשלה לעבור על החוק.
בנוסף, היא צפויה להזכיר כי בפסק דינו האחרון של מ"מ נשיא העליון בדימוס עוזי פוגלמן הוא קבע כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה. לכן, ההערכה היא שבג"ץ לא יאפשר את פיטוריה.
"ועדת שמגר", שהייתה זו שהתוותה את הקמת ועדת האיתור, קבעה ארבע סיבות שבעטיין ניתן לפטר יועץ משפטי: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגדו; מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל. הממשלה, אם תחליט לבחור בדרך הפיטורים, תשתמש כפי הנראה בעילה הרביעית - חילוקי הדעות המהותיים.
בתוך כך, הערב אמר שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) כי הוא "לא שותף למסע ההשמצות האישיות נגד היועצת המשפטית לממשלה". לדבריו, "לא לקחתי את מאבק המעונות כעניין אישי מול הייעוץ המשפטי. אני חלוק באופן נחרץ על הפרשנות המשפטית שלה ולכן נאבקתי בצורה משפטית, עניינית ומקצועית - ולא אישית - נטו מאבק מוסרי לטובת אותם פעוטות שנעשה להם עוול. היא עושה את תפקידה ואני עושה את תפקידי כשר המחויב לציבור".
השתתפו בהכנת הכתבה: שילה פריד
