ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית התייחס היום (חמישי) לירי הבלתי פוסק לעבר יישובי הדרום, שלרובם כבר חזרו התושבים, ואמר בריאיון ל-ynet כי "עוד לא הסרנו את איומי עזה, אנחנו לא שם. אנחנו תמיד צריכים לחשוב במונחים של מה יקרה עוד עשר שנים - כי בדורות הקודמים לא חשבו". על כך שהממשלה הכריזה שניתן לשוב לשדרות, הוסיף: "אין ויכוח על זה שהיכולות של חמאס לא כפי שהיו לפני חצי שנה. גם הנוכחות של צה"ל בעזה שונה. האיום לא הוסר, אבל התושבים במצב פחות מסוכן מאשר בעבר".
נטע אוחיון, תושבת שדרות שחזרה לביתה לאחר חודשים שבהם הייתה מפונה, זעמה על דבריו. "חזרנו לעיר כי אמרו שיש ביטחון ושאין מניעה לחזור", אמרה ל-ynet. "אבל למרות שצה"ל בעזה - חמאס עדיין יכול להרים את הראש ולשגר רקטות כאילו זה נוהל. התחושה זה שכלום לא השתנה. הכול חזר להיות כמו שהיה לפני המלחמה".
"חמאס משגר רקטות בכל שעה ביום, גם כשהילדים במסגרות. מותר להם הכול למרות שהצבא פועל שם", הוסיפה אוחיון. "הצוותים של הגנים מאוד מתורגלים והם לא נותנים לילדים לחוש את הפחד הזה. אבל עדיין, אנחנו יותר מפחדים כי אתה לא יודע באיזה סיטואציה זה יקרה".
אודי סלע, שפונה מביתו בקיבוץ ניר עם ועדיין שוהה במלון בתל אביב, סיפר כי "כל הקהילה מפונה ומפוזרת בכמה מלונות, אבל זה עומד להשתנות בהתאם להחלטת מנהלת תקומה. התוכנית היא שבסוף יולי כולם צריכים לעזוב את תל אביב". למרות התוכנית, הוא לא יודע לאן יעבור: "כרגע יש שיח מול המנהלת לקבל כמה בניינים באשקלון. עוד פעם לתקופת ביניים שאנחנו לא יודעים מה תהיה אורכה וזהו, אין אופק.
"אנחנו חיים במציאות הזויה בכל היבטי החיים", הוסיף סלע. "התלישות הזאת נוראית וחוסר המוצא שאנחנו נמצאים בו הוא באמת קשה, האתגר, ההתמודדות, הכול". הוא התייחס לירי לשדרות והעוטף, ואמר כי "מה שקורה שם זה גיהינום. אזרחי המדינה לא מבינים, מעבר לירי מהרצועה לכיוון האזור, התגובות של צה"ל מרעידות את האדמה. זה אולי משמח חלקים בעם שכל היום מפציצים שם - אבל למי שחי צמוד לגדר זה גיהינום".
מירב כהן, שפונתה מביתה בעין השלושה לנתיבות, תיארה כי "אנחנו חיים בתוך מלחמה. רעשים בלתי נגמרים, בומים, פיצוצים, יריות מקלעים, מסוקים עוברים חוזרים, מטוסי קרב. זה מאוד לא טוב לנפש שלנו אחרי מה שהיא עברה ב-7 באוקטובר". לדבריה, "אני לא מבינה איך מגדלים ככה ילדים. מה שעשו להם זה לנרמל את הלא-נורמלי. זה פשוט לא-נורמלי לגדל ילדים שכל יום יש אזעקת צבע אדום ונפילות. ככה לא חיים.
"אני לא מאמינה שהשרים וחברי הכנסת והקצונה הבכירה היו מוכנים לגדל ככה את הילדים שלהם", הוסיפה. "אף אחד לא צריך לעבור את החוויות האלה, אף אחד לא צריך לחיות ככה. איך החזרתם את התושבים והבטחתם ביטחון? זו טעות פטאלית. תודו בזה ותתנו לכל מי שרוצה לצאת משם לחזור למלון. קחו אחריות על הטעות שלכם".
לדבריה, "אם יש צורך תוציאו אותי מהבית לשלוש שנים אפילו - תנקו את השטח ואז אחזור. הוציאו אותי מהבית ואנחנו חזרנו בדיוק לאותו מקום שהיינו ב-6 באוקטובר. נחזור לאותה מציאות והסבב הבא מעבר לפינה. דברים לא השתנו - ו-1,500 אנשים מתו וחברים שלנו עדיין חטופים מעבר לגדר. אף אחד לא חוזר עד שהם לא חוזרים. אנחנו נחזור כשמטרות המבצע יושלמו, והחזרתם היא אחת מהן. כרגע אין ביטחון".
כהן סיפרה שביקרה בעין השלושה לפני כשבועיים, ותיארה: "זה כאילו לנסוע בתוך אנדרטה שלמה. כאילו אני נוסעת בבית קברות. כל מקום שאני מביטה בו זה מקום שמישהו מת, זו הרגשה נוראית".