יובל, מנהל בכיר בחברת היי-טק בעמק הסיליקון בארה"ב, שמח לקבל בשבוע שעבר מכתב מרשות ההגירה האמריקנית בקשר לבקשתו לקבלת "גרין קארד". יובל כבר סיים את כל שלבי התהליך והניח שמדובר במכתב המבשר כי בקשתו אושרה, וה"גרין קארד" הונפק ונשלח אליו. ואולם, תוכן המכתב היה מפתיע: "בטופס בקשתך ציינת כי שירת בצבא הגנה לישראל בין השנים 2005–2008. עליך להמציא לנו מידע נוסף על אודות שירותך הצבאית כדי שנוכל לקבל החלטה סופית בתיק שלך".
המכתב המשיך כך: "עליך להגיש תצהיר בשבועה, המתאר את שירותך הצבאי. במסגרת תצהיר זה יש להתייחס לשאלות הבאות: האם השתתפת כלוחם, בקרבות במהלך שירותך הצבאי? אם כן, אנא תאר את פעילותך/תפקידך בקרבות אלה; האם פיקדת על חיילים בצבא? אם כן, יש לפרט את היבטי האחריות שלך על פקודיך; האם אי פעם שמרת (או פקדת על אחרים לשמור) על עצורים או מעוכבים במהלך שירותך הצבאי? אם כן, יש לתאר כיצד ביצעת את תפקידך; האם עברת הכשרה על הפעלת כלי נשק או חומרי נפץ במהלך שירותך הצבאי? אם כן, פרט על אודות סוגי כלי הנשק או חומרי הנפץ שעליהם עברת הכשרה.
"האם אי פעם השתמשת בפועל בכלי נשק או חומרי נפץ? אם כן: באיזו כלי נשק או חומרי נפץ השתמשת? כיצד השתמשת בכלי נשק או חומרי נפץ? בכמה מקרים השתמשת בכלי נשק או חומרי נפץ? באיזו תדירות השתמשת בכלי נשק או חומרי נפץ?; האם הפעלת כלי נשק ו/או חומר נפץ כנגד אדם אחר? אם כן, יש לפרט את הנסיבות לכך, ולהסביר מדוע הפעלת כלי נשק ו/או חומר נפץ כנגד אדם אחר/אנשים אחרים".
אם יובל לא ימציא את התצהיר שבו תשובות המספקות את רשות ההגירה תוך 87 ימים, הוא יהיה צפוי לגירוש מארה"ב.
הצורך לתת לרשויות האמריקניות פרטים לגבי שירות צבאי אינו חדש. שאלות גנריות לגבי שירות צבאי מופיעות בטפסי הבקשה הסטנדרטיים לאשרות תייר, סטודנט, עבודה ועוד, וחלות על אזרחים מכל המדינות. כפי שיובל מעיד: "כדי לקבל את אשרת העבודה לפני שנתיים, עניתי על שאלות בקשר לשירות הצבאי, אז הם יודעים שבסך הכול השתחררתי לפני 16 שנה אחרי שירות די בנאלי בשלישות. אבל השאלות החדשות האלה – אני בשוק. בשבילי, התחושה היא כאילו העתיקו שאלות ממשרד התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג".
לדעת עורך הדין ליעם שוורץ, ראש מחלקת הרילוקיישן במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן, רשות ההגירה האמריקנית מחילה כעת מדיניות חדשה כלפי ישראלים, שלפיה יש לחקור אותם לגבי השירות הצבאי שלהם – גם מההווה וגם מהעבר: "תחקיר המבקש הסברים על כיצד, מתי ומדוע הפעלת כלי נשק ו/או חומר נפץ נגד אדם אחר, מיועד להבין אם ביצעת פשעי מלחמה. שאלה ביחס לשמירה על עצורים מיועדת 'לתפוס' את אנשי הצבא ושוטרי מג"ב שהשתתפו במעצרים ביהודה ושומרון. דרישה למידע לגבי ההשתתפות אקטיבית כלוחם בקרבות, עשויה גם לשמש את הרשויות לצורך גיבוש עמדתם ביחס למעשים המוגדרים כרצח עם".
עו"ד שוורץ הוסיף: "לרשות ההגירה האמריקנית סמכויות על מתן אישורים לאזרחים זרים, בין אם זה עובדים, סטודנטים, או בני זוגם של אמריקנים. המדיניות החדשה של רשות ההגירה מדאיגה ביותר והשפעתה על ישראלים עלולה להיות רחבה בתחומים כמו רילוקיישן מטעם העבודה, לימודי תואר אקדמי ואיחוד משפחות".
2 צפייה בגלריה
גם המבקשים ויזות בשגרירות ארה"ב מחוץ לישראל עלולים להיות חשופים לחוויה לא נעימה
(צילום: shutterstock)
גם המבקשים ויזות בשגרירות ארה"ב מחוץ לישראל עלולים להיות חשופים לחוויה לא נעימה. רויטל, שנסעה לאירופה בחודש פברואר אחרי ארבעה חודשי מילואים, החליטה להמשיך את הטיול לארה"ב. היא ביקשה ויזת תייר בקונסוליה אמריקנית. הראיון התקיים בקונסוליה של ארה"ב במערב אירופה.
רויטל העידה: "הייתי בריאיון שארך יותר מחצי שעה, וכל השאלות התייחסו לשירות הקרבי שלי. המראיין היה מאוד סקרן בקשר לתחומי ההכשרות והכישורים שלי בנשק ובחומרי נפץ, ורצה לדעת פרטים על המילואים בעזה. בסוף, הבחור עזב את החלון לאיזה 10 דקות, יכולתי לראות אותו מדבר בלהט עם מישהו אחר. הוא חזר, מסר לי את הדרכון, אמר 'you are not eligible for a visa today' – וסגר את תריסי החלון".
בסיכומו של דבר, אמר עו"ד שוורץ, אם מבקשים "גרין קארד" או אשרה, אין מנוס, חייבים לשתף פעולה עם הרשויות האמריקניות על אודות השירות הצבאי. "יש לענות על כל שאלה באופן כן, אך לא לנדב מידע שאינו נחוץ ולא לעבור על חוקי מדינת ישראל בקשר לשמירה על סודיות מידע צבאי – מוטב פשוט לקפל את הציוד ולעזוב", ציין.
לאחרונה גם ישראלים המגיעים לפקידי המכס בכניסה לארה"ב עלולים לעבור בדיקות חריגות. עופר, סמנכ"ל שיווק צפון אמריקה של חברת נדל"ן, מגדיר את עצמו כ"מי שחי על הקו בין תל-אביב לארה"ב". לפני שבועיים, בהגעתו לשדה התעופה בלוס אנג'לס, התבקש במפתיע לגשת לחדר הסמוך לתחקיר נוסף אחרי שהציג את דרכונו הישראלי.
"פתחו לי את מחשב הנייד", סיפר עופר. "ראו חשבון בגוגל כרום על שם היחידה שלי וקראו למתורגמנית. לא היה שם שום דבר מסווג – בסך הכל התכתבויות על הטיפול של היחידה במפונים מכמה יישובים. רק שהיו הרבה התכתבויות כאלה. ישבתי ארבע שעות עד שהחליטו שאוכל לאסוף את הדברים ולצאת. בינתיים פספסתי את טיסת ההמשך, וחיכיתי עוד שש שעות עד הטיסה הבאה. אני נוסע כל כך הרבה לארה"ב, לעולם לא עברתי בריונות כזאת כלפיי בתור ישראלי".
