באזור מיוער בפרברי קייב אורבים "חיילים רוסים" לחיילי מילואים אוקראינים. המילואימניקים – שבשורותיהם נמצאים גם אדריכלים וחוקרים – "משיבים אש" עם העתקים של רובי קלצ'ניקוב, בשעה שרימוני דמה מתפוצצים סביבם ומפזרים עשן. "אני מאמין שכל אדם במדינה הזאת צריך לדעת מה לעשות אם האויב יפלוש אלינו", אומר דניל לארין, סטודנט בן 19, בהפוגה בין התרגילים.
לארין הוא אחד מכ-50 אזרחים שנסעו באחד מסופי השבוע האחרונים מקייב לשטח שבו נמצא מפעל אספלט נטוש. לארין ושאר האזרחים התאמנו כיצד להגן על המולדת במצב של פלישה רוסית.
עשרות אזרחים הצטרפו בחודשים האחרונים לכוחות המילואים של אוקראינה, על רקע החשש שרוסיה – שלפי קייב ריכזה כ-100,000 כוחות בגבול האוקראיני – מתכננת מתקפה נרחבת ופלישה למדינה. הצבא האוקראיני, שמונה כ-215,000 חיילים, נאבק מאז 2014 עם בדלנים פרו-רוסים במזרח אוקראינה. המלחמה גבתה עד כה את חייהם של יותר מ-13,000 בני אדם.
בשעה שרוסיה מכחישה שהיא מתכננת פלישה, ולדימיר פוטין לא פוסל אפשרות של תגובה צבאית אם נאט"ו - הברית הביטחונית שאליה קייב מעוניינת להצטרף - תרחיב את פעילותה לכיוון מזרח.
על רקע החשש ממוסקבה הגיע מספרם של המילואימניקים האוקראינים לכ-100,000 חברים. לארין מספר שבאימונים הם לומדים "איך להחזיק כלי נשק, לתפקד באווירת קרב ולהגן על הערים".
מרתה יוזקיב, רופאה בת 51, מאמינה שהצבא הרוסי "עדיף בהרבה" על הצבא האוקראיני - ולכן הסכנה של פלישה רוסית "גדולה מספיק" ומצדיקה הצטרפות לכוחות המילואים. "רק אם כולם יהיו מוכנים להגן על הארץ שלנו יהיה לנו סיכוי", אמרה יוזקיב באימונים בפרברי קייב.
יוזקיב התנדבה לצבא באפריל, כשרוסיה ריכזה לראשונה כ-100,000 חיילים בגבול. בחודשים שעברו מאז היא התאמנה מדי שבת, במשך שעות, במתן עזרה ראשונה לפצועים, ירי בנשק אוטומטי ומשימות במחסומים. הצבא סיפק לה מדים, אך היא שילמה מכיסה על קסדה, שכפ"ץ ומשקפי מגן.
האזרחים שמתאמנים בסופי השבוע הם חלק מגדודי מילואים שהוקמו כדי להגן על קייב במקרה של מתקפה רוסית. אחד המפקדים, ודים אוזירני, אמר שאחרי שהאזרחים יגויסו לצבא הם ישמרו על מבנים מנהליים ותשתיות קריטיות - ובמידת הצורך גם יעזרו בפינוי תושבים. "האנשים האלה חייבים להגיע, לקבל נשק ולבצע את הפקודות שלהם ולהגן על הבית שלהם", הוא אמר.
דניס סמירוג-אורליק, אדריכל בן 46 שהצטרף לכוחות המילואים, מוכן להתמודד עם האויב הרוסי. "כבר שמונה שנים שאני חי עם המחשבה שרוסיה לא תעזוב אותנו במנוחה – עד שניתן לה מכה הגונה בפרצוף. אני מבין לחלוטין שאני חייל. הם עשויים לקרוא לי – ואז אני אהיה חייב לפעול כחייל".