ראש הממשלה יאיר לפיד על ההסכם עם לבנון
(צילום: לע''מ)
במשך יותר מעשור התנהל משא ומתן מתחת לפני השטח, בתיווך אמריקני, להסכם על הגבול הימי בין ישראל ללבנון. לפני יומיים הגיעה ההודעה הרשמית על האישור הסופי של טיוטת ההסכם בין הצדדים. אז למה דווקא עכשיו? האם מדובר בהסכם היסטורי? מה היתרונות והחסרונות שלו? האם אכן נוכל לסמוך על עמידה של לבנון בתנאי ההסכם, כשלא פחות חשוב מכך - האם מדובר בניצנים ראשונים לנורמליזציה עם מדינה שמארחת את חיזבאללה, השואף להשמדת ישראל?
ד"ר יונתן פרימן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים טען כי מדובר בהסכם היסטורי בגלל השיחות בין ישראל ללבנון. "זה מאוד ייחודי ומשמעותי. יכול להיות שבהמשך נראה, לאור הרוח הכללית של הסכמי אברהם, הידוק יחסים עם לבנון. לאורך שנים היו דיבורים על כך שלבנון תהיה אחת המדינות שיהיה הסכם שלום איתה, מאחר ואין לנו איתם סכסוך של ממש".
לדבריו, יש קשר בין הסכמי אברהם לשיח שהתפתח עם ארץ הארזים. "עם כל הכבוד לחיזבאללה, שאומרים 'ניצחנו בהסכם הזה', יכול להיות שכחלק מהרצון של לבנון לחתום על ההסכם, הם רוצים להתרחק מחיזבאללה ומאיראן. יש כבר קולות בתוך לבנון, שאומרים 'אל לחיזבאללה לחשוב שהם ניצחו, כי הם לא חלק מזה'", ויכול להיות שבהמשך נשמע עוד קולות כאלה".
ד"ר יונתן פרימןצילום: ג׳ני פפרמןד"ר פרימן טען כי יש להסכם כמה יתרונות. "זה יכול לעזור להכניס אמצעים פיננסיים ללבנון ולייצב את הכלכלה שלהם. זה לא רק טוב להם, אלא טוב גם לנו כי המצב הכלכלי בכי רע בלבנון ואף אחד לא רוצה להשקיע שם. יציבות לבנון זה גם יציבות שלנו. כשאין יציבות שם, זה משפיע על ישראל. בנוסף, זה יכול להוביל לאמצעים פיננסים לישראל כמו גישה לעוד גז. אירופה מחפשת עוד נתיבים של גז שיכולים להחליף את רוסיה וזה יכול להעצים את הגישה שלנו לגז לא רק לשוק הישראלי אלא גם לשוק האירופאי לאור מה שקורה עם אוקראינה", אמר. "זה גם יכול לעזור לממשלה בלבנון ולהחליש את חיזבאללה ואיראן".
תגובת נתניהו ללפיד על ההסכם
(מתוך פייסבוק)
לצד זאת, פרימן הזהיר גם מהחסרונות הטמונים בהסכם עם לבנון. "אנחנו לא יכולים להיות בטוחים ביציבות המשטר", הסביר. "מה יקרה אם המשטר מתחלף? אמנם הם יחתמו, אבל מי ערב לכך שאכן יכבדו את ההסכם? בישראל, כמעט כל הממשלות לאורך כל השנים קיימו הסכמים של הממשלה הקודמת, אפילו את הסכמי אוסלו שבנימין נתניהו ביקר. אבל שם, מי יודע? לא ברור אם הצד השני יהיה קיים ויוכל לממש את ההסכם.
"איך אפשר לדעת שהכסף שייכנס ללבנון לא יגיע לחיזבאללה? שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה שיוודאו כי הכסף לא מגיע לחיזבאללה, אבל הכסף יכול גם להגיע אליהם בעקיפין. קשה מאוד לאכוף זאת, בטח בלבנון כשהמערכת הבנקאית והפיננסית שלהם בהרס מוחלט".
סימן שאלה מרחף גם מעל הסעיפים החסויים בהסכם. "יכול להיות שיש עוד היבטים חסויים בהסכם שגם מהווים חסרונות שאנחנו לא מודעים אליהם, מבחינת מה יכול לקרות. זה גם יכול לפתוח את התיאבון לעוד גורמי טרור כמו חמאס שיגידו שאם לא יתנו לו להפיק גז, הוא יפגע בנו".
לפי ד"ר פרימן, ההסכם מעיד על השיפור במעמדה של ישראל, שהפכה בעיני העולם ובעיני שכניה מנטל לנכס. "מו"מ עם הפלסטינים כתנאי להסכם - עידן שחלף. ראינו את זה בצורה מוחשית עם הסכמי אברהם. העובדה שהיה כאן מו"מ עם לבנון, זו כבר הצלחה וזו כבר מציאות שבה ישראל היא כוח עולה, שהשכנים הכי קרובים רוצים להיות בשותפות איתה".
אורית פרלובאורית פרלוב, החוקרת מגמות שיח בעולם הערבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת ת"א, פחות מאמינה בהכרזות על הסכם היסטורי. "זו פרספקטיבה שבסופו של דבר תיקבע רק בעתיד. אם יהיה שיתוף פעולה בין הצדדים שיוביל להרחבת ההסכמים, אז נוכל להגיד שזה הסכם היסטורי. כרגע זה הרע במיעוטו. כל אחד פה חותם לחוד וזה לא הסכם על גבולות. שני הצדדים לא מוכנים להודות שהיה פה צעד של נורמליזציה. התיווך האמריקני הוא הדבר היחיד שמחבר בינינו. זה לא כמו ההסכם עם איחוד האמירויות, שבו כל הצדדים מרוצים ויש סחר.
"כבר קדחנו בשטח שלנו ואנחנו רוצים להתחיל להפיק את הגז. כדי שנוכל לעשות את זה בשקט, ללא מלחמה, נאלצנו להגיע להסכם. זה סוג של פשרה. אם היינו יכולים להפיק גז בלי הסכם, היינו מעדיפים זאת".
2 צפייה בגלריה
"שני הצדדים מחויבים להם". המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן
(צילום: AP)
פרלוב מנתה שני יתרונות להסכם: "שני הצדדים מחויבים לארה"ב. במידה וההסכם יופר, זו הפרה מול ארה"ב. יש גם התחייבות מול צרפת. כשיש עוד שחקנים במשחק, המוטיבציה יורדת לשחקנים שרוצים להזיק".
האם ההסכם מהווה כניעה לטרור? לפי פרלוב, התשובה אינה חד משמעית. "עצם העובדה שחיזבאללה מוכן לקבל כזה הסכם, זו נקודת חולשה. בסופו של דבר זה הסכם עם פן של נורמליזציה עם ישראל וארה"ב, ולכן זו נקודת חולשה ולא נקודת כוח לחיזבאללה. יחד עם זאת, יש אספקט של כניעה לטרור. האם היינו יכולים להפיק את הגז מבלי ההסכם? בהחלט שכן, אבל זה היה גובה מחיר של מלחמה והצקות. זה לא אומר שלא נראה דברים כאלה. ייתכן שיום אחרי ההסכם, חיזבאללה יתקוף את ישראל כי הקונפליקט מול חיזבאללה עדיין ממשיך. הוא יכול להטיס מל"טים על הגליל רק כדי לשפר את התדמית שלו בלבנון".
ביקורת נוספת של פרלוב על ההסכם טמונה בעיתוי שבו נחתם. "אנחנו לפני בחירות, וזה הופך להיות מורעל ופוליטי. גם הלבנונים והאמריקנים לפני בחירות. מצד אחד, אפשר להגיד שהנשיאים רצו לגזור קופון פוליטי. יש שיגידו שלפיד רוצה לגזור קופון פולטי למול מה שקורה בגדה ובמזרח ירושלים. אני יכולה להבין את הטיעון הזה. בצד של לבנון, נשיא לבנון רוצה שהאחיין שלו יחליף אותו. זה המון פוליטיקה, וגם הם נמצאים לקראת בחירות. יש פה ברית של אינטרסים של שלוש מדינות, כשאף אחת מהן לא מעוניינת במלחמה".
פרופ' אייל זיסרפרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה ולבנון מאוניברסיטת תל אביב, מאמין שהדרך לשלום עם לבנון עוד ארוכה. "כל הסכם הוא היסטורי, בטח בין שתי מדינות שהן מדינות אויב. ההסכם לא יהפוך את לבנון לבעלת ברית שלנו ולא יקדם אותנו בדרך לשלום. הוא מרחיק איומי מלחמה מחיזבאללה אבל לא מסיר את האיום לגמרי. כל הסכם הוא חשוב וכל הסכם שמונע התלקחות הוא חשוב".
"ראינו תאוצה של המו"מ בחודשים האחרונים", הסביר פרופ' זיסר את העיתוי. "צריך להגיד ביושר כי האיומים של חיזבאללה היו תמריץ לכל הצדדים, בוודאי לישראל ולאמריקנים. בנוסף, אנחנו עומדים להפיק גז מכריש בשבועות הקרובים. צריך לסגור את הנושא הזה כדי שההפקה של הגז מכריש לא תעורר בעיות, אפרופו הבעיות של חיזבאללה. יש גם משבר גז עולמי, והגז הופך להיות חשוב לאירופה ולאמריקאים בגלל המלחמה באוקראינה".
לדבריו, החשש הוא שלמרות ההסכם, הצדדים לא ירגישו מחויבים אליו. "יכולים להיות חילופי שלטון בישראל והממשלה הבאה לא תקיים אותו, ויכול להיות שחיזבאללה יגידו שלמרות שיש הסכם, כריש זו מטרה מבחינתה. אם כי, הניסיון עם מדינות ערב מעיד כי הסכמים בינלאומיים בהסכמת המדינות המעורבות מכובדים. לכן אין אף פעם ערבות מלאה, אבל הניסיון מלמד שכשיש גבולות והסכמים על גבולות, מכבדים אותם".
"מדובר בהסכם סביר, כלכלי וטכני", אמר פרופ' זיסר. "לולא ההיבט הפוליטי, לא היינו מייחסים לו חשיבות מיוחדת. לא מדברים פה על שטח ריבוני. זה לא שטח ישראלי ומעולם לא היה שטח ישראלי. אנחנו תבענו וגם לבנון תבעה, ואנחנו היינו מוכנים להגיע לפשרה כי זה היה דבר נכון והגיוני, גם ללא האיום מצד חיזבאללה שיכול להתפרש כאילו נכנענו לאיומים שלו. עצם ההסכם בין לבנון לישראל זה סוג של נורמליזציה, וזה בטח לא טוב לחיזבאללה".
