גיל מימון, רכז הביטחון ביישוב פצאל שבבקעת הירדן, סיפר היום (ראשון) בריאיון לאולפן ynet על הרגע שבו עצר שלשום שני חמושים בנשקים מסוג קלצ'ניקוב שעמדו בתחנת אוטובוס בשטח היישוב, לאחר שחצו את הגבול מירדן. "הפתענו אותם, הם לא הבינו מאיפה נחתנו עליהם", סיפר.
(צילום: ירון ברנר)
"לא אני זיהיתי אותם, יש לי חמ"ל תצפיות שזיהה אותם במצלמות שלנו", סיפר מימון. "מה שהחשיד אותם כבר במצלמה זה שהם סחבו על עצמם משהו. אחרי הזיהוי קפצתי עם כוח של הכיתת כוננות שלי לנקודה, הגענו אליהם ותפסנו אותם. כשהגעתי אליהם הם אמרו לי שהם בדרך ליפו, שסבא של אחד מהם אמר לו שיש לו אדמות ביפו ושהוא הולך ליפו".
שני החמושים נעצרו ללא התנגדות. "הייתי עם צוות של חיילים מנוסים שהולכים איתי הרבה שנים", אמר מימון. "פרקנו בצורה שקטה, ממש הצלחנו להפתיע אותם, מטר-שניים לידם. הם לא הבינו מאיפה נחתנו עליהם. אנחנו מכירים את השטח ברמה מעולה. ידענו מאיפה להגיע, איך לעשות את הדברים, וזו לא פעם ראשונה. לא תמיד יש פה מחבלים, אבל יש פה מבריחים וגנבים שפוגעים בשדות החקלאיים. אנחנו יודעים לעשות את זה".
לדבריו, "לשמחתנו הנשק לא היה עליהם אלא בתוך איזושהי ציפה כזאת. הם כל כך הופתעו, הם לא תכננו שנגיע אליהם. מהרגע שפרקנו מהרכב הצלחנו ממש תוך פחות מדקה לנטרל אותם לחלוטין. זיכינו אותם, ואז הגיעו כוחות צבא של הגזרה והעברנו להם את האחריות עליהם. זה לא משהו חדש אצלנו, זה בא בירידות ועליות במהלך השנים. ההיסטוריה הגזרתית פה רוויה לאורך כל השנים בחוליות האלה, גם כאלה שחודרות מירדן. יש גורמים עוינים שיש להם עניין להתסיס את הגבול הזה".
מימון סיפר על הקלות שבה ניתן לחצות באזור את הגבול מירדן לשטח ישראל. "גדר המערכת פה מאוד מיושנת באופן יחסי, ולא ממש מסובך לחצות את הגבול", אמר. "יש גם כמה מכשולים בדרך, אבל זה חבל ארץ מאוד גדול ומאוד מורכב. אנחנו עושים את המאמצים המרביים למנוע את זה, אבל זה לא סגור הרמטית.
"אין ספק שיצטרכו לחשוב גם על לסדר את המכשול הזה בצורה טובה יותר. יש לזה משמעות כי בסוף הצבא מתוח בכל הגזרות, ובשביל זה מגייסים את ההגנה המרחבית, שזה התפקיד שלה - לחזק את הצבא במקומות שהוא לא יכול להזרים מספיק כוחות. אז נגייס חיילים מתוך היישובים כדי להגן על היישובים. אין דבר חזק יותר מהגנה של תושב יישוב על הבית שלו".
על החשש שאירועי 7 באוקטובר יקרו שוב בבקעת הירדן אמר: "ברור שתמיד יש חשש גם כאן, ולכן צריך להיערך. בשביל זה קובעי המדיניות, גם בצבא וגם במדינה, חייבים להכין את היום הזה, להתכונן אליו ואני מקווה שאנחנו בדרך לשם. המצב לא מספיק טוב, יש הרבה בעיות. צריך לזכור שהבעיות של הרבש"צים עוד לא נפתרו בכלל.
"כל הרבש"צים שבכל הגבולות, בכל עוטף ישראל, לא זוכים עדיין ליחס הוגן. ציפינו שאחרי 7 באוקטובר, שבו נפלו לנו כל כך הרבה חברים, גם רבש"צים וגם כיתות הכוננות, שהמדינה תיתן לזה יחס הרבה יותר נכון. לצערנו הרב אנחנו צריכים להתכתש איתם בבתי משפט לענייני עבודה. אני חושב שזה קצת לא פייר ולא מגיע לנו, כי כשהמדינה רוצה היא יודעת לפתור את הבעיות. לצערי הרב הרבה רשב"צים חברים שלי מחליטים לסיים את העבודה כי הם לא רואים בזה אופק ולא עתיד, ואנחנו מפסידים גיבורים אמיתיים שיום יום נלחמים".
