זוכה הנובל הישראלי-אמריקני סיפר בריאיון לפני 15 שנה מדוע לא המשיך להתגורר בישראל. "נמאס לי מהמצב כאן, המערכת הישראלית לא משקפת את המציאות של תשלום דיפרנציאלי לפי תחום. זו מערכת ציבורית, והיא לא מאוד גמישה", אמר ג'וש אנגריסט, חתן הנובל בכלכלה לשנת 2021 בריאיון ל"ג'רוזלם פוסט" ב-2006.
אנגריסט, בן 61 המלמד ב-MIT, זכה בחצי מהפרס יחד עם פרופ' גידו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, "על תרומתם המתודולוגית לניתוח יחסים של גורם ותוצאה". בחצי השני של הפרס, ששוויו הכולל 10 מיליון קרונות שבדיות (1.1 מיליון דולר) זכה פרופ' דיוויד קארד הקנדי. אנגריסט יקבל 2.5 מיליון קרונות שבדיות - 275 אלף דולר.
זוכה הנובל הישראלי השתמש בדוגמה של פרופסורים באוניברסיטה, ואמר כי פרופסורים בתחומים כמדעי המחשב וכלכלה שבהם יש ביקוש גבוה מקבלים אותו שכר כמו פרופסורים בתחומים כמו ספרות. במדינות אחרות, ציין, השוק קובע את שכר המרצים. "אנשים כישרוניים שאולי רוצים לעבוד בישראל צריכים לשלם מחיר גבוה מבחינה פיננסית. קשה להשאיר אנשים במערכת שכזו", אמר אז.
בהכרזה בשטוקהולם על הזוכים בפרס נאמר כי "השלושה סיפקו לנו תובנות חדשות על שוק העבודה והראו אילו מסקנות לגבי סיבה ותוצאה ניתן להסיק מניסויים טבעיים. גישתם התפשטה לתחומים אחרים וחוללה מהפכה במחקר האמפירי".
אנגריסט, שחקר בין היתר את הקשר בין אי שוויון להון אנושי, התגורר בישראל בין 1982 ל-1985. לאחר מכן הוא הרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בין 1991 ל-1996. בנוסף היה פרופסור חבר במחלקה בשנים 1995 ו-1996.
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך אותו על ההישג. "אנחנו מברכים את פרופ' אינגריסט בזכייתו בפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע בתחום הכלכלה. במשך מספר שנים היה חבר סגל במחלקה לכלכלה. גם זכייה זאת היא עדות להיותנו אוניברסיטה מובילה אקדמית בארץ ובעולם. זהו כבוד לאוניברסיטה העברית בפרט, לאקדמיה הישראלית בכלל וזכות גדולה לסטודנטים שזכו ללמוד אצלו".
פרופ' ויקטור לביא, קולגה של פרופ' אינגריסט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחבר אישי קרוב, בירך גם הוא: "ג'ושוע אינגריסט הוא ידיד נאמן למדינת ישראל ולאוניברסיטה העברית. הוא משקיע חלק נכבד מזמנו למחקר בנושאים הנוגעים לחינוך וכלכלה בישראל. ג'וש הוא שותף אישי שלי למחקר כבר עשרות שנים וחבר אישי קרוב. אני מאוד שמח בשבילו וגאה בו על ההישג המדהים".