גם עכשיו, אנחנו עדיין מנהלים משחק של משוואות מול אויב דתי, חמוש עד צוואר, שמצהיר מדי יום שבכוונתו להשמידנו - ומתארגן לזה ללא הרף.
למה לכולנו ברור שצריך להשמיד את היכולות של חמאס? מפני שהוא הצליח במה שחיזבאללה - המתוחכם, המנוסה, הנחוש, והחזק ממנו בהרבה - פשוט עדיין לא ניסה. גם עכשיו, עיקר הרושם שלנו מופנה לפגיעה בסמלים, לא ביכולות ולא בתשתיות. אירוע הביפרים הוא היוצא מן הכלל, שקרה בלית ברירה, ולא מעיד על הכלל. עד כה לא נגענו בנכסים המשמעותיים של הארגון שייסד על גבולנו את מפלצת הטרור הגדולה אי-פעם, וצועק ללא הרף שמתישהו, כשיהיה לו הכי נוח, ולנו ממש לא, אז הוא יפעיל אותה על נשינו וילדינו.
1 צפייה בגלריה
נפילה במורשת
נפילה במורשת
נפילה במורשת שבגליל
(צילום: נחום סגל)
כן, יש פגיעה בכני שיגור שנייה לפני שהם יורים עלינו. מהמם. זה לא אירוע תשתיתי. זה שוב להסתמך על מודיעין טוב שעומד לרשותנו, ואולי בקרוב לא יעמוד. הפגיעה בכנים לא משנה במילימטר את פני המערכה, ולא נוגעת באף אחד משני הדברים היחידים שחשובים: כוונתו ויכולתו של האויב לפגוע בנו אנושות. גם הסיכול החשוב של בכירים ביום שישי לא נוגע באף אחד מהשניים בפני עצמו.
וכך, העברנו את אסטרטגיית ניהול הסכסוך גם לחזית היותר מסוכנת ובעייתית, ואנחנו מאפשרים לנסראללה להחליט כמה גבוהות יהיו הלהבות. במקום לשבור לו את ארבע הגפיים, עכשיו כשהוא בחולשתו ויש הזדמנות, אנחנו רוקדים איתו טנגו. ועוד נותנים לו להיות המוביל. הדבר היחיד שהוא על מלא בממשלה הזאת זה החלת קונספציית 6 באוקטובר על כל הגזרות.
אם אנחנו לומדים משהו מהפלישה, הטבח והחטיפה ההמונית, זה שאויב כזה לא משחקים איתו פינג-פונג של מהלומות (גם אם ברף עולה). הלקח צריך להיות שאי-אפשר רק להמשיך לעבוד בפינצטה שמבוססת על מודיעין מרהיב, ולסכל כני שיגור או פגישה של ארכי-מחבלים. מול אויב שיש לו כוונה ואמצעי, נכנסים אול-אין וגורעים את יכולתו.
מי שלא יודע לנהל את כל המורכבויות האלה בחוכמה, ומביא לנו תוצאה שהיא המשך הקונספציה, הוא פשוט לא האיש המתאים לנהל את האירוע הסופר מורכב הזה
ברור לי שלצד הדחיינות האינהרנטית יש אינסוף תירוצים אמיתיים: לגיטימציה בינלאומית, חימושים, בחירות באמריקה, ועוד. אבל מי שלא יודע לנהל את כל המורכבויות האלה בחוכמה, ומביא לנו תוצאה שהיא המשך הקונספציה, הוא פשוט לא האיש המתאים לנהל את האירוע הסופר מורכב הזה. לגיטימי, אבל זה כנראה גדול עליו. ועכשיו אלה רגעי האמת.
מגיע לנו יותר - ועכשיו אנחנו גם ממש צריכים הרבה-הרבה יותר.