יום ההצבעות האחרון של כנסת הקיץ, שאחריו תצא המליאה לפגרה ארוכה בת 3 חודשים, צומצם משמעותית, לאחר שיו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כ"ץ מהליכוד הודיע אמש (שבת) כי "בעקבות הטבח המזעזע של חיזבאללה בילדי מג'דל שמס, הוחלט כי מחר יעלו על סדר יומה של הכנסת רק הצעות חוק ממשלתיות דחופות. ליבנו עם התושבים ועם העדה הדרוזית כולה".
בשל כך לסדר היום במליאה נותרו שלוש הצעות חוק ממשלתיות בלבד אותן הגדירה הקואליציה כ"דחופות". שלוש ההצעות שעלו נוגעות לתשלומי קצבאות למשפחות החטופים כדי לסייע למשפחות החטופים להתמודד בהיעדר מקור הכנסה מעבודת החטוף או לפצות את החטוף עצמו וכן הצעות חוק הנוגעות לכליאתם של מחבלי הנוחבה במתקני הכליאה בישראל.
הצעת חוק נוספת שתוכננה לעלות הייתה אחד המכשולים שאיימו על הקואליציה. "החוק לתקצוב המועצות הדתיות" החשוב ביותר לסיעת ש"ס. החוק שהיה אמור לעלות פעמיים להצבעה, אך בסופו של דבר נדחה למועד אחר לאחר שבן גביר התנה את תמיכת מפלגתו בחוק בתמורה לכניסתו לקבינט המלחמה. בימים שלישי ורביעי בשבוע שעבר ניסו בליכוד ובש"ס להגיע להבנות עם בן גביר והציעו פתרונות בדמות פורום התייעצות שבן גביר יהיה חבר בו, אך האחרון התעקש על חברות בגוף עם השפעה אמיתית על ניהול המלחמה ולא הרכב ריק מתוכן ממשי. החוק המדובר נדחה להצבעה להיום אך כאמור לאחר האירוע החמור בצפון – תיאלץ ההצעה להמתין עד לאחרי החגים אז ייפתח מושב החורף.
הנושא שכיכב לאורך המושב היה סוגיות הגיוס לצה"ל והשוויון בנטל. הכנסת החילה דין רציפות בחוק הגיוס שקודם בכנסת. שר הביטחון גלנט הצביע נגד וזכה לתשואות מהאופוזיציה וההצבעה כללה גם קריאות הדדיות בין הצדדים. האישור אפשר להמשיך לעבוד על החוק בוועדת חוץ וביטחון לקראת הצבעות בקריאה שנייה ושלישית, והדיונים על החוק, שבחלקם השתתפו נציגי צה"ל ושר הביטחון, נמשכים.
מצוקת כוח האדם בצה"ל לא ממתינה רק לחוק שמטרותיו הן הרחבת מעגל הגיוס. בשבוע שעבר הצביעה הכנסת גם כן בקריאה ראשונה על חוק שמאריך את השירות הסדיר מ-32 חודשי שירות ל-36. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הארכת השירות הסדיר במסגרת הוראת השעה נדרשת באופן מיידי, לצורך עמידה ביעדי צה"ל ולצורך מתן מענה לצורכי הביטחון הקיימים".
גם חוק זה ימתין לדיוני ועדת חוץ וביטחון לפני שיגיע לקריאה שנייה ושלישית. חלקים באופוזיציה כמו הימין הממלכתי הצביעו גם הם בעד החוק מתוך הבנה כי מדובר בצורך צבאי דחוף. גם במחנה הממלכתי תמכו אך בתנאי שיקודם במקביל גיוס החרדים.
בן גביר נגד דרעי והדיל המוכחש עם עבאס
פעמיים עמדה הקואליציה בפני משבר שאיים על שלמותה. בראשית חודש יוני הופיע בדיוני ועדת החוקה של הכנסת "חוק הרבנים" - החוק שלמעשה מבקש לחייב עשרות רשויות מקומיות ואזוריות לבחור רב, גם במקומות שכבר תקופה מתנהלים ללא מינוי שכזה, עם מעורבות של הרבנות הראשית במהלך. תזמון העלאת החוק עורר ביקורת מצד חברי הכנסת של הליכוד טלי גוטליב ומשה סעדה, אותם החליפה הסיעה בח"כים אחרים בוועדה. היו"ר ח"כ שמחה רוטמן ציין שקביעת סדר היום מגיעה דווקא מהמפלגה שלהם.
מי שהודיעו כי לא יצביע בעד החוק, גם אם יעבור בוועדה הם חברי סיעת "עוצמה יהודית", במפלגתו של בן גביר אמרו כי לא ייתנו יד ל"דיל פוליטי בין נתניהו ודרעי לבין חבר ועדת החוקה מנסור עבאס, שהסכים להימנע בהצבעה על חוק הרבנים של ש"ס", בש"ס הגיבו במתקפה חריפה על בן גביר: "מדובר בשקר מוחלט".
החוק לבסוף לא עלה, בש"ס החליטו לא לפרוש מן הקואליציה אך הטעם הרע בין מרכיבי הקואליציה נותר והוא הורגש במיוחד.
בימים האחרונים למושב ואחרי שעות דיון ארוכות בוועדת הכלכלה ביום רביעי בלילה אושרה סופית הצעת חוק "הטלפונים הכשרים". החוק המבקש למנוע ניוד של מספר הטלפון ובכך לאפשר לוועדות הרבנים ולמוסדות החרדיים לדעת בכל עת מי מחזיק בטלפון כשר ומי לא, ללא אפשרות להחליף טלפון ולשמור על אותו המספר. מדובר בחוק שגם במהלך דיוניו חלקים בקואליציה הסתייגו. חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס חגג את העברת החוק בצילום במליאה עם שר התקשורת שלמה קרעי, יו"ר מפלגתו דרעי, יו"ר דגל התורה גפני וחבר המפלגה אליהו ברוכי.
באותו הלילה מאוחר יותר אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק להעברת בחירת נציב התלונות על השופטים לידי הכנסת בהצבעה חשאית, ולא במינוי שנעשה בוועדה לבחירת שופטים עד היום. על-פי ההצעה, תידרש הצבעה של 70 ח"כים כדי למנות נציב, אחרי ששמו הוגש על-ידי שר המשפטים או 10 חברי כנסת. גם חוק זה צפוי להעסיק את הכנסת במושב הבא, לאחר שב"יש עתיד" הודיעו כי יאבקו בו.
בסופו של דבר, מאמציו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ לייצב את המצב אפשרו לקואליציה לעבור הצבעות דרמטיות או לדלג מעל מוקשים ולצלוח את המושב. עם זאת, אתגרים עוד נכונו לממשלה גם במושב הבא, אחרי החגים.
חבר הכנסת שנכח הכי הרבה זמן במשכן הוא יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שלאורך הכנס, מ-19 במאי ועד ליום רביעי השבוע, נכח למעלה מ-512 שעות. אחריו יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסי טייב מש"ס. בהמשך העשירייה הראשונה: עמית הלוי ואופיר כץ מהליכוד, יצחק פינדרוס מיהדות התורה, אוהד טל מ"הציונות הדתית", ינון אזולאי וארז מלול מש"ס, זאב אלקין מ"הימין הממלכתי" ויבגני סובה מ"ישראל ביתנו".
מי שחותם את הרשימה - במקום ה-120 בנוכחות במשכן הוא יו"ר ש"ס דרעי, לפניו שר הביטחון יואב גלנט עם 6 שעות נוכחות בלבד וראש הממשלה נתניהו עם 21 שעות - באופן צפוי הם חברי הכנסת עם הנוכחות הנמוכה במשכן בשל היותם ממונים על ניהול המלחמה.