התקשורת באיראן דיווחה בצהריים (יום ה') כי הנשיא מסעוד פזשכיאן הורה על חקירה לבירור נסיבות מותו של עצור בתחנת משטרה בעיר לאהיג'ן שבצפון המדינה. לפי הדיווחים חמישה שוטרים כבר נעצרו בעקבות המקרה, וגורמים המתנגדים למשטר האיראני הפיצו תיעוד קשה של גופת העצור וטענו כי הוא עונה למוות בתחנת המשטרה.
"בעקבות התקרית הטרגית בלאהיג'ן, הנשיא הורה לשר הפנים להקים ועדה שתחקור את כל ההיבטים של התקרית הזו ותעביר את מסקנותיה לקבינט בהקדם האפשרי", מסר דובר מטעם הממשלה בטהרן. על מעצר השוטרים דיווחה סוכנות הידיעות "מיזאן" של מערכת המשפט האיראנית, אך היא לא ציינה מה שמו של העצור שמת, את המועד שבו אירעה התקרית או את החשד שמיוחס לשוטרים שנעצרו.
התובע במחוז לאהיג'ן, איברהים אנסארי, צוטט בדיווח של "מיזאן" כמי שאומר שהוצאו צווים למעצר זמני נגד השוטרים, וכי נערכות בדיקות פורנזיות על מנת לקבוע את סיבת המוות של העצור. כאמור, בדיווחים בתקשורת האיראנית לא צוין שמו של העצור שמת, אבל לפי גורמים המתנגדים למשטר האיראני מדובר בגבר בן 36 בשם מוחמד מירמוסאווי. לטענת Hengaw, ארגון זכויות אדם איראני שמושבו בנורבגיה, מירמוסאווי נעצר ב-24 באוגוסט, יום שבת האחרון, בעקבות קטטה כלשהי שפרטיה לא צוינו. לדברי הארגון הוא עונה אחרי שנעצר – ומותו נקבע באותו יום.
ב"איראן אינטרנשיונל", ערוץ שמשדר בפרסית בלונדון ומזוהה עם מתנגדי המשטר האיראני, דיווחו כי מירמוסאווי נעצר על-ידי שוטרים מ"יחידה מיוחדת". נטען הוא נלקח לתחנת המשטרה, ושם עונה למוות. ברשתות החברתיות הופץ סרטון מטושטש של גופתו של מירמוסאווי, כשלפי הדיווח ב"איראן אינטרנשיונל" הוא צולם במהלך טקס מסורתי לשטיפת הגופה לפני הקבורה. הסרטון עצמו מטושטש כאמור, אבל לפי הדיווח בסרטון הלא מצונזר ניתן לראות סימני פציעה קשים שמעידים על העינוי שעבר האיש – בכלל זאת חתכים עמוקים בגב ובמותניים.
עוד נטען בדיווח של "איראן אינטרנשיונל" כי גורמי ביטחון איראנים וגורמים בתביעה המקומית ניסו להפעיל לחץ על משפחתו של מירמוסאווי על מנת למנוע את פרסום נסיבות מותו. בעבר כבר דווח על ניסיונות השתקה דומים מצד השלטון האיראני, על מנת למנוע מחאות ולחץ בינלאומי, אך לפי "איראן אינטרנשיונל" הניסיון הזה נכשל הפעם.
לפי Hengaw, מתחילת השנה מתו באיראן שבעה בני אדם בזמן מעצרם. ב"אמנסטי אינטרנשיונל" דיווחו בעבר כי בין 2010 ל-2021 לפחות 72 בני אדם מצאו את מותם בבתי כלא ובמתקני מעצר ברפובליקה האיסלאמית, כתוצאה מעינויים או שיטות פגיעה פיזיות אחרות שבהן משתמשים שירותי הביטחון, המודיעין והכליאה האיראניים. איראן כמובן מכחישה את הטענות.
התקרית הנוכחית מגיעה כשברקע החשש המתמיד של המשטר האיראני ממחאות המוניות נוספות כמו "מחאת החיג'אב" שדוכאה באכזריות אחרי שפרצה בספטמבר 2022. אותה מחאה, נזכיר, פרצה בעקבות מותה אז של הצעירה מהסא אמיני כשנעצרה על-ידי משטרת המוסר בטהרן, בטענה שלא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה. במהלך המעצר קרסה אמיני ושקעה בתרדמת, ואחרי שלושה ימים היא מתה בבית החולים. משפחתה טענה שהוכתה ושעל גופתה נראו חבלות, ואילו המשטר טען כי סבלה ממחלות רקע וכי לא ספגה אלימות כלשהי.
בעקבות מותה יצאו המוני איראנים לרחובות, והמחאה שהחלה תחילה כהבעת התנגדות לחוקי הצניעות הנוקשים של הרפובליקה האיסלאמית ודרישה להרחבת חירויות הפרט, התרחבה במהרה לכזו שמכוונת נגד המשטר האיסלאמיסטי בכללותו, עם קריאות "מוות לדיקטטור" נגד המנהיג העליון עלי חמינאי. המחאה העממית הזו הייתה אחת הגדולות ביותר נגד משטר האייתוללות מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית של 1979, אבל בתוך כמה חודשים דעכה בעקבות הדיכוי האכזרי שהפעיל השלטון. ארגוני זכויות אדם מעריכים כי כוחות הביטחון האיראניים הרגו במהלך ההתנגשויות עם המפגינים יותר מ-550 בני אדם, בהם עשרות ילדים ובני נוער, וכי עוד 22,000 נעצרו.
• מוקדם יותר החודש: שוטרים באיראן ירו באישה שנהגה ללא כיסוי ראש - והותירו אותה משותקת
הממשלה בטהרן דיווחה מצידה על עשרות הרוגים מקרב אנשי כוחות הביטחון, והאשימה כי מאחורי מה שהיא כינתה "מהומות" עמדו אויביה בעולם. מאז רק הקשיחו המחוקקים הקיצונים בפרלמנט האיראני את חוקי החיג'אב, אבל מנגד מחאת ההמונים התבטאה במידה מסוימת בניצחון המפתיע בתחילת יולי של הנשיא הרפורמיסט פזשכיאן, שהביס את מועמדי המחנה הקיצוני ובין היתר הבטיח בקמפיין הבחירות לנהוג בכבוד גדול יותר בנשים ובבני המיעוטים במדינה.