בני משפחה של חטופים שעומדים בקריטריונים לשחרור במסגרת העסקה עם חמאס סיפרו הבוקר (יום ה') על האכזבה מהעיכוב ביישום ההסכם, ועל כך שלא עודכנו על ידי גורם רשמי. "לא קיבלתי שום מידע מהמדינה שאומר לי שהם עומדים להשתחרר", אמר דני אנגל, שאחיו רונן ומשפחתו נחטפו לעזה, בריאיון ל-ynet Live.
(צילום: ירון ברנר)
"אני לא מאמין לשום דבר", אמר אנגל. על הציפייה וההתמודדות הוא אמר: "אני רואה הרבה משפחות, כל אחד והכאב שלו. אני אישית מצליח להתמודד, אבל המשפחה שלי, כל אחד לוקח את זה אחרת". לדבריו, "הדבר שהכי מפחיד אותי זה היום שאחרי. קודם כל אני רוצה לראות אותם, אבל יש פה חיים שלמים להמשיך ולחיות אותם, וזה הדבר שיותר מפחיד אותי".
הוא הוסיף כי "יש לי דעה מוצקה לגבי רונן שלא יחזור עכשיו. אני מכיר את אחי טוב מאוד, הוא היה חמוש באותה שבת בבוקר, ומי שמכיר את רונן יודע בדיוק למה אני מתכוון. אני בונה לעצמי את זה אבל זה בלתי נתפס. יש פה שתי ילדות מדהימות ואת אמא שלהן, שלקחו אותן בפיג'מות. תחזירו אותן הביתה עכשיו. אל תספרו לנו סיפורים".
בין החטופים בעזה גם ירדן ושירי ביבס ושני ילדיהם, אריאל בן הארבע וכפיר בן עשרה חודשים. האב ירדן לא צפוי להשתחרר במסגרת העסקה. בן דודו תומר קשת אמר: "אני מאוכזב ועצוב אבל אני לא מופתע. אופטימיות זהירה. עד שלא רואה אותם בעיניים שלי כאן בארץ, מבחינתי אני ממשיך במאבק בשיא הכוח".
הכותרת
או"ם-שמום: למה הארגונים הבינלאומיים נגדנו?
25:22
(צילום: עידו ארז, ירון ברנר)
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
קשת הוסיף כי "הצד השני לעסקה, בסופו של דבר, זה חמאס. אנחנו יודעים שהדבר הזה לא יהיה פשוט, לא יהיה מיידי. אנחנו מחכים רק לרגע שבו נראה אותם. לפי הקריטריונים, שירי והילדים אמורים לעמוד בהם וירדן לא. בהנחה ששירי והילדים חוזרים, אנחנו נהיה שמחים ונחבק אותם, ואז נמשיך בשיא הכוח כדי להחזיר את ירדן. ילדים צריכים את אבא שלהם".
על ההודעה אמש על העיכוב בעסקה, שעליו עודכנו המשפחות מאמצעי התקשורת, אמר קשת כי "אין לי את הפריבילגיה לכעוס, אין לי את הפריבילגיה לבזבז אנרגיה על כעס. אני צריך להתמקד בלהביא את המשפחה שלי ואת המשפחות של כולם הביתה, ואני מנתב את האנרגיה שלי לשם".
זוהר שפק מקיבוץ כפר עזה, שממנו נחטפו 18 אנשים ובהם שבעה ילדים, אמר כי "אני וחבריי בכפר עזה לא מופתעים מהעיכוב בעסקה, מידת האמון בשני הצדדים מאוד נמוכה. הכול תלוי בחמאס, אנחנו תמיד תלויים בהם כמו בסבבים - אחרי 7 באוקטובר קשה להפתיע אותנו שוב".
גם עידו שמריז, שאחיו אלון בן ה-27 אמנם לא היה אמור להשתחרר במסגרת ההסכם הנוכחי, הביע אכזבה מהעיכוב. "לא מופתעים שהעסקה עוכבה - קאטר חותמת אבל בסוף זה חאמס. שום דבר לא מפתיע, זה ארגון טרור לכל דבר. יש תחושה שהם מנהלים אותנו וזה מאכזב כאן את כולנו. משפחות מנותקות ממידעים, זה נורא מה שקורה איתנו מישהו יכול לומר לי מה קורה עם אחי החטוף אלון בבקשה?".
"לצד האכזבה הגדולה, מה שמחזיק אותנו זה עם ישראל שעוטף אותנו באהבה וחום וחיילי צה"ל שמסכנים את עצמם בלחימה המורכבת בעזה כדי לנסות להביא את אחי ושאר החטופים".
