מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק הארכת שירות החיילים בסדיר בצה"ל, שבו נקבע כי למשך חמש שנים - במסגרת הוראת שעה - תעמוד תקופת השירות על בין 32 ל-36 חודשים בעקבות המלחמה. 56 ח"כים תמכו ו-44 התנגדו להצעה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הארכת השירות הסדיר במסגרת הוראת השעה נדרשת באופן מיידי, לצורך עמידה ביעדי צה"ל ולצורך מתן מענה לצורכי הביטחון הקיימים".
כמו כן, על אף שבדברי ההסבר נכתב כי הארכת הגיוס תחל רק מכניסת החוק לתוקף, ישנה כוונה להחיל את החוק רטרואקטיבית גם למי שכבר משרת, אך אלה צפויים לקבל פיצוי כספי. כלומר, אלו שמשרתים היום בצבא יקבלו יותר כסף בין 32 ל-36 חודשי שירות.
לפני אישור ההצעה, תקפו חברי האופוזיציה את החוק. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר: "לא צריך תיקון חוק ולא הוראת שעה, צריך לפעול לפי החוק. לפי החוק כולם צריכים לקבל צווי גיוס, אני מאוד מצטער שגם ראשי הצבא פועלים בניגוד לחוק. צריך להזכיר להם שהם לא כפופים לשר הביטחון אלא לחוק, יש גם פסיקת בג"ץ. אנחנו רואים בצבא תופעה פסולה, ככה הם פעלו ב-6 באוקטובר, ב-7 באוקטובר, וכך הם פועלים היום".
"בדרך כלל יש לי כבוד לרבנים, אבל אין לי כבוד לרבנים שקוראים לא לציית לחוק, לרבנים שעושים אפליה בין דם לדם. במקום החוק הזה, יש 66 אלף חרדים שאפשר לגייס", אמר ח"כ מאיר כהן מיש עתיד. "מדובר בהצעת חוק שהיא לא בשלה, לא קיבלנו מספיק זמן בוועדה להיערך, לא קיבלנו תשובות. זה לא רק חוק שמאריך את שירות הסדיר, זה חוק שבבסיסו מטיל ספק במודל צבא העם", טען ח"כ עידן רול מיש עתיד.
ביום ראשון, אישרה הממשלה את הצעת החוק בישיבתה, בזמן שהייעוץ המשפטי למערכת הביטחון הבהיר כי בנוסח המוצע קיימת פגיעה בשוויון בין אלו שיגויסו לשירות חובה בתפקידים שתקופת השירות בהם היא 28 חודשים (או 32 במהלך הוראת השעה), לבין אלה שיגויסו לתפקידים שתקופת השירות בהם תעלה על 28 חודשים - או 32 חודשים בתקופת הוראת השעה.
"הדבר עתיד להביא לפגיעה רבה יותר בזכויות היסוד ובחירויות הפרט הנובעת מעצם היות השירות הסדיר שירות חובה - לגבי אלו שישרתו זמן ארוך יותר בשירות חובה". מלבד זאת, צוין בחוות הדעת כי "בפרט לעניין הוראת השעה - מוצע להגדיל את הנטל המוטל על האוכלוסייה המשרתת, ובכך להגדיל את אי-השוויון מול קבוצות באוכלוסייה שלא משרתות".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון שלח את חוות הדעת על הנושא, וכתב כי "הגדלת הנטל על המשרתים למשך שנים, בלי לנקוט במקביל בפעולות ממשיות לגיוס בני ישיבות ולפיזור הנטל - לא תהיה חוקתית".
שלשום נחשף ב-ynet שצה"ל ישלח לאלפי חרדים צווים ראשונים ביום ראשון הקרוב. זאת לאחר שבחודש שעבר בג"ץ קבע פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי.
בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, שהתמקדה בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל, השתלחו השרים ברמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ובשר הביטחון יואב גלנט. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים אותם ב"מסלול עוקף ממשלה כדי לנהל את המדינה", ושר המשפטים יריב לוין קרא: "אפשר לחכות עד סוף השנה". ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שוב: "הופתעתי לגלות את העובדה שצה"ל ישלח צווים".
