שעות לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו טען בשיחות עם החרדים כי השיג רוב לחוק גיוס מוסכם, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין טורף את הקלפים - ולמעשה מקשה גם על קידום חוק הארכת השירות, שאושר בתחילת השבוע בממשלה.
גלנט בוועדת החוץ והביטחון, לפני שבועיים
(צילום: שחר יורמן)
במהלך דיון חוק הגיוס שמתקיים כעת בוועדה שבראשה הוא עומד אמר אדלשטיין: "כשהרמטכ"ל ושר הביטחון יגיעו לוועדה ויזעקו שהוועדה מעכבת את הארכת השירות הם צריכים לדעת שבלי שיש בהירות לגבי חוק הגיוס - לא תהיה מהירות לגבי חוק הארכת השירות. בלי בהירות - אין מהירות". למעשה, אדלשטיין כורך את חוק הגיוס בהארכת שירות.
ראש הממשלה טען, לפי הפרסום ב"כיכר השבת", כי הצליח לרכך את ההתנגדות לחוק גיוס מוסכם על החרדים, וכי יהיה רוב להצבעה על החוק. באותן שיחות הדגיש נתניהו כי יהיה רוב לחוק הגיוס, גם אם שר הביטחון יואב גלנט ימשיך להתנגד אליו.
אדלשטיין הגיב בבוקר לפרסום, ועקץ את נתניהו. בחשבון ה-X שלו כתב: "יש רק מקום אחד שמנסחים בו חוק גיוס, וזה בוועדת החוץ והביטחון. מתחילים לעבוד על נוסח הסעיפים ברביעי, מוזמנים כולם - מאזרחים ועד ראש ממשלה".
בפתח ועדת החוץ והביטחון, המשיך אדלשטיין בביקורת על ראש הממשלה: "אני רוצה לומר לחברי הכנסת, שמעתי הבוקר בתקשורת שיש כבר נוסח לחוק הגיוס, מוסכם והכל מסודר. אפילו קיבלתי טלפונים אם הישיבה מבוטלת כי הכל נסגר. המוצא הישר של הנוסח מתבקש למסור אותו בדחיפות למנהל הוועדה או אליי, ובנימה רצינית - רק בית המקדש השלישי יירד מן השמיים בנוי ושלם, אם רוצים חוק גיוס נצטרך לעבוד עליו קשה כאן בוועדה".
נזכיר כי הקבינט המדיני-ביטחוני הכריע בלילה שבין חמישי לשישי בישיבתו, כי יש להאריך את שירות החובה בצה"ל לשלוש שנים. ההחלטה הובאה לאישור הממשלה שלשום. לפי ההצעה, השירות יוארך בשמונה השנים הקרובות, ובתום התקופה ישוב ל-32 חודשים, עם אופציה לצמצום השירות ל-28 חודשים למערכים התומכים - בכפוף להערכת המצב הביטחונית.
לפני שבועיים הציג שר הביטחון יואב גלנט, בדיון על חוק הפטור מגיוס בוועדת החוץ והביטחון, את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק. בשלב מסוים הוא הציג הצעה שעלתה במשא ומתן עם החרדים, שלפיה במקום שיעדי הגיוס יוגדרו בחוק שיעבור - הם יעברו בנפרד כתקנות ממשלה. כך, מספר החרדים שהתגייסו בכל שנה יהיה נתון לשינוי, חרף היעדים שייקבעו.
העברת תקנות, נציין, היא הליך פשוט יחסית שמקל על הממשלה, מאחר שאפשר לשנות אותן מפעם לפעם והן אינן מחייבות כמו חוק בספר החוקים של מדינת ישראל. הכוונה של גלנט הייתה שבחוק יוסדר מנגנון שלפיו הממשלה תעביר תקנות לגבי מספר החרדים שיתגייסו לצה"ל בכל שנה. גורם שנכח בדיון טען כי גלנט "ממסמס", כלשונו, את חוק הגיוס - ואינו מעוניין שהחוק יעבור.
עם זאת, גלנט טען כי במהלך הדיון הוא "קרא להעביר את גיוס החרדים בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה", וכי לא הציע בפועל שנושא היעדים יעוגן בתקנות ולא בחוק עצמו. "שר הביטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה"ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה"ל", הוסיף. כזכור, גלנט עצמו הצביע בכנסת נגד החוק לפני כחודש וחצי והוא אמר כי לא יתמוך בחוק גיוס שלא יהיה בהסכמה גם עם האופוזיציה. מי שצידד בו אז היה אדלשטיין, שאמר: "או שיהיה חוק בהסכמה – או שלא יהיה חוק".
