קטי פרי בוועדת הבדיקה לבריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע
(צילום: שמוליק דודפור)
נציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, העידה היום (ד') בפני חברי ועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע בספטמבר האחרון. אחרי שעשרות עדים כבר מסרו את גרסתם למחדל של שירות בתי הסוהר, התייחסה הנציבה לסוגיות השונות שנוגעות לבריחה - והטילה את האחריות לבריחה על מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית. ynet העביר דיווח חי מהוועדה.
לדברי הנציבה פרי, בן שטרית אחראי באופן ישיר לכך ששני אסירים שהוגדרו כבעלי סיכון גבוה לבריחה הושמו באותו התא, שממנו ברחו לבסוף. היא סיפרה כי בבוקר הבריחה היא הגיעה בסביבות השעה 05:00 לכלא, וכאשר שאלה את בן-שטרית כיצד התאפשרה הבריחה, לא היו לו "תשובות ברורות מה קרה פה".
פרי הדגישה: "אני חשה תסכול ואכזבה שאירוע מכונן כזה קרה, אבל ממשיכה הלאה להוביל את הארגון". ביחס להתרעה שהייתה מפני בריחה מיהרה פרי לגלגל אחריות: "התפקיד של מפקד בית הסוהר הוא לבדוק אם הפקודות מבוצעות. מפקדי האגף אמורים לתרגם לשטח את הערכות המצב הביטחוניות".
היא הוסיפה כי ביקשה מיד לאחר הבריחה להדיח את בן-שטרית מתפקידו, לצד מפקד המשמרת באותו לילה, סגן מפקד המשמרת וקצין המודיעין בכלא. בוועדה תהו מדוע ביקש להדיח דווקא את "הקטנים" ולא בכירים "במחוז", ותהו גם מדוע לא המתינה לקבלת נתונים נוספים. המהלך הזה להדחת הקצינים, נזכיר, נקטע בסופו של דבר על ידי השר לביטחון פנים עמר לב, שהחליט להקים קודם את ועדת הבדיקה הממשלתית.
בפני הוועדה הסבירה כעת פרי כי סברה שכבר בתחילת האירוע שהיה "מצבור כשלים שנתגלו" וכי לא נכון שאותם קצינים בכלא יישארו בתפקידם. היא ציינה כי בשל החקירה שנפתחה בזמנו על ידי המשטרה ושב"כ, היא לא הורשתה לבצע תחקיר על הבריחה. "עדיין יש פערים שאני לא מכירה מאירוע הבריחה כדי ללמוד ולתקן", ציינה. פרי נשאלה על יחסי העבודה כעת מול בן-שטרית, וציינה כי הוא לא הגיע לכנס של מפקדי שב"ס לפני כחודש וחצי. היא נשאלה אם היא כועסת עליו, והשיבה שלא: "אני מבינה את כאבו".
בתחילת עדותה אמרה פרי: "אפתח ואומר שאירוע גלבוע הוא אירוע קשה וחריג ונקבל על עצמנו את מסקנות הוועדה. הארגון עובר בחודשים האחרונים תקופה מורכבת, מוּטַחַת ביקורת קשה ועניינית, בחלקה היא פוגעת בסוהרים והסוהרות. זה ארגון שאחראי על למעלה מ-14 אלף כלואים בכלא ועוד 4,000 בחלופות כליאה. הם במתקנים מאוד ישנים מקום המדינה. עבודת הסוהר ברצפת הבטון בכלא קשה".
בהמשך דבריה ציינה הנציבה כי שירות בתי הסוהר עובד מסביב לשעון בחזית השמירה על הביטחון, והוסיפה כי ברמה האישית "אני נתונה לביקורת חריפה ובוטה, חלקה על תקופה שלא הייתי בתפקיד. האירוע בגלבוע הוא תקלה חמורה ויש לנו דרך לתקן אותה". עם זאת, בשום שלב בעדותה היא לא לקחה אחריות כלשהי לבריחה.
אחר כך ביקשה פרי "לשקף את תמונת המצב, איך קיבלתי את שב"ס". היא סיפרה: "נכנסתי לתפקיד אחרי שנתיים ממלא-מקום בארגון ושנתיים קודם שב"ס מתנהל ללא פיקוד יציב. למעשה, היו ארבע שנים בהיעדר נציב קבוע. זה משפיע לרעה על הארגון שהוא היררכי. הארגון ללא תקציב מדינה מתנהל על תקציב של אחת חלקי 12. כל העשייה מתנהלת באורח קשה, ללא אופק וללא תקציב".
פרי המשיכה לדבר בעדותה על הכניסה לתפקידה בינואר השנה: "כשמוניתי פרשו ארבעה גונדרים שהתמודדו מולי, ועוד קיבלתי ארגון שבו כ-30 תפקידים בכירים לא מאוישים. יש לי סגל פיקוד חסר וחדש, אני בעצם עושה רה-ארגון, רואה פערים בכוח אדם, תקציבים וטכנולוגיה. ב-2019 יורד גיוס הסוהרים מ-480 ל-300, בנוסף כמה מאות פורשים לגמלאות והולכים לוועדות רפואיות. ב-2020 הגיוס יורד מ-300 ל-200 סוהרים בגלל שאין תקציב מדינה. אני מאוד שמחה שתקציב המדינה אושר בנובמבר 2021, אנחנו יכולים לצאת לתוכנית רב-שנתית".
חברי הוועדה הקריאו לנציבה מסמך מפברואר 2021, שבעה חודשים לפני הבריחה מהכלא, תחת הכותרת: "הארגון עבר כאוס ניהולי ומשדר ארעיות וחוסר יציבות". בהתייחסה למסמך, אמרה פרי: "ההחלטה שלא למנות נציב שנתיים זה לא בסדר, הארגון היה בכאוס ניהולי בהיעדר תקציב. זה פגע קשות בכשירות המבצעית של הסגל ונוסף על זה היה את הקורונה. היה פער עצום בטכנולוגיה". פרי המליצה להעביר מסר לדרג המדיני שלא להשאיר ארגונים ביטחוניים ללא מפקד קבוע.
פרי אמרה עוד: "הגעתי בשיא הסגר השלישי, הקורונה השפיעה על הכשירות המבצעית של הסוהרים. זיהיתי ירידה משמעותית בכשירות מבצעית של הסוהרים. כשארבעה מתוך שישה גונדרים נושאים עיניהם לתפקיד מפקד השב"ס ההשלכות קשות ובעייתיות. הייתה בעיה תקציבית, לא היה כסף כדי לקנות פח צבע או לסייד תאים".
כמו עדים אחרים שהופיעו בפני הוועדה, גם פרי סיפרה על מצוקות קשות שנוגעות לפערים בהתנהלות שב"ס מול העידן הנוכחי. "אנחנו עדיין עם תיקי אסיר בנייר וקרטון ועדיין בעידן העיפרון והנייר, סוהרי דור ה-y יברחו אם לא נתקדם". אחד מחברי הוועדה השיב בהומור: "בטח היה גם מחק". בהמשך פרי לא חשה בנוח שחברי הוועדה ציטטו ממסמך שבו כתבה את המילה "כאוס".
על היעדר המשאבים בשב"ס, כמו למשל ג'יפ סיור לכלא, אמרה כי "שלושה חודשים לפני האירוע תקצבתי עקרונית ג'יפ סיור. צריך לשאול איך 40 שנה לא היו ג'יפים - מה רוצים, שאני כנציבה אתן ג'יפים ומערכות לכל בתי הסוהר שאין להם?". בהקשר זה היא הוסיפה, בתשובתה לטענותיו של מפקד כלא גלבוע בן שטרית על המחסור בציוד שעמו התמודד, כי היא סייעה למפקדי כלא אחרים שפנו אליה לעזרה בתחום.
חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בסיור בכלא גלבוע
(צילום: שמיר אלבז)
הנציבה הוסיפה: "צריך ניעור ומהפכה בשב"ס. יש הרבה דברים בארגון, לא צריך לצבוע הכול בצבעים שחורים, יש לנו חוזקות בתחום השיקום של האסיר. היה אירוע שאסור שיקרה בגלבוע, אבל עדיין יש ארגון עם סוהרים טובים. התנאים בכלא מאוד קשים וישנים, התשתית ישנה מאוד. ארבע שנים עם בעיות ניהוליות קשות זה מסביר את הפערים המשמעותיים בשב"ס. אני מזהה מודיעין חלש מאוד, תמיד היה מודיעין חזק בשב"ס".
לקראת תום עדותה בצהריים, נשאלה פרי גם על פרשת "הסרסור בסוהרות" שצפה מחדש בעקבות עדותו של בן-שטרית בפני הוועדה. יו"ר הוועדה, מנחם פינקלשטיין, שאל אותה אם היא כועסת בשל כך על בן-שטרית, ופרי השיבה: "הוא הצית אש בשדה קוצים ומצד שני הוא העלה נושא חשוב. אני לא כעסתי, ואני לא בטוחה שהוא כיוון למה שיצא. ואני מטפלת גם בזירה הזאת".
היא נשאלה אם מדובר ב"ספין" מפקד הכלא – כדי להסיט לכאורה את האש מכיוונו – וענתה: "לא יודעת, במבחן התוצאה מבחינה חקירתית לא היה לו מה לחדש. אבל הפרשייה הזאת נחקרת מחדש וטוב שכך". יו"ר הוועדה שאל אותה היכן היו לדעתה הכשלים בפרשה, וקטי אמרה: "הארגון בהתחלה הכחיש ואחר כך תיקן את דרכו, והדבר הכי חשוב זה לתקן את זה שהסוהרות מצאו את עצמן מחוץ לארגון ללא שיח. באופן מובהק עולה שהיה אפשר לטפל בזה אחרת".
עורך דין מטעם פרי בכל הדיונים
לנציבה פרי לקח כמה ימים להתעשת מאז אותו בוקר שקיבלה שיחת טלפון, שבה נאמר לה כי "שישה אסירים ביטחוניים ברחו מכלא גלבוע". תחילה היא התקשתה לעכל את הבשורה החמורה, ובהמשך החליטה שלא "לשים את המפתחות" ולא לקחה אחריות למחדל. "אני הפתרון ולא הבעיה", קבעה פרי שמבחינתה קיבלה את הארגון במצב קטסטרופלי שאפשר את הבריחה, והיא כמי שעומדת בקצה הפירמידה תוביל את השינוי.
הנציבה נערכה לעדות בתקווה שתצליח לשכנע את שלושת חברי ועדת הבדיקה לא להפנות אליה את החצים למחדל. לצורך עדותה בוועדה היא נעזרת במשרד עורכי הדין של פרקליט הצמרת דורי קלגסבלד. מתחילת הדיונים בוועדה, ישב באולם עורך דין של המשרד והקשיב לכל העדויות על מנת להיערך כראוי לכל אמירה של אנשי שירות בתי הסוהר.
התמונה שעלתה עד כה מהעדויות בוועדה היא של ארגון כושל מבחינה מודיעינית. "חפרו תשעה חודשים מתחת לכלא ואיש לא ידע על כך במודיעין", קבע נחרצות יו"ר הוועדה השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין. עוד עלה בוועדה כי שירות בתי הסוהר הוא ארגון שעמוס בנהלים שהסוהרים לא מיישמים בשטח, העלמת עין מצד מפקדים, ספירות שלא מתנהלות באגפים הביטחוניים, ליקויים במילוי יומני סוהרים ושיבוץ שלושה אסירים שמסווגים כבעלי סיכון גבוה לבריחה באותו תא.
עבודות איטום בכלא גלבוע למניעת בריחה מהמקום
(צילום: דוברות שב"ס )
כבר ב-2014 נחשף ניסיון בריחה מכלא גלבוע. לאחריו בוצע תחקיר ונכתבה שורת הפקת לקחים. במהלך מתן העדויות בוועדה לבריחה בספטמבר האחרון, שבו וחזרו קצינים בכירים, ובכללם המפקד הנוכחי של הכלא, גונדר-משנה פרדי בן-שטרית, על האמירה "חשבנו שלקחי 2014 טופלו, לא הכרנו את החלל שמתחת לכלא שבנוי על קלונסאות".
אחרי שמפקד הכלא בן שטרית החזיר כאמור לכותרות את פרשת "הסרסור בסוהרות", וטען בעדותו כי לבקשת האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה הוצבו חיילות חובה בתאו, הורה פרקליט המדינה עמית איסמן על פתיחה מחודשת של התיק שנסגר בעבר ללא כתבי אישום נגד אנשי הכלא. הנציבה פרי הנחתה לפתוח בהליך הדחה של קצין המודיעין בכלא ששמו נקשר בפרשה, רב-כלאי ראני באשה. הקצין טען כי החלטתה של הנציבה נועדה "לחפות על מחדל הבריחה של האסירים מכלא גלבוע".
