מספר בלתי-נתפס: 100 קורבנות נרצחו בחברה הערבית מתחילת השנה ועד היום. רבים מהם מצאו את מותם רק עקב סכסוך של קרובי משפחתם עם אחרים, בעוד שחלק נרצחו מכדורים תועים, באקראי - או "בטעות". ולמרות שמדובר במכת מדינה, רק ב-22 מהמקרים נעצרו חשודים, בשעה ששאר המקרים עדיין תלויים באוויר - והפושעים האחראים להם מוסיפים להסתובב חופשי.
אף שהמדינה הודיעה על תוכנית לאומית למיגור האלימות והפשיעה במגזר, וצוות שרים שהוקם בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט למיגור האלימות צפוי להתכנס ביום ראשון, התושבים די סקפטים.
"מדינת ישראל איבדה את ההרתעה בחברה בערבית מזמן", אומר ראש העיר טייבה שועאע מנצור מסארוה. "העבריינים כיוונו נשקם לשוטרים תוך מסר ברור שמשפחות הפשע הן ששולטות והמדינה עומדת חסרת אונים".
"המדינה ומוסדותיה נתנו למצב להידרדר תחת פיקוחם. החברה איבדה אמון ברשויות אכיפת החוק, ובראשם מערכת המשפט", מוסיף מסארוה. "מי שהצליח לתפוס שישה אסירים מבלי לירות אפילו כדור אחד, בכוחם לאסוף את הנשק וסוחריו במגזר. המספר 100 מעיד בדרך כלל על מצוינות, אך במקרה של הפשיעה בחברה זאת תעודת עניות למדינת ישראל ומוסדותיה".
בריאיון למוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" בסוף השבוע האחרון, אמר הממונה על אגף סיכול הפשיעה בחברה הערבית במשטרה ניצב ג'מאל חכרוש, שהפשיעה ברחובות הערביים הוזנחה במשך עשרות שנים. "אני לא מאשים אף אחד ולא כלום. אבל אלה העובדות, עשרות שנים לא היינו שם, ברחוב הערבי", הוא אמר. "זה תהליך, ובתהליך צריך להיות עקבי ונחוש. כל היחידות מכוונות למטרה הזו, אבל צריך להיות ברור - הפתרון לא יהיה מעכשיו לעכשיו".
על ההצעות להכניס צבא לכפרים הערביים, אמר חכרוש כשהוא דופק על השולחן: "חד משמעית, אני לא רוצה משטר צבאי ברחובות היישובים הערביים ולא אתמוך בזה. אני כן מבקש שהשב"כ ייכנס לתחום עבירות אמצעי הלחימה, כי יש לו סמכויות שאין לנו במשטרה. צריך להגדיר את עבירות הסחר, ההחזקה והשימוש בנשק הלא-חוקי כעבירות ביטחוניות ואז אפשר יהיה להכניס את השב"כ. אז גם הענישה תהיה אחרת".
לפי הערכתו של הניצב המוסלמי הראשון, התוצאות של פעילות המשטרה ביישובים הערביים ייראו בשנה הבאה - 2022. "אני מקווה שנראה היפוך מגמה שיתבטא בירידה ברמת הפשיעה והאלימות", הוא אמר. "אבל הכי חשוב שייתנו לנו את הכלים לעשות את העבודה".
"עכשיו מתחילים? מי ייתן את הדין על אובדן 10 שנים?"
לטענת הפעיל החברתי, עו"ד רדא ג'אבר מטייבה, המשטרה ממשיכה להתנהל כמי שלא מתכוונת לעשות את המוטל עליה - לפעול נגד הפשיעה. "מדהים עד כאב להיווכח שהמערכות מתייחסות לנושא הזה ככזה שצץ עכשיו ורק עכשיו הם 'מתחילים לפעול'. שמענו את זה יותר מ-10 שנים. מי ייתן את הדין על אובדן עשר השנים ללא נקיפת אצבע?", הוא תהה. "מי יבטיח שעשר השנים הבאות לא יהיו עקובות מדם?".
ג'אבר הוסיף כי "כל ערבי יודע שהפער בין הצהרות ומעשים הוא מדיניות - ולא מחדל. הממשלה צריכה להפנים שהחסם הוא לא בתוכניות אלא במי שנמצא בעמדת הכוח והסמכות להוציאן לפועל. אלה, ובעיקר המשטרה, עדיין מתנהלים כמי שאינם מתכוונים לעשות את המוטל עליהם".
גם חבר ועדת הסולחה, חוסם מוואסי, המתגורר בבאקה אל-גרבייה, מתח ביקורת על הממשלה ועל המשטרה. "האלימות והפשע בערים הערביות איבדו שליטה. מה שקורה על-בסיס יומי הוא סכנה גדולה, ובימים הקרובים המצב יהיה הרבה יותר מסוכן לאור הכישלון במלחמה בפשיעה", הוא הזהיר. "אנחנו בחוסר ביטחון, ומישהו צריך לבחון את הסיבה לכישלון של כל הצעדים והמאבקים. ההנהגה צריכה להיות קפדנית ורצינית יותר, לא רק נאומים והצהרות. כשנראה יציאה לרחוב והתעקשות להילחם בפשיעה יהיו השלכות. אם ישתקו - זה ייתן אור ירוק להמשך הפשע".
"המשטרה חייבת להפסיק להאשים את האזרחים הערבים במה שקורה, כאילו אנחנו אחראים לפשע. יש נושאי נשק"
יוסף אגא, תושב חיפה, סיפר שבשנה האחרונה נרצחו בעירו חמישה בני אדם בתוך חמישה חודשים. "עד מתי נמשיך לחיות עם המגפה הזו? אני מנסה להפיץ מודעות והכוונה כמה שאפשר, אבל המשטרה חייבת להפסיק להאשים את האזרחים הערבים במה שקורה, כאילו אנחנו אחראים לפשע. יש מי שנושא נשק. אנשים לא מדברים איתם בזמן שהם מסתובבים חופשי", הוא אמר. "אם הממשלה לא תפעל מספר הקורבנות יעלה. לא רוצים הבטחות שווא כמו כל פעם, רוצים עבודת שטח לשינוי המציאות".
כאמל ריאן, פעיל חברתי ופוליטי מכפר ברא, קבע כי המדינה וההנהגה הערבית נכשלו במיגור הפשיעה בחברה הערבית. "חייבים לחשב מסלול מחדש כדי לייבש את חממות ייצור הפשע והאלימות. העלייה הדרסטית הזו מחייבת את כולנו, ובמיוחד את כל משרדי הממשלה, להכין תוכניות חדשות שיעלו על רמת הטכניקות שבהן משתמשים ראשי הפשע בחברה הערבית. הם משוכללים מבחינה טכנולוגית, מספרית וכלכלית-ארגונית יותר מהרבה משרדים ממשלתיים, ובמיוחד יותר מהמשטרה".