למעשה אתם לא יודעים אם מה שכתוב פה היא האמת. אני הולך לשטוח טענות ולהסתמך על מחקרים ולציין אנקדוטות היסטוריות על מנת לשכנע אתכם, אבל מה אם אני משקר? נכון, תוכלו להתחקות אחרי כל אזכור, לחפש בגוגל כל שם זר (איך מאייתים את זה באנגלית?!) ואולי גם לבדוק את היסטוריית אמירת האמת האישית שלי (בפייסבוק? בטוויטר? בארוחות משפחתיות?) – אבל למי יש זמן לזה. אינכם מכירים אותי, והטקסט הזה – כמו כמעט כל פיסת מידע אינטרנטית שאתם צורכים וצורכות – דורש קבלה של הניתוק הזה בין מידע למקור שלו. הדבר פוגע ביכולתנו ליצור מציאות משותפת, כפי שהזהרתי כאן כבר לפני עשור. ואם אתם מרגישים חסרי אונים אל מול שטף המידע המציף אתכם, דעו לכם שהבעיה היא בכלל לא ייחודית לאינטרנט, אלא לכל טכנולוגיות התקשורת שמלוות אותנו מזה אלפי שנים.
קולות רבים מבקרים היום את הנזילות ופריצות המידע ברשת. כל פוליטיקאי מאשים את הצד הנגדי ב"פייק ניוז" וכל פיסת מידע הנוגדת את עולם הערכים הספציפי שלך היא "הנדסת תודעה". ללא ספק, פלטפורמות האינטרנט הגדולות שפרחו בעשור האחרון דוגמת פייסבוק או טוויטר פגעו באיכות השיח הציבורי והביאו בעיות חדשות לפתחנו. בין אם מדובר בעידוד אלימות פוליטית, הפצת תעמולה נוגדת חיסונים או פגיעה אנושה במוסד העיתונות על איזוניו ובלמיו – האתרים והאפליקציות דאגו בעיקר לכיסם ולא לדמוקרטיה, לחופש הביטוי או לכל סלוגן אחר שהציג אותם באור חיובי באותו זמן.
אך הסלידה הנוכחית מטכנולוגיה בתקשורת אינה חדשה. הבעיה עמוקה ועתיקה יותר. כבר אצל אפלטון, בפיידרוס (הדיאלוג עם סוקרטס), שנכתב במאה הרביעית לפני הספירה, מובא חשש מפני טכנולוגיה חדשה והזוועות שהיא עלולה להמיט על החברה היוונית. הטכנולוגיה המדוברת הייתה כמובן הכתב, והפחד היה מפני חוסר הגמישות שלו והנחיתות המובנת שלו אל מול הדיבור.
האצת הפיתוח הטכנולוגי של המאות ה-20 וה-21 גרמה לכך שבמקום אלפי או מאות שנים, הבלבול וחוסר האונים שמלווים אמצעי טכנולוגיה חדשים מצטמקים לעשורים או אף לשנים בודדות
הרי דובר מאומן יודע להתאים את עצמו לקהל היעד שלו, ואף – מה שיותר חשוב – לענות להם במידה שדעותיו או רעיונותיו לא מתקבלים. הכתב, לעומת זאת, לכד את התקשורת האנושית לכדי צורה קפואה על דף שקל להוציא אותה מהקונטקסט ולהשתמש נגד כוונת הדובר המקורי. ממש פייק ניוז! הפילוסוף ג'ון פישר פירש את פיידרוס כניסיון ראשוני להתמודד עם משבר האמינות שהביאה טכנולוגיית הכתב אל העולם העתיק.
ואם הכתב הוציא שם רע לטכנולוגיות תקשורת, קיבועו 2,000 שנה אחרי זה כבר גרם למלחמות ושפיכות דמים. שכלול מכונות הדפוס האירופאיות, בפרט זו של גוטנברג בגרמניה של אמצע המאה ה-14, גרם לניתוק בין מונופול הידע דאז – הכנסייה הקתולית – לבין האמצעים להפיצו. במקום להעתיק מגילות או ספרים ביד, כפי שנזירים עשו מאות שנים, פתאום אפשר היה לסדר כמה אותיות מתכת על לוח עץ ולהדפיס 1,000 עותקים באותו היום.
ההיסטוריונית אליזבת איינזנסטיין, בעבודתה המפורסמת על מכבש הדפוס, טוענת שהמכשיר היה אחראי לשלושה תהליכים ששינו את פני העולם: הרפורמציה הפרוטסנטית (ורעיון חופש הדת), הרנסנס והמהפכה המדעית. ניתן רק לדמיין את בלבולם של האירופאים שנחשפו לפתע לבליל רעיונות חדשים תוך כדי קריסת מוסדות הידע המסורתיים, ללא יכולת להעריך את מידת אמינותם.
האצת הפיתוח הטכנולוגי של המאות ה-20 וה-21 גרמה לכך שבמקום אלפי או מאות שנים, הבלבול וחוסר האונים שמלווים אמצעי טכנולוגיה חדשים מצטמקים לעשורים או אף לשנים בודדות. קצרה היריעה מלמנות את השינויים הדרמטיים שעוררו הפטיפון, הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה ורשת האינטרנט בחברות שבהן הופיעו. ועם זאת, מחקרי חברה ותקשורת מצביעים על כך שטכנולוגיות אלו אינן כל יכולות, וכי למחשבות, אמונות ופעולות אנושיות ישנה השפעה רבה על הנוף התקשורתי הנוצר לאור חידושים.
הדפוס שהוזכר קודם הוא דוגמא טובה: גרסאות ראשונות שלו הומצאו בסין במאה השמינית לספירה, ודגם דומה למכונה של גוטנברג הומצא בקוריאה כ-150 שנים קודם לכן. למרות הדמיון הטכנולוגי, המאפיינים הייחודיים של התרבויות הסיניות והקוריאניות לעומת גרמניה של ימי הביניים מנעו את התהליכים שאנו מזהים כיום עם המצאת הדפוס באירופה. יחידים התאגדו, אליטות הפעילו קבוצות לחץ ומחו, שליטים חוקקו חוקים ולבסוף – טכנולוגיה מסוימת אומצה בתנאים שהיו נוחים להם.
ד''ר אלכס גקרבאדיבות אוניברסיטת תל אביבהמצוקה שאנו חשים מול שטף המידע הטכנולוגי מקורו באי-סימטריה של הפרט לעומת פלטפורמות טכנולוגיה הגדולות. פייסבוק, טוויטר, Wolt, Airbnb או כל ענקית טכנולוגית אחרת עדיין שרות למרותן של ממשלות וחייבות את המודל העסקי שלהם למשתמשים שמוכנים, כקבוצה, להשתמש בשרותיהם.
אנחנו יכולים להשפיע על חברות הטכנולוגיה באמצעות חקיקה, ארגוני חברה אזרחית ופעולות קבוצתיות כדוגמת חרם צרכנים. וכמו עם הכתב או מכבש הדפוס, טכנולוגיות אלו יוכלו בתנאים הנכונים לפתוח אופק חדש לכולנו.
- ד"ר אלכס גקר הוא חבר החוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אמסטרדם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
