שלב ההוכחות בפרשת הצוללות (תיק 3000) החל הבוקר (חמישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב. התובע התייחס לנאשם המרכזי, מיקי גנור, ואמר כי יש "ראיות עצמאיות" לבקשות השוחד גם ללא עדותו. בהמשך עלה להעיד שייקה ברקת, עד משמעותי בתיק.
מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שידעה המערכת הביטחונית בישראל. ב-10 במאי 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתבי אישום נגד גנור ששימש סוכן תאגיד "טיסנקרופ" בישראל, המשנה לראש המל"ל דאז תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן ויו"ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג שכבר הגיע להסדר טיעון בתיק. כתבי אישום הוגשו גם נגד איש העסקים תא"ל (במיל') שי ברוש, היועץ הפוליטי דאז לשר לשעבר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר, שמשפטו מתנהל בנפרד.
התובע בתיק, עו"ד ירון גולומב, אמר הבוקר בנאום הפתיחה כי "קשה להפריז במידת חומרתו של התיק והחשיבות הציבורית של ניהולו. חדירה של שחיתות חמורה לעומק המערכת הביטחונית, בנושאים שהם קודש הקודשים של הציבוריות הישראלית - מערכת הביטחון. כשהחלטות בתחום ההצטיידות נגועות בשיקולים אישיים ישנה סכנה שההחלטות שתתקבלנה לא ענייניות ולא מקצועיות".
בנאומו, בפני השופטת טלי חיימוביץ', הוסיף גולומב כי "הפרשה נחשפה ב-2016 עת התפרסמו בתקשורת כתבות בתחום הרכש הביטחוני – כלי שיט עבור חיל הים. לאחר בדיקה הוחלט על פתיחה בחקירה. ב-2017 החל השלב הגלוי של החקירה ומעצר חשודים עיקריים. בהמשך רשויות האכיפה פעלו וביצעו חקירה רחבה. הפרשה התרחשה בזירת הרכש הביטחוני בתחום כלי השיט".
לדבריו, "מיקי גנור התנהל באופן מושחת כשהיה סוכן התאגיד הגרמני טיסנקרופ אל מול עובדי ציבור", בהתייחסו ליתר הנאשמים בפרשה. "כולם ביקשו לגרוף רווח אישי בקידום העסקאות וסיוע לגנור. כמה מהנאשמים קיימו קשרים מושחתים לצד ניגוד העניינים אישי וציפו לקבל תשלום על פעולותיהם במסגרת תפקידם. לכן האישום כולל שורה של בקשות שוחד שהועברו להם על ידי מקורבים לעיתים".
על גנור, הנאשם המרכזי, הוסיף התובע כי "במהלך משא ומתן להיותו עד מדינה גנור נחקר לא פחות מ-50 חקירות, אך לימים חזר בו מההסכם, דבר שהוביל להעמדתו לדין. משעה שהחליט להפר את הסכם עד המדינה הוא חזר להיות חשוד ולימים נאשם בעבירות החמורות אותן מסר בהודאותיו שמשמשות גם נגדו. נראה כי מסר גרסאות מפורטות ועקביות בנוגע לאופן שבו הפעיל נאשמים ועובדי ציבור לקדם עסקאות. אבל נציג גם ראיות רבות, תכתובות מייל, יומנים והקלטות. לאור עוצמתן הראייתית של חלק מהראיות העצמאיות בתיק, אפשר היה לראות את עדות גנור תוספת ראייתית להן ולא להפך. לכל בקשות השוחד באישום ישנן ראיות עצמאיות (ללא עדות גנור – ג"מ)".
אחרי נאום הפתיחה עלה להעיד ברקת, שהיה סוכן התאגיד הגרמני בישראל במשך יותר מ-20 שנה. לפי האישום, גנור הבין כי יוכל להסתייע בפעולות של בר יוסף במסגרת תפקידו, למינוי שלו עצמו כסוכן התאגיד במקום ברקת. תפקיד שכאמור עשוי להניב הכנסות עתק. בן יוסף צפה את האפשרות שיפיק תועלת פיננסית ממינוי גנור לתפקיד סוכן התאגיד בישראל והסכים לקדם את מינויו במקום ברקת.
בדיון היום סיפר ברקת על קורות חייו יוצאי הדופן, לפרטי פרטים. "בגיל 16 כבר היה לי רישיון טיס פרטי. קיבלתי את פרס דב הוז על פעילותי בתחום התעופה בישראל. הייתי מדריך טיסה וגם טייס מבצעי. הייתי מפקד קורס בטיסה וטייס ניסוי. למדתי כלכלה, יחסים בינלאומיים ודיפלומטיה. היה לי רקע בשפות והגעתי לתפקיד מפקד ראש המודיעין של חיל האוויר", אמר ברקת. הוא סיפר גם כי היה ממתכנני מבצע יהלום, שבו ערק טייס עיראקי עם מטוס מיג לישראל ועל תפקידו כראש המודיעין של חיל האוויר במלחמת ששת הימים.
על פרשת הצוללות העיד ברקת כי "כשהשתחררתי מצה"ל עסקתי בכל מיני דברים ובגרמניה נודע לי שמדברים על צוללות. אמרו לי ש'יש התארגנות במדינה שלך בנושא של (רכישת) צוללות'. למדתי שיש מספנות. דיברתי גם גרמנית. ביקשו ממני השלטונות מהארץ כעבור זמן לעבור לגרמניה. אנשי מודיעין הכירו אותי. נסעתי לארה"ב, לנסות לעשות את זה עם כספים אמריקניים וחתמנו חוזה על הצוללות בארה"ב. לא היה לי תפקיד רשמי".
ברקת נשאל על הקשר שלו לרכישת הצוללות הראשונות, בשנות ה-90. "עזרתי לארגון של המספנה. יום אחד הגיע בחור חדש, אמרו לי 'שיקבע איתך פגישה'. הוא הגיע, גרמני, גידלתי אותו להיות מנכ"ל המספנה כי אותי הוא שאל מה עושים שם. השטתי צוללת, הכרתי את הצוללת על בוריה מבפנים", הוא השיב. הוא נשאל אם קיבל שכר, והשיב: "המספנה לא שילמה לי. לא קיבלתי שכר, אין לי חוזה, לא קיבלתי שכר חודשי. שכרי שולם מידי פעם. כסף לא עניין אותי".
על תפקידו לאחר החתימה על העסקה, סיפר כי "כל הקפטנים של חיל הים, הרמטכ"לים, כינו אותי 'האבא של הצוללות', נקודה. נפגשתי עם הקנצלר כשהיו בעיות. הייתי בן בית בשלטונות – כולם רצו שאהיה שם, גרמנים ויהודים".
לדבריו, "כולם היו מרוצים כשסופקו הצוללות הראשונות. על הצוללות הבאות שרכשה ישראל, הרביעית והחמישית, סיפרו לי שיש להן דברים מיוחדים, הגרמנים היו הראשונים שקיבלו צוללות. אז שאלו אותי השלטונות אם אוכל לסייע להם. לא זוכר מתי סוכם על רכש של הצוללות הנוספות".
