אם לא תתרחש דרמה של הרגע האחרון, הכנסת הנוכחית תתפזר ביום שני - ושנה בלבד אחרי שהוקמה ממשלת בנט-לפיד, ישראל תלך לבחירות. לקראת פיזור הכנסת, בקואליציה מנסים להוביל ל"ניקוי שולחן", ובמפלגת העבודה אף דוחפים לאשר את החוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה כבר השבוע. עם זאת, מדובר בלוח זמנים צפוף מדי עבור הצעת חוק מורכבת כל-כך, וההערכה היא שעד לפיזור הכנסת לא ניתן יהיה להשלים את העבודה עליה. למרות זאת, יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב הודיע שיכנס את הוועדה לדיון ראשון בהצעה.
בהמשך השבוע צפויים דיונים בין הקואליציה והאופוזיציה כדי להגיע להסכמות סביב החקיקה שתאושר סופית לפני הפיזור, ובנוסף להסכים על הצעות שיאושרו בקריאה ראשונה כדי שניתן יהיה לקדם אותן במהירות בכנסת הבאה. גם תאריך הבחירות טרם הוסכם בגלל המאבקים בין הצדדים, ונכון לרגע זה מסתמנים שני תאריכים אפשריים- 1 או 8 בנובמבר.
אחרי מחאה נרחבת של ההורים, הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים והלימודים בגנים ובבתי הספר היסודיים יתקיימו כסדרם ביום ראשון. עם זאת, יפה בן דויד הותירה פתח חזרה להמשך המאבק "אם לא נגיע להסכמות בימים הקרובים".
ביום ראשון תתקיים פגישה נוספת בין הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, לבן דויד. לאחר שהמפגשים בין הדרגים המקצועיים ימוצו, בן דויד צפויה להיפגש עם שר האוצר ליברמן. הפגישה צפויה להתקיים בראשון או בשני.
גורמים המעורבים במשא ומתן סבורים שבן דויד נלחצה ונדחקה לקיר ברקע הכוונה להפעיל את גני הילדים וכיתות א'-ג', דבר שיחליש את המאבק. לדבריהם, בן דויד חוששת שתאלץ להמתין שוב להקמת ממשלה חדשה ולכן הם מעריכים ב"אופטימיות זהירה" את האפשרות שייחתם הסכם לפני מערכת הבחירות.
לפי הגורמים, ליברמן אמנם הצהיר שלא ניתן לחתום על הסכם ללא התאמת ימי החופשה של מערכת החינוך לאלה של המשק, אך גם לו יש אינטרס לסיים את המאבק ולרשום לעצמו הישג לפני הבחירות.
הצדדים יצטרכו לגשר על פערים גדולים, בהם רף גבוה שהציבה הסתדרות המורים בדרישה לשכר התחלתי של 10,500 שקלים, בעוד שאנשי האוצר הכחישו שהסכימו על 8,200 כשכר התחלתי. האוצר מסכים לתוספת שכר משמעותית למורה המתחיל ותוספת מתונה לוותיקים, בעוד שבהסתדרות המורים תובעים תוספת משמעותית גם לוותיקים.
כבר בימים הקרובים נדע עד כמה ויתרו הצדדים על עמדותיהם, או שפתיחת שנת הלימודים הבאה שוב בסכנה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב יגזור ביום שלישי את דינו של ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל, מי שכונה במשך שנים "העבריין מספר 1 בישראל". אברג'יל הורשע בשורת רציחות ועבירות נוספות וצפוי לקבל מספר מאסרי עולם. לצדו ייגזר דינם של חברים נוספים בארגון שלו.
לפני כשבע שנים הגישה הפרקליטות כתב אישום יוצא דופן בהיקפו נגד 18 נאשמים, ובראשם אברג'יל. כתב האישום ייחס להם חברות בארגון פשיעה בינלאומי שפעל בין השנים 2006-2002 לפחות.
הארגון פעל תוך הפעלת מערך לוגיסטי מורכב שכלל זרועות באירופה, במזרח הרחוק ובישראל. במסגרת הארגון ביצעו הנאשמים עבירות של יבוא, יצוא וסחר בסמים מסוכנים בהיקפים עצומים בין מדינות שונות בעולם.
אולם חמור מכך, כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, עבירות אלימות חמורות בישראל, כולל שורת רציחות "אשר נועדו לבסס את השפעתו ועוצמתו של הארגון נגד יריביו".
אברג'יל הורשע בניסיונות החיסול של יריבו זאב רוזנשטיין בתחילת שנות ה-2000. הניסיונות אמנם נכשלו, אבל אחד מהם גרם למותם של שלושה אזרחים ופציעת עשרות במה שכונה "הפיגוע הפלילי" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב ב-2003.
המשפט הפלילי, שהיקפו היה הגדול בישראל, התנהל במשך שנים ארוכות ובמהלכו עלו לדוכן חמישה עדי מדינה, אחד מהם כבר הלך לעולמו, שהיו חלק מהארגון וניסו להפליל את העבריין הבכיר. גזר דינו, כאמור, יינתן ביום שלישי.
למרות ההבטחות של שרת התחבורה מרב מיכאלי שסוגיית שכר נהגי האוטובוסים תטופל, שניים מארגוני הנהגים כבר הודיעו שימשיכו השבוע בצעדי המחאה.
ביום ראשון צפויה השבתה של ארבע שעות, בין 05:00 ל-09:00 בבוקר, של נהגים המאוגדים בהסתדרות הלאומית. זאת לאחר שבית הדין הארצי לעבודה הסיר את צוותי המניעה שניתנו בשבוע שעבר.
4 צפייה בגלריה
שביתת הנהגים. החיילים יוכלו להגיע באיחור לבסיס
(צילום: ארגון נהגי האוטובוס של ההסתדרות הלאומית)
במסגרת השביתה צפויים שיבושים בתחבורה הציבורית בחלק מהקווים הפועלים בערים ירושלים, פתח תקווה, בני ברק ומודיעין עילית. התחבורה הציבורית תושבת לחלוטין בערים הבאות: אשדוד, נתניה, ראש העין, יבנה, גן יבנה, באר שבע, אריאל, מועצה אזורית שומרון ובית שמש.
בעקבות השביתה הודיעו בצה"ל על שינוי מועד הגעת החיילים לבסיסים ביום ראשון. חיילים המשרתים ביחידות פתוחות (רמת פעילות ג' ו-ד') לא ייסעו בתחבורה ציבורית לפני השעה 10:00 בבוקר. חיילים המשרתים ביחידות הכשרה (רמת פעילת ב') לא ייסעו בתחבורה ציבורית לפני השעה 11:00 בבוקר.
חיילים המשרתים ביחידות הלוחמות, ביחידות ההכשרה ובמפקדות – ברמת פעילות א' – יתבססו על מענה ההיסעים הצבאי. פתיחת חניוני ההיסעים הצבאיים תחל בשעה 10:00 בבוקר.
צה"ל נשבע אמונים
ב-28 ביוני 1948, יותר מחודשיים לאחר הקמת המדינה, נשבעו אמונים למדינת ישראל קציני וחיילי צבא ההגנה. "בכל המחנות נערכו מסדרים חגיגיים בהם הוקראה פקודת היום של המטה הכללי ומפקדי היחידות הסבירו את ערכו המיוחד של האירוע", נכתב בשער של "ידיעות אחרונות" של אותו היום.
21 מפקדי אגפים במטה הכללי ומפקדים ראשיים בצבא ההגנה לישראל הושבעו ערב קודם לכן, ושמם ותפקידם נודע לציבור בפומבי רק לאחר השבעתם. כך למשל נכתב על ראש המטה הכללי, יעקב דוסטרובסקי (יעקב דורי): "למעשה מפקדה הצבאי של ההגנה זה שנים רבות... רק מעטים הכירו אותו, כי אינו אוהב להופיע בציבור"
לפי הדיווחים מאותו היום, מי שניהל בפועל את הצבא היה יגאל ידין, קצין המבצעים של המטה הכללי. "למעשה הוא עומד בראש המטה, כיוון שיעקב דוסטרובסקי חולה".
"הצבא עומד רחוק מכל פוליטיקה. צבא ופוליטיקה הם כאש ומים, כלומר: גורמים מנוגדים בהחלט", נכתב בעיתון הערב של אותו היום. "בצבא משרתים כל הבנים וכל הבנות. לצבא לא אכפת מה הן השקפותיו של החייל. כי בצבא אין החייל ממלא תפקידי אזרח. וזהו ההבדל, בצבא משרתים שמאליים וימניים, מתונים וקיצוניים, ובכל זאת הם שווים בחובות ובזכויות. כי את הצבא אין מנצלים לענייני פוליטיקה פנימית אלא לתפקיד אחד: להגן על המולדת".
