אפשר להבין את אותם אלה שזועמים על מעצר חיילי צה"ל בגין פגיעה, אולי גם עינויים, ברוצחי הנוחבה. הרי מדובר בחיות אדם. אז נגד חיילי צה"ל פותחים בחקירות? נגד מילואימניקים שהקדישו חודשים ארוכים להגנת המדינה? הרי כולנו חייבים להם. הם עזבו משפחות. עסקים שלהם קרסו. ובתמורה הם עומדים לחקירה בגין ביצוע פשעי מלחמה?
אבל אנחנו לא חמאס ולא רוצים להיות חמאס. רק ביום חמישי האחרון עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל במת הקונגרס, והבהיר את ההבדל בין הציוויליזציה שישראל שייכת אליה לבין הברברים שהיא נלחמת נגדם. יש בתוכנו מיעוט, אולי לא מיעוט זעיר, שרוצה שישראל תאמץ את הנורמות של טליבאן וחמאס. זה יהיה הסוף של ישראל. זה בדיוק מה שטוענים נגדנו אויבי ישראל, במסגרת הקמפיין לשלילת עצם זכותה של ישראל להתקיים.
אז כן, מותר לחרוק שיניים. אבל אוי למדינת ישראל אם הנורמות של איתמר בן גביר ישלטו בה. יכול להיות שהחיילים שחשודים בפגיעה בעצירים עשו זאת בנסיבות שעדיין לא נבדקו ולא נחשפו. ייתכן שיש הצדקות. ייתכן שיש נסיבות מקלות. אבל שום דבר לא אמור לשנות את העובדה הבסיסית שישראל היא דמוקרטיה שבה לאף אחד, כולל חייל קרבי, אין היתר לפגוע בעצירים בגלל תחושות נקמה.
ברגע שיתברר לתובע בהאג שבגלל לחץ פוליטי של בן גביר, או בגלל הפגנות אלימות בשדה תימן, בוטלו או הושעו חקירות נגד חשודים – התוצאה הוודאית תהיה שנגד אותם חיילים יוצאו צווי מעצר בינלאומיים. זה מה שהם רוצים? זה מה שישראל צריכה?
זו פנייה לאותם ישראלים טובים ותמימים, שהולכים שולל אחרי בן גביר: האינטרס של החיילים החשודים מחייב חקירה בישראל
כך שהדברים הללו הם גם פנייה לאותם ישראלים טובים ותמימים, שהולכים שולל אחרי בן גביר: האינטרס של החיילים החשודים מחייב חקירה בישראל. מי רוצה להעניק להם חסינות, בחוק או באלימות, הוא אויב של החיילים הללו. תנו למערכת לבצע את תפקידה.
