ליל 10 במאי בנמל הפחם פוארטו דרמונד, מעט דרומית לעיר הקולומביאנית סנטה מרתה, לא היה שונה משאר ימות השנה. סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר, הרים צוות אוניית הפחם "מינרל ירדן" עוגן, והפליג אל הים הקאריבי, לעבר חופי ישראל. בבטנה של מינרל ירדן - מפלצת מתכתית השוקלת 20 אלף טונה - הועמסו 160 אלף טונה פחם, שמיועד לתחנות הכוח הפחמיות בארץ. קצת פחות מרבע מהחשמל המופק בישראל עדיין מיוצר בשיטה המיושנת והמזהמת הזו, אבל עד שכל הייצור יעבור לגז ולאנרגיות מתחדשות, הפחם שמוּבל לישראל על ידי ספינות כמו מינרל ירדן, ימשיך להיות יקר ערך.
לא רוצה לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אלא שעל הספינה הזו היה עוד מטען השווה מיליונים, והועמס עליה בחשאי. מתחת לירכתי המינרל ירדן, בדופנה השמאלי, הוצמד מכל מלבני צר, באורך של כמטר וברוחב 1.20 מטר, בצורה של תיבה. התיבה נצבעה באדום, כדי שתתמזג עם החלק התחתון של נושאת הפחם, שכאשר הספינה עמוסה, מצוי רובו מתחת לפני הים. התיבה נבנתה כך שהיא אטומה לחלוטין למים והוצמדה לגוף המינרל ירדן באמצעות מגנטים רבי־עוצמה, כך שלא תתנתק במהלך המסע בן שלושת השבועות לארץ. בתוכה היו מסודרות חבילות ארוזות של קוקאין, במשקל של מעט יותר מ־30 קילו. כאשר המחיר בשוק המקומי נע בין 700 ל־800 שקל לגרם, אפשר להעריך ששווי הקוקאין במכל נע בין 21 ל־24 מיליון שקל. זה כמובן בהנחה שמי שהסם היה מיועד אליו, לא יחליט לדלל את הקוקאין, ולהגדיל את הרווח אפילו יותר.
כאן בארץ, כך על פי כתב האישום, היו אמורים צוללנים מקצועיים לצלול בחשאי אל עבר הספינה, לפרק את התיבה באמצעות מוט או חבל מדופן האונייה, ולהביאה לחוף. זה נשמע כמו פרק בסדרה "נרקוס": מכל תת־ימי מתוחכם שמוצמד לאונייה תמימה עם מגנטים, קוק בשווי עשרות מיליונים, צוללנים, קשרים עם קרטל סמים קולומביאני, ורשימת נאשמים שכוללת את אביו של כוכב הרשת בן זיני. רק שהפעם זה קורה כאן ועכשיו.
ועוד משהו קטן, שהאנשים שהמתינו לקוקאין בצד הישראלי ממש לא ידעו: לא רק הם מצפים שספינת הפחם תגיע. גם המשטרה.
באחד מימי מאי האחרון, הגיע למשרדי היאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית) בלהב 433 מידע מודיעיני רגיש, אבל חלקי בלבד. המידע סיפר על ספינת פחם שמיועדת להגיע לישראל מקולומביה, כשלירכתיה, מתחת לקו המים, הוצמד מכל עמוס קוקאין. מי התקין המכל בנמל סנטה מרתה? לא ידוע. מי מחכה לו כאן? גם לא ידוע. תיק 1172, ספינת הקוק מקולומביה, יצא לדרך.
במשטרה ידעו שאפשר כמובן לעצור את האונייה עם כניסתה למים הטריטוריאליים של ישראל ולפרק את המכל, אלא שככה הם אולי יישארו עם הרבה מאוד קוקאין, אבל בלי נאשמים. רפ"ק שרלי הרדן, ראש מחלק במפלג ארגון פשיעה מאורגנת ביאחב"ל, שהופקד על התיק, מחליט להפוך את הגעת האונייה לתרגיל חקירה. השוטרים מחכים שהאונייה תגיע ליעדה, רציף הפחם של תחנת החשמל "אורות רבין" בחדרה. זה אחד משני רציפים - השני באשקלון, בקרבת תחנת "רוטנברג" - שמאפשרים לנושאות פחם לעגון בקרבת התחנה, ולפרוק את טונות הפחם שעליהן למסוע ענק. "מתחילה המתנה דרוכה", משחזר רפ"ק הרדן בראיון. "ב־2 ביוני אנחנו קולטים את האונייה מגיעה לשטח תחנת הכוח אורות רבין. הייתה שם אוניית פחם אחרת שפרקה, והמינרל ירדן עגנה בינתיים במרחק של כשני ק"מ מהחוף, והמתינה לתורה. אז אנחנו מכניסים לתמונה את השיטור הימי ואת המכס, מוצאים אמתלה כדי להתקרב אל האונייה, ובזמן הזה, עשינו עליה את הבדיקה (כדי לוודא שמכל הסמים מוצמד - ש"מ). למחרת, כשהיא נכנסה למזח הפחם בחדרה כדי לפרוק את הסחורה, זה היה הזמן שלנו לשלוף משם את התיבה".
ומה מצאתם בתוכה?
"30 בלוקים ירוקים מסומנים במדבקה שעליה טבוע המספר 696 או 969, תלוי מאיזה מצד מסתכלים עליה. זה סימן היכר לקרטל סמים: בכל אזור בקולומביה יש קרטל ששולט שם, ויש לו סימן זיהוי, כמו מספר, פרסה של סוס, לפעמים פלפל עם אות. אין מצב שבו סמים יוצאים מהנמל ללא ידיעת הקרטל ובלי שמישהו שם קיבל המון כסף עבור יציאת המשלוח הזה".
אוקיי, אז מכל הקוקאין אצלכם ביד, ו...?
"אנחנו לוקחים את הבלוקים, שוקלים אותם, ואנחנו באקסטזה והתרגשות גדולה. היו שם סמים מסוג קוקאין במשקל 30.075 ק"ג, כולם ארוזים בחבילות של קילו. לקחנו 29 חבילות, והחזרנו לתיבה חבילה אחת של קילו, כדי לאפשר למעורבים לקחת אותה ואז לעצור אותם. התיבה נסגרה מחדש והוצמדה לאונייה, ואז אנחנו מתחילים להתמקם במארב 24/7, ובמקביל מנהלים מעקב אחרי כל אחת מהדמויות שמגיעות לשם".
ומה מגלים?
"בשלב הראשון, אנחנו רואים את החשודים מגיעים יומיים ברציפות לחוף הדייגים באולגה (חוף סמוך לתחנת הכוח). ב־5 ביוני, בשעה 23.30 בלילה, מגיעים לחוף יקותיאל (קותי) זיני, אורי סעדון, מור זוהר, אסי איפרגן (שנמלט עם גל המעצרים לחו"ל - ש"מ). כולם דמויות מוכרות לנו. יחד איתם גם שני צוללנים, ניר אלמקייס ויוסי אשרף. הם מדברים ביניהם על הפרדת התיבה מהאונייה, ואחר כך, בשעה 1:15, נוסעים למסעדת שווארמה באזור, אוכלים, מדברים וקובעים להיפגש בחוף. אנחנו עוקבים אחריהם, ולמחרת בשעה 22:00 הם נפגשים שוב, והפעם אסי איפרגן ושני הצוללנים נכנסים לסירה, ושטים לכיוון תחנת הכוח, בעוד האחרים ממתינים להם בחוף".
בעוד השוטרים צופים בהם, הצוללנים נכנסים שוב ושוב למים, בחיפוש אחר תיבת הסמים שצמודה לאונייה, אך חוזרים בידיים ריקות. רפ"ק הרדן: "זה כי בינתיים הפחם הולך ונפרק מהאונייה, והיא צפה מעלה, ועימה התיבה. אנחנו יושבים במארב, רואים את התיבה למעלה, בזמן שהצוללן מחפש אותה למטה. ואנחנו כמעט שורקים כדי לסמן לו: 'למעלה! למעלה! תבדוק יותר למעלה. ולא מצאו"
וכשהם מתקרבים בחשיכה למינרל ירדן?
"ניר אלמקייס צולל כדי לחפש את התיבה, ואחרי 30 דקות הוא עולה למעלה, בלעדיה. השלושה חוזרים לחוף, מעדכנים את השאר כי התיבה לא נמצאה. הם נוסעים כולם לשווארמה, אוכלים ומשוחחים וקובעים להיפגש שוב כעבור יומיים. ניר אלמקייס שוב צולל כדי לחפש את התיבה. 40 דקות חולפות והוא עולה. שוב, בלעדיה".
חולפים כמה ימים ועל פי כתב האישום, ב־22 ביוני בשעה 21:30, מקסים דדון, שהיה שוטר בעברו מקריית־אתא, מגיע לחוף ומתדרך את הצוללן יוסף אשרף. הרדן: "הוא מסביר לו בפירוט היכן ממוקמת התיבה, ומבקש ממנו לצלול ולהביא אותה. לרוע מזלם, הים סוער באותו הלילה, הגלים הגבוהים מקשים על הצלילה, והם מְסכמים לדחות את זה למחרת. גם הפעם זה לא הלך. מאזן הציפה - רכיב הכרחי וחשוב של צוללנים - התקלקל, ולכן הם חוזרים לחוף לתקן אותו. חולפת שעה קלה והם שוב נכנסים למים, אבל גם הצוללן אשרף חוזר משם בידיים ריקות".
על פי כתב האישום, תמורת שתי הצלילות שביצעו יוסי אשרף וניר אלמקייס, קיבל כל אחד מהם סכום של עשרת אלפים שקלים.
רפ"ק הרדן, איך זה שהם לא מצאו את התיבה?
"כי בינתיים הפחם הולך ונפרק מהאונייה, וככל ככל שפורקים, היא נעשית קלה יותר, צפה כלפי מעלה וכך גם התיבה, שעולה שניים וחצי מטרים למעלה. אנחנו יושבים שם במארב, ורואים את התיבה למעלה, בזמן שהצוללן מחפש אותה למטה", הרדן צוחק, "ואנחנו כמעט שורקים כדי לסמן לו: 'למעלה! למעלה! תבדוק יותר למעלה. ולא מצאו".
ואז?
"ואז הם מתייאשים ועוזבים את החוף, מדברים ביניהם, ומחליטים לחכות עוד קצת. אלא, שבינתיים האונייה עומדת להרים עוגן ולהפליג משם".
מה עושים?
"בלית ברירה אנחנו מפרקים שוב את התיבה ומוציאים את הסמים שנותרו בה. התמונה שיש לנו, היא של סמים מסוכנים שהגיעו לישראל, יש חשודים שמתועדים כשהם מגיעים לים, כשהם נכנסים עם הסירה עד לאונייה, כשהם צוללים, כשהם מחפשים את הסמים - אבל הם לא מוצאים אותם בסוף".
למשטרה יש עכשיו ביד תיבה עם 30 ק"ג קוקאין, ותיעוד לכאורה של קבוצת אנשים שמנסה להפעיל שני צוללנים כדי שיוציאו אותה. בינתיים, מינרל ירדן סיימה לפרוק את הפחם, והפליגה לדרכה. רפ"ק הרדן ואנשיו עמדו מול דילמה: האם להמשיך בחקירה הסמויה ולחכות שאולי עוד אונייה תגיע, או לצאת למעצרים ולהפוך את החקירה לגלויה? "התשתית הראייתית שלנו בשלב הזה הייתה קצת חלשה", מודה הרדן. "חשבנו אולי לחכות עוד קצת ולראות האם תגיע עוד נַגְלָה, אולי תבוא עוד אונייה? האם מדובר בשיטה?"
ומה הוחלט?
"שאי־אפשר לחכות לבואה של עוד אונייה, ושנכנסים לחקירה גלויה. אני בונה תוכנית עבודה עם המפל"ג, מגדיל את צוות החוקרים שלנו ובונה את החקירה מלכתחילה בשיטת הסלמי. כלומר, לאט־לאט ובאופן מדורג".
למה לא לעצור את כולם במכה אחת וזהו?
"כי צריך להבין את הפסיכולוגיה של הנחקר. זה לא שאת באה עכשיו ועוצרת חשודים, ויאללה, בואו תדברו. כשאת רוצה שנחקר ידבר וישתף איתך פעולה, את צריכה לבנות לו מעין תמונה פסיכולוגית של 'לא אני דיברתי. אני פה לא כי רציתי, אלא כי אתם הפלתם אותי'. כלומר, הוא מבין שמצד אחד, הוא הסתבך מבחינתו באירוע פלילי מאוד חמור, אבל מצד שני, הוא לא מחולל האירוע העיקרי, והמשטרה היא זאת שבכלל הגיעה אליו, וזה לא בגללו. כך לחשוד יותר קל לדבר מבחינה פסיכולוגית".
היה ברור לכם מלכתחילה מי יהיו החוליה החלשה?
"כן, היה ברור לנו שמבין כל המעורבים שני הצוללנים, ניר אלמקייס ויוסי אשרף, הם החוליה החלשה. בכל עבירה פלילית יש את החוליה החלשה יותר, וגם בעבירות מהסוג הזה, ברור שהבלדר, כלומר זה שהולך להביא את הסמים, הוא בדרך כלל החוליה החלשה. כי הבוס הגדול לא מתקרב לסמים. הוא נמצא מרחוק, ברקע".
אבל הצוללנים בכלל ידעו מה הם הולכים להוציא?
"אנחנו קוראים לזה בשפה המקצועית 'עצימת עיניים מוגברת'. הם לא שואלים. ברור לכולם שזה משהו פלילי, גם לצוללנים ברור. מה כבר יכול להיות שם? זהב יהלומים או סמים. מדובר באונייה נושאת פחם שמגיעה מחו"ל. כשאתה צולל ומתקרב לאונייה כזאת כדי להוציא ממנה משהו שמוצמד אליה מבחוץ, ברור לך שזה לא חוקי. אבל מבחינת החוק, 'עצימת עיניים' לא פוטרת אותם מעונש, וכמוה כידיעה ממשית".
הטקטיקה עבדה, והלחץ שהפעילו הרדן וחוקריו על הצוללנים נשא פרי. "הצוללנים דיברו, כי יש להם מה להפסיד. מדובר באנשים שעוסקים בצלילה כדרך חיים. אז עוצרים אותם, ומגדילים באותו יום את מערך העצורים, ככל שהחקירה מתפתחת".
ומה מגלים?
"שיש היכרות מוקדמת בין כל חברי הקבוצה הזאת, רובם מוכרים למשטרה, ושהם התגבשו למעשה כבר בחודש ינואר. קותי זיני פונה עוד בחודש ינואר לצוללן שאותו הוא מכיר מאולגה, ומבקש ממנו שיארגן לו צוללנים מקצועיים. ההוא מביא לו את ניר אלמקייס ואת יוסי אשרף והם נפגשים איתו בחוף, מקבלים תדרוך מה ללכת להביא ומאיפה, מסבירים להם שיש תיבה שצמודה לדופן האונייה ושיביאו אותה תמורת 1,500 שקלים כל אחד. הם צוללים, לא מוצאים את התיבה, ומקבלים את התמורה שהובטחה שלהם. את זה שהייתה כבר אונייה קודמת בינואר לא ידענו בשלב החקירה הסמויה שלנו. ואז במאי הם סוגרים כאמור על האונייה נוספת, היא מגיעה, הם צוללים, שוב לא מוצאים את התיבה, ומקבלים הפעם 10,000 שקלים עבור עבודת הצלילה שלהם".
בחקירותיהם, שקטעים מהן מתפרסמים כאן לראשונה, חזרו ואמרו הצוללנים כי לא היה להם מושג מה יש בתיבה שהם נשלחו להוציא מהמים. "לא ידענו מה זה. לא שאלנו שאלות מה יש בקופסה", אמר יוסי אשרף.
חוקר: אני אומר שאתה ידעת שזה סמים.
אשרף: "כאשר שלחו אותי, לא אמרו לי מה זה. לא ידענו מה זה, ולא שאלנו מה זה, ולא יצא שום דבר (מהמים – ש"מ) דרכי".
גם הצוללן השני, ניר אלמקייס, אמר בחקירתו כי לא ידע מה יש בתיבה.
חוקר: "אני רוצה להבין, אם בחודש ינואר, כשצללת עבור אסי איפרגן, כבר ידעת שהצלילה הזו היא לצורך משהו חשוד, למה הסכמת שוב לצלול בחודש יוני עבורו, באותן נסיבות?
אלמקייס: "הסברתי לכם שהסכמתי לעשות את זה, כי פחדתי שמא יפגעו בי אם לא אעשה את זה. עשיתי בכאילו שאני עושה את זה, רק כדי שיחשבו. לא הוצאתי משם (מהמים - ש"מ) שום דבר ולא חיפשתי שום דבר ולא ידעתי במה מדובר".
חוקר: אתה ציינת כי אסי (איפרגן - ש"מ) קרא לך לחוף בשתי הזדמנויות: גם בחודש ינואר, וגם בחודש יוני, פעמיים, במטרה לצלול יחד עם אחרים ולחפש קופסה שצמודה לאונייה. לטענתך מדובר במשהו שהוא לא לגיטימי וייתכן ומדובר בסמים או בזהב. בכל ההזדמנויות האלה קיבלת כסף עבור הצלילה מאסי איפרגן. תגובתך.
אלמקייס: "אני מאשר את הדברים. קראו לי לחוף, לא אמרו לי שמדובר בקופסה, אלא בציוד דיג".
שני הצוללנים נאשמים בקשירת קשר לפשע, יבוא סם מסוכן וניסיון להחזקת סם שלא לצריכה עצמית. כמו כל שאר המעורבים בפרשה, גם השניים מכחישים את המיוחס להם (ראו בתגובות למטה).
המעצרים בפרשת ספינת הקוקאין יצרו הד תקשורתי, בעיקר בגלל זהותו של אחד הנאשמים המרכזיים, יקותיאל זיני. זיני (54) הוא אביו של הזמר, כוכב הריאליטי ואושיית הרשת בן זיני. חשוב להדגיש: לבן אין כל קשר לפרשה. "מבקש מכם להבין שאבא שלי חף מפשע עד שיוכח אחרת", כתב זיני הבן בעמוד הטיקטוק הפופולרי שלו.
זאת לא הפעם הראשונה שהאב יקותיאל זיני מסתבך עם החוק. בעבר הוא ריצה חצי שנה בעבודות שירות, לאחר שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים ועבירה על חוק התכנון והבנייה. כתב האישום המקורי שהוגש נגדו, ייחס לזיני גם עבירה של סחיטה באיומים בכוח, אולם הוא זוכה מעבירה הזאת. ערעור שהגישה המדינה על קולת עונשו ודרישה שייגזר עליו מאסר בפועל, נדחה. בשנת 2009 זיני נעצר פעם נוספת, בזמן שבנו היה בבית "האח הגדול". היה זה בעקבות תלונתו של איש עסקים חרדי מירושלים, לפיה זיני הגיע לביתו מלווה בחמישה אנשים, ודרש ממנו לשלם חוב. מעצרו הוארך אז בשלושה ימים שלאחריהם הוא שוחרר לביתו והוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום בסופו של דבר.
הפעם מייחסת המשטרה לזיני תפקיד מרכזי לכאורה בפרשת אוניית הקוק. למרות שהוא תועד מספר פעמים בחוף הדייגים באולגה יחד עם המעורבים הנוספים, הוקלט, הטלפון שלו נפרץ והוצאו משם הסמסים הרלוונטיים, ולמרות שיש נגדו עדויות של צוללנים שקיבלו ממנו כסף, קותי זיני מכחיש בתוקף כל קשר לסמים או כל למעורבות בפרשה. זה לא מנע מהפרקליטות להציב אותו בראש רשימת הנאשמים בתיק, תחת סעיפי אישום חמורים של קשירת קשר לפשע - אישום המיוחס רק לו מתוך כלל הנאשמים - וכן בעבירות של יבוא סם מסוכן וניסיון להחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
רפ"ק הרדן, מה קרה בחקירתו של זיני?
"הטחנו בפניו ראיות בצורה חד־משמעית. אבל כשהוא נשאל על ידינו שאלות, הוא השיב לא לעניין, אלא על משהו אחר לגמרי. לא נתן תשובות. הוצג בפניו מסמך, והוא אפילו לא הסתכל על הדף. מהיום הראשון הוטחו נגדו החשדות. הוא יודע במה הוא נחקר, אבל הוא בחר להשיב לשאלות שבחר".
כך זה נשמע בחדר החקירות:
חוקר: יקותיאל זיני, מה תגובתך לגבי החשדות נגדך?
זיני: "אני מכחיש את החשדות שאתה מייחס לי".
חוקר: תסביר.
זיני: "מעולם לא ייבאתי סמים, מעולם לא סחרתי בסמים, מעולם לא השתמשתי בסמים, ומעולם לא הרווחתי - משאני תינוק ועד היום - לא הרווחתי שקל אחד מסמים".
בחקירתו הכחיש קותי זיני הכול: "מעולם לא ייבאתי סמים, מעולם לא סחרתי בסמים, מעולם לא השתמשתי בסמים, ומעולם לא הרווחתי שקל אחד מסמים". כשהחוקר שאל אותו אז איך יש לו בית בשווי 15 מיליון שקל, זיני השיב: "אני לא יכול לענות לך בפן הכלכלי כרגע, כי אני לחוץ מנושא הסמים ששאלת אותי"
החוקר מטיח בזיני את הראיות לכאורה שאספו נגדו במשטרה. זיני בשלו: "אני מוכן להיבדק על זה בפוליגרף. אני רוצה להוסיף גם שאם תטיח בפני ראיות שקושרות אותי לסמים שתפסתם, כלומר למודעות שלי לגבי הסמים האלה, אני מתחייב לענות על כל שאלה בנוגע לאותם סמים שתפסתם, בעניין המודעות שלי אליהם".
חוקר: יש לך בית בשווי 15 מיליון שקלים. מאיפה הכסף?
זיני: "אני לא יכול לענות לך בפן הכלכלי כרגע, כי אני לחוץ מנושא הסמים ששאלת אותי".
גם בדיונים על הארכת מעצרו שהתקיימו בבית המשפט, זיני שב והכחיש את החשדות המיוחסים לו: "אני רוצה להגיד שוב", אמר לשופטת בדיון הראשון שהתקיים בעניינו, "אני מוכן להיבדק בפוליגרף. אצלי סמים זה כמו אחד לאחד: בגידה במדינה. זה מוקצה. אני מובך ומבויש שנחקרתי על דבר כזה. זה סוף העולם מבחינתי".
בדיון נוסף על הארכת מעצרו, אמר זיני לשופטת: "אני מבקש לומר משהו. כל פעם אני אומר ולא מתייחסים. אין ראיה ולא רבע ראיה שאני קשור על יבוא סמים. כל התיק הזה עליי... זה מה שמרגיז אותי. את יודעת מה אומרים לי בחקירה? תראי בחקירה, בהקלטות, איזה טריקים ודברים מכוערים אומרים, כאילו רוצים לתקוף אותי, שיגידו שאני תקפתי. את לא מבינה איזה טריקים. לקחו לי נכסים במיליונים. תַראו לי רבע ראיה שאני קשור, (ואז) שייקחו את כל הנכסים".
בבקשה לעצור אותו ואת שותפיו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ביקשה מבית המשפט עו"ד עינב איטסקו גולד מפרקליטות מחוז חיפה – פלילי, החתומה על כתב האישום, לקבוע בהכרעת הדין כי הנאשמים הם סוחרי סמים וביקשה לחלט את רכושם לטובת אוצר המדינה. במסגרת זאת, חולט הבית של זיני, וכן כסף מזומן בסך 600,182 שקל אשר נתפסו אצלו, 784,000 שקלים שהוקפאו בחשבון הבנק שלו, ועוד 2,152 דולר במזומן, 2,555 יורו במזומן. כמו כן הוחרמו רכב מסוג לנד־רובר, וקטנוע מסוג ימאהה שבבעלותו.
זיני לא היה היחיד שרכושו הוקפא. לנאשם בשם אמיל חסן הוחרם רכב מאזדה, לשוטר לשעבר מקס דדון הוקפא חשבון בנק בו הוקפאו כ־980 אלף שקלים ולמור זוהר הוקפאו חשבון ובו 201 אלף שקלים ורכב מסוג ב־מ־וו. כל הנאשמים, כאמור, מכחישים את המיוחס להם, אבל ביאחב"ל משוכנעים שתיק 1172, עומד ויציב. בית המשפט יהיה זה שיכריע, כמובן.
רפ"ק הרדן, איך אתה מסכם את התיק הזה?
"זה תיק שניהלנו אותו כמו מגדל קלפים. היה פה אפקט דומינו שבמהלכו כל חשוד נפל על השני. ברגע שנכנסנו לחקירה גלויה, זה התחיל לדבר והשני הצטרף אליו והטלפונים נפתחים, ויש שם סמסים, ווטסאפים והודעות קוליות על מי נכנס לים, על האירועים ועל האונייה, 'הילדה שהגיעה', בשפת הקוד שלהם. 30 קילו קוק. ברור לנו שכאשר כמות גדולה כזאת של סמים מגיעה לארץ, יש מישהו שמארגן את זה, ויש קבוצה שמתארגנת סביבו".
והצלחתם לברר מי עמד מאחורי המשלוח בקולומביה?
"לא. תפיסת העבודה שלנו הייתה שלחלק מהמעורבים יש קשר לקרטל סמים שהעמיס את זה שם, והם חיכו לזה פה".
מלבד השאלות הפליליות, עולה מהתיק גם שאלה חשובה אחרת לגמרי: האם היה כאן גם מחדל ביטחוני? תחנת החשמל "אורות רבין" היא מתקן ייצור החשמל הגדול ביותר בישראל, ואחראית לכרבע מכושר ייצור החשמל במדינה. ככזו, הייתה אמורה להיות תחת אבטחה כבדה. אם כך, כיצד סירה קטנה ושני צוללנים מצליחים שוב ושוב ושוב להגיע לשטח הימי שלה, ולהתקרב לספינה הפורקת פחם?
רפ"ק שרלי הרדן, העומד בראש חקירת התיק, האם היה פה מחדל בשמירה? איך ייתכן שהם הסתובבו שם בחוף, שטו לעבר האונייה, צללו מתחתיה ולא נתפסו?
"זה אזור האסור על שיט ואסור על הגעת אזרחים, כי זה מתקן שנחשב רגיש. זהו למעשה מתקן ביטחוני".
אין שם שומרים?
"יש שומרים, אבל זה לא אכיפה שהיא יותר מדי..." הרדן נעצר לשנייה, בורר את מילותיו, "קפדנית".
אז שאלנו את חברת החשמל איך ייתכן שצוללנים הגיעו שוב ושוב לקרבת ספינה הפורקת פחם במתקן כה רגיש. בחברת החשמל בחרו לענות כך: "חברת החשמל היא חברה אסטרטגית, שכל אתריה מאובטחים ונבדקים 24/7 על ידי יחידת הביטחון שלה. מאחר שהפרשה מצויה בחקירה פלילית של משטרת ישראל, אין ביכולתה של חברת החשמל להתייחס לנושא, בשלב זה, לרבות האופן שבו אותר הסם".
יקותיאל זיני החליף מאז מעצרו מספר עורכי דין. מהאחרון בהם, עו"ד יהלי שפרלינג, לא ניתן היה לקבל תגובה השבוע, אולם עם מעצרו, עו"ד שפרלינג מסר: "הנאשם טוען וזועק לחפותו המלאה. מכחיש כל קשר ליבוא או סחר בסמים. אין לו קשר לסמים. מהיום הראשון הוא טען כי הוא נגד סמים, מגנה בתוקף את כל העוסקים בסמים. מצער מאוד שהמשטרה והפרקליטות הגישו כתב אישום נגד אדם שאינו קשור למעשה הזה. אנו בטוחים כי אחרי שנעבור על חומר הראיות בתיק נוכל לשכנע את בית המשפט בחפותו של מרשנו ולשחררו לביתו".
פרקליטו של מור זוהר, עו"ד שי לוי, מסר בתגובה: "חומרי החקירה טרם נתקבלו במשרדינו. הלקוח שלי שאני מייצג טוען לחפותו המלאה, והראיות כפי שהוצגו בפניו במהלך החקירה קלושות מאוד. מדובר באדם ללא עבר פלילי ואיש משפחה מסור".
פרקליטו של אורי סעדון, עו"ד שגיא מלח, מהסנגוריה הציבורית: "מונינו רק לאחרונה לייצג בתיק, לאחר שנקבל את חומרי החקירה נציג את עמדתנו בבית המשפט".
את תגובותיהם של הנאשמים אמיל חסן ומקסים דדון לא ניתן היה להשיג השבוע.
כתב האישום נגד שני הצוללנים, ניר אלמקייס ויוסף אשרף, הופרד מיתר הנאשמים ולדברי רפ"ק הרדן הם ישמשו עדי תביעה נגד שאר הנאשמים. פרקליטו של ניר אלמקייס, עו"ד ג'קי סגרון, מסר בתגובה: "מרשי הוא בחור צעיר, אדם נורמטיבי לגמרי, המתפרנס למחייתו מצלילה בכלובי דגים במעמקי הים. למרשי אין שום קשר לסמים ואין לו שום קשר לפרשה האמורה, זולת שכירתו של מרשי לביצוע צלילה בים, כפי שהוא עושה מדי יום למחייתו. מרשי לא ידע, לא יכול היה לדעת מהימצאות סמים, ולכן העמדתו של מרשי לדין היא בבחינת עוול וחוסר צדק".
פרקליטיו של יוסף אשרף, עורכי הדין רותם כהן וגיא מימון: "בימים אלה הוגש כתב האישום, לכשנקבל את חומר הראיות נגיב בהתאם בבית המשפט".