מלחמת חרבות ברזל נמצאת אומנם בעיצומה, אך במשרד התחבורה התוכניות ליום שאחרי כבר החלו: לצד הקיצוץ הרוחבי בתקציב המשרד, כחלק מהקיצוץ שיתקיים בכל אחד ממשרדי הממשלה כדי למנוע גרעון תקציבי, בסיום הלחימה צפויה לצאת לדרך תוכנית השיקום התחבורתי לעוטף ולכבישי הצפון בעלות של 27 מיליארד שקל.
בכירים במשרד טוענים כי פרויקטים שכבר החלה העבודה עליהם לא ייפגעו, אלא רק פרויקטים שעדיין נמצאים על הנייר. במקביל, לאור הנזקים שנעשו לכבישים, בין היתר עקב פגיעות טילים ונסיעת כלים צבאיים כבדים, בהם טנקים ונגמ"שים על האספלט בצפון ובדרום, יידרש תקציב ייעודי לשיקום הדרכים הפגועות.
ל-ynet נודע כי שרת התחבורה מירי רגב מנסה לקדם תוכנית לשיקום כבישי העוטף וצפון הארץ בעלות של יותר מ-27 מיליארד שקל, בתוכנית רוחבית שתתפרס על פני מספר שנים.
הכותרת
איך מונעים מהמחבלים ששוחררו להפוך למנהיגי טרור?
28:05
טנקים וכלים כבדים על הכביש באיזור נחל עוז
(צילום: יואב זיתון)
התוכנית הוצגה לראשונה במפגש שהתקיים לאחרונה בין רגב ובין ראשי מועצות בדרום הארץ, שבה דנו בנזקי הכבישים שנגרמו במלחמה. הפרויקטים יבוצעו ישירות באמצעות משרד התחבורה דרך חברות התשתית הפועלות תחתיו, כאשר התכנון הוא לחבר את התוכניות הקיימות של משרד התחבורה ותקציב אשר יגיע ממנהלת תקומה, שאחראית על שיקום וחיזוק העוטף, וליצור תוכניות משותפת לאיזור כולו.
כפי שפורסם ב-ynet בשבוע שעבר, השלב הראשון של פרויקט השיקום למעשה כבר החל ומבוצע בימים אלו על ידי נתיבי ישראל; במסגרתו החברה פועלת לשיקום כבישים שניזוקו במלחמה, בתוך היישובים וביניהם, כולל תשתיות עירוניות ובינעירוניות, סלילת כבישי מילוט אחוריים והסדרת כבישי גישה לאתרי המפונים, בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים. זו תהיה הפעם הראשונה, שבה החברה הממשלתית נתיבי ישראל, שאמונה בעיקר על כבישים בינעירוניים, תעסוק גם בשיקום כבישים הנמצאים בתוך מועצות.
השלב השני של הפרויקט יכלול פיתוח כבישים ומחלפים ביישובים במרחק עד שבעה קילומטר מהגבול, בהם כביש 232 באיזורים שנפגעו, כביש 334 וכביש 4, לרבות השקעה של 820 מיליון שקלים בשבילי אופניים, ובסך הכול השקעה של כשלושה מיליארד שקל.
על פי המידע שהגיע לידי ynet, כשלושה מיליארד שקל מהתקציב המדובר יוקצה לפיתוח כבישים ומחלפים בינעירוניים מחוץ לטווח השבעה קילומטר מהגדר, בהם כביש 293 (המחבר בין נתיבות לכביש 6), כביש 25 (מגבול הרצועה לנחל עוז) כביש 2411 (אפיקים לבאר שבע), כביש 241, גשר צאלים, כביש 23, כביש 264 ומחלף ניצנים.
פרויקטים נוספים כוללים השקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, כשהמטרה היא חיזוק החיבור בין יישובי העוטף לערי האזור ולמרכז הארץ, זאת בנוסף לתוספות שירות הכוללות הוספת קווים והגברת תדירות. הפרויקטים המתוכננים כוללים מסופים, מתח"מים ("האבים") ותחנות מרכזיות, וכן שישה מסופי תחבורה מתקדמים בנתיבות, אופקים, שדרות ומועצה אזורית אשכול - בעלות כוללת של 230 מיליון שקל.
השרה רגב הנחתה את צוותי העבודה לבחון אפשרות להפעלת מערכת התחבורה הציבורית באיזור במתכונת "תחב"צ גמיש" על פי דרישה, בהתאמה לצרכי התושבים ולביקוש המשתנה.
כ-15 מיליארד שקל יוקצו לפרויקטים אסטרטגיים של חיבור למטרופולינים באמצעות מערכות הסעת המונים BRT, שיחברו בין אשקלון, אשדוד, קריית גת ואופקים. כמו כן, יישובי העוטף אמורים להיכלל בפיילוט "רכבת על גלגלים" ועל אפשרות להארכת פרויקט השאטל הימי המתוכנן בין אשדוד לערי החוף של גוש דן, עד אשקלון.
מעל 2 מיליארד שקלים יושקעו בהארכת כביש 6 דרומה מצומת שוקת ועד נבטים וצומת הנגב. 2.8 מיליארד נוספים יושקעו בקידום מסילת גורל, המתוכננת לעקוף את באר שבע מצומת גורל לצומת שוקת, לשרת את קריית המודיעין החדשה, ולשמש להובלת מטענים וחומרים מסוכנים.
גם פרויקטים מסילתיים באיזור הדרום, בהם מסוף מטענים בנתיבות, שלוחות לאזורי התעשייה של אופקים ושדרות, מיגון קו שדרות-יד מרדכי, הקמת מתחם תעסוקה ומסחר ומעונות סטודנטים מול תחנת שדרות אמורים לקבל מענה ותקציב של כ-1.6 מיליארד שקל. השרה הודיעה כי ביקשה מרכבת ישראל לקדם את פתיחת תחנת רכבת שדרות, אשר מושבתת בינתיים בהוראת פיקוד העורף, כקו חשמלי שיקצר משמעתית את הדרך למרכז הארץ.
