מיצג המשפחות השכולות בקפלן תל אביב
(צילום: משי בן עמי)
ברקע המהפכה המשפטית, רבבות הפגינו אמש (שבת) ברחבי הארץ נגד הממשלה, בין היתר במחאה נגד הגעתם של נציגיה לבתי העלמין ביום הזיכרון. משפחות שכולות במחאות השונות קראו לפוליטיקאים לבטל את הגעתם לבתי הקברות. רותי שפר, ששכלה את בעלה דיוויד (25) במלחמת יום הכיפורים, אמרה בהפגנה בהרצליה כי "זה יום הכיפורים של הדמוקרטיה".
6 צפייה בגלריה
"יקירינו מתו עבור מדינה דמוקרטית". המשפחות השכולות נגד הממשלה
(צילום: אביהו שפירא, משי בן עמי, תניא ציון)
שפר אמרה: "ב-1973 האמנו כולנו שהמלחמה היא מלחמת אין ברירה, והיום, אנחנו עומדים מול מציאות הרת אסון שמאיימת על קיומה של המדינה לא פחות מהמלחמה ההיא, ואולי אפילו יותר. דיוויד נהרג בחווה הסינית כשהזחל"מ שלו נפגע מאש טנקים. הוא לא הקריב את חייו עבור מדינה שדוהרת לקראת הרס הדמוקרטיה וביסוס דיקטטורה משיחית, מלוכנית וגזענית.
"מדינה שבה השליט הוא כל יכול, וצרכיו האישיים מכתיבים רמיסה גסה של זכויות הפרט, שהוא והסובבים אותו זורעים שנאה ומפוררים את החברה הישראלית. לא עבור מדינה שחלק נכבד מחברי הממשלה שלה לא שירת אפילו יום אחד בצבא, שלא לדבר על כך שחלקם, והקהל התומך בהם, אפילו אינם מכבדים את זכר הנופלים בדקת דומיה ביום הזיכרון. היום איננו נלחמים על גבולותיה של הארץ מול האיום של אויביה. היום אנחנו נלחמים כנגד סכנה מבפנים שמאיימת על קיומה של המדינה".
בתל אביב משפחות שכולות הקימו את מיצג "במותם ציוו", הכולל 5,000 נרות זיכרון שנועדו "לזכור ולהזכיר את המורשת ולהאיר את הדרך", לצד עמדה להדלקת מאות נרות זיכרון על ידי הציבור הרחב. במקום גם הונפו דגל ישראל עצום ממדים וכרזה שעליה נכתב "במותם ציוו" בגודל 200 מ"ר.
שחר יאורי אמר בהפגנה בתל אביב כי הוא ומשפחתו לא יגיעו לטקס בהר הרצל כפי שעשו עד עתה. "אנחנו נגיע לטקס החלופי של המשפחות השכולות מול בית העצמאות ברוטשילד, כי אנחנו לא רוצים השתתפות של פוליטיקאים משום צד". אורית נוביק, ששכלה את אביה, הוסיפה: "קשה לי, אני לא ישנה כבר שבועות מהמחשבה שייכנסו לבתי העלמין פוליטיקאים. מבחינתי זו תחושה של חילול הקודש. יש לי כרגע תפילה אחת שהם לא יגיעו, שהם לא ינאמו. אין להם את הזכות. אבא שלי נהרג עבור מדינה דמוקרטית, שוויונית".
"שהפוליטיקאים יגיע וישאירו זר, לא יותר". ההפגנה בחיפה
(צילום: אביהו שפירא)
דודי צור, נציג המשפחות השכולות בהפגנה בצומת חורב בחיפה, שכל את בתו שירה בפיגוע הדריסה שהתרחש בטיילת ארמון הנציב בירושלים ב-2017. "שירה תמיד רצתה להעשיר את החיילים בערכי המדינה, והתכוונה לקחת אותם לסיור בהר הרצל, אך הפלוגה שלה לא זכתה לסיור זה, לאחר שהגיח בן הבליעל ודרס למוות את שירה ואת שלושה מחבריה. כל אחד במשפחת השכול נושא עימו שכול אישי, אבל תמיד הבנו שאנחנו חלק מדבר גדול, חלק מההוויה של מדינת ישראל".
צור האשים כי "בשלושת החודשים האחרונים הכל השתנה: הקרע, השסע והפילוג הרימו ראש. המדינה המדהימה שלנו מותקפת מכל הכיוונים על ידי קיצוניים, שרים וחברי כנסת שלא מבינים שלמילים יש משמעות, שאי אפשר לקרוא לנופלים בוגדים, אנרכיסטים ונמושות ולעבור על כך לסדר היום. אנשים אלו שברו את הקונסנזוס הממלכתי של משפחת השכול, ולכן קבוצת 'במותם ציוו' באה לזעוק את זעקת ילדנו, לאחד וליצור ישראל אחת. אנחנו עם אחד שאסור שיהיה מפולג. איבדתי בת ואין בעולם נחמה לאובדן כזה, אך אני לא מוכן לעמוד מנגד ולאבד גם את המדינה שלי ושלכם".
להפגנה בחיפה הגיעו גם האם השכולה אורה לפר-מינץ, ועתליה מגל, ששכלה את אחיה. לפר-מינץ הביעה התנגדות למחאות נגד הממשלה ביום הזיכרון: "ביום הזה אני חושבת שצריך לכבד את כל האנשים שנמצאים שם, גם את אלה שלא מסכימים איתי. המקום להפגין בעד הדמוקרטיה שעבורה מת בני זה כאן". עם זאת, היא הוסיפה כי "אם רוצים להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לבתי הקברות, שישאירו גם את הפוליטיקאים. מי שרוצה שיגיע בדממה ויניח זר, לא יותר. שיכבדו את כולם כמו שאני מתכוונת לכבד. לא אבוא עם שלט לבית העלמין".
מגל, מצדה, הביע צער עמוק על השסע בעם. "לא התלבטתי אם לבוא להפגנה הזו לפני יום הזיכרון. העם משוסה ומפורד, ואני מרגישה שאחי מת לשווא. הוא מת עבור מדינה דמוקרטית עם הרבה ערכים. ככה הוא התחנך וככה אני חושבת שצריך להמשיך להיות פה". בעלה, ירון, הוסיף: "זו מלחמת יום כיפור השניה שלנו ואנחנו ננצח גם בזאת". על השתתפות הפוליטיקאים בטקסי יום הזיכרון אמרה: "אני כבר 50 שנה עומדת באזכרות, ובכל השנים האלו אף אחד לא מתעניינים במה שיש להם לומר. זו הזדמנות לגמור עם הסיפור הזה עכשיו. בלי שרים ובלי פוליטיקה בבתי הקברות".
"בן גביר, לא לבשת מדים. איך תעמוד מול המשפחות השכולות?". ההפגנה בבאר שבע
(צילום: רועי עידן)
בהפגנה שהתקיימה אמש בבאר שבע נשמעו קריאות "לא רוצים את בן גביר בנגב", בתגובה לבחירתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כנציג הממשלה בטקס יום הזיכרון בעיר. אנטולי, אביו של גל קיידאן בן ה-19 שנהרג בפיגוע הדקירה בצומת אריאל ב-2019, אמר כי הגיע להפגנה בגלל בחירתו של בן גביר. אחת מיוזמות המחאה נגד הגעתו של בן גביר, לירון חכמון, אמרה כי "כפי שאמר דויד גרוסמן, הבית בוער. קשה לי עם ההגעה של בן גביר לחלקה הצבאית בעיר, וזו ההזדמנות האחרונה לפנות אליו ולבקש שלא יגיע".
חכמון, ששכלה את אחיה רוני מזרחי בלבנון, ציינה כי "לא מדובר בדיון פוליטי, אלא בדיון ערכי: איך תדבר על החיילים כשמעולם לא לבשת מדים? החובש ליד אחי בלבנון סיפר איך רוני רץ ראשון בכוח ואיך עזר לו לסחוב פצוע מטנק. קוראים לזה אחוות לוחמים. איתמר, יש לך מושג מה זה? האם תוכל לעמוד מול אביו של גל, שהודיע שבכוונתו לכסות את קבר בנו בבד שחור כשתנאם? אמרת שאתה נחוש להגיע ולתת חיבוק. אנחנו לא מעוניינים בחיבוק שלך, אלא שתפעל כדי שיפסיקו למות חיילים ויירצחו אזרחים. הנח לנו ביום הזה להתייחד עם זיכרון אהובינו מבלי שנצטרך להתמודד גם איתך. בבקשה אל תגיע, ואם אתה בוחר להגיע - אל תישא דברים. אתה לא ראוי".
תושבת נס ציונה אדוה קרא, ששכלה את אחיה, נאמה בהפגנה שהתקיימה בעיר, ופנתה בדבריה לשרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן, שנבחרה להגיע לבית העלמין הצבאי בנס ציונה כנציגת הממשלה ביום הזיכרון. קרא אמרה שלא תגיע לטקס, אלא אם כן תבטל השרה את הגעתה. "גלית, בחרת או נבחרת להגיע לנס ציונה כנציגת הממשלה. לפני חודש וחצי בחרת להתבטא באופן שלא משתמע לשני פנים: לעורר פרובוקציה, ומי כמוך כאשת ספר ומילה יודעת עד כמה יש משמעות לכל מילה שנאמרת. בדבריך בתקופה האחרונה פגעת עמוקות במשפחת השכול, פגעת בי", אמרה.
קרא הוסיפה: "אמיר, אחי, נפל לפני 27 שנים, שבועיים אחרי יום הזכרון ויום העצמאות. הוא אהב את המדינה שלנו, הוא היה ציוני וערכי. מאז אני מגיעה לבית העלמין ביום הזיכרון בכל שנה, עומדת, מכבדת ומתרגשת מהחיילים, מהחברים, מהאנשים שמגיעים כדי להעביר לנו מסר אחד: 'אנחנו איתכם, אנחנו חושבים עליכם ועל היקרים לכם'. השנה לא אגיע לטקס, אלא אם תחזרי בך ותחליטי שלא להגיע לבית העלמין בנס ציונה. האם תאפשרי לי לבקר את אחי?".
טלי סלע, אחותו של סגן אבי מילר שנהרג בלבנון, אמרה בהפגנה בירושלים כי "במשך 30 שנים השכול הוא חלק מחיי. מעולם לא דמיינתי שאעמוד על במה ואספר עליו, שאזעק את כאבי בראש חוצות. אני עושה זאת כי כמו רבים אני מזהה את הסכנה הקיומית שעומדת לפתחנו. אני עושה זאת כי ממשלת ישראל מפירה את החוזה הבסיסי והיסודי שבין המדינה לבין אזרחיה. בשמו של חוזה זה, המגדיר את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, התגייס אחי לצבא, ומסר, לאסוננו, את חייו. הפרתו של החוזה הזה היא הסיבה לכך שאני מדברת כאן היום בשמם של עוד רבים ששכלו את יקיריהם, היא הסיבה לכך שאנו זועקים את מחאתנו בשם השכול שלנו".
פורסם לראשונה: 23:23, 22.04.23
