תרגיל צבאי משותף של רוסיה ובלארוס
(צילום: רויטרס)
ראש הממשלה נפתלי בנט קיים בצהריים (יום שבת) הערכת מצב חריגה לנוכח החשש הגובר מפלישה רוסית לאוקראינה, ונמסר מטעמו כי מטרתה הייתה "להאיץ את ההיערכות להוצאת ישראלים מהמדינה". בדיון השתתפו שר החוץ יאיר לפיד, נציגי משרדו, ראש המועצה לביטחון לאומי אייל חולתא ובכירים נוספים ששמם לא צוין. בהערכת מצב נוספת, שהתקיימה הערב, הוחמרה אזהרת המסע לאוקראינה ובנט קרא לישראלים לצאת מיידית מהמדינה.
בשיחה שהתקיימה הערב השתתפו שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי, מנכ"ל משרדי החוץ והביטחון, וגורמי מקצוע נוספים. בשיחה נידונה ההיערכות לפינוי ישראלים מאוקראינה ונמסר כי ייבחן תגבור של הטיסות האזרחיות בקו ישראל-אוקראינה. בעקבות זאת, הודיעו אל על וישראייר כי הן מתגברות את לוח הטיסות מקייב.
גם שר הביטחון בני גנץ קיים במהלך השבת התייעצויות ביטחוניות בנוגע למצב באוקראינה. בהמשך להתפתחויות, שר הביטחון הנחה את צה"ל להיערך לאפשרות שיידרש סיוע בהבאת ישראלים לארץ, בהתאם לתרחישים והערכות המצב.
ההתייעצויות הביטחוניות והערכת המצב החריגה שקיים בנט, אף שהוא שומר שבת כמובן, מעידות על החשש הרב מפרוץ מלחמה במזרח אירופה, שבמערב מעריכים כי עלולה לפרוץ בכל רגע בימים הקרובים. אתמול כבר פרסמה ישראל אזהרת מסע לאוקראינה, וקראה לאזרחיה השוהים במדינה לשקול היטב את שהותם שם. עם זאת היא טרם קראה להם לצאת משם "מיד", כפי שעשו למשל ארה"ב, בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות. במקביל הודיעה ישראל כי תפנה את משפחות הצוות הדיפלומטי בשגרירות בקייב. בני המשפחות יחלו לחזור ארצה כבר מחר.
שר החוץ לפיד הודיע כי בשל המצב עבר משרד החוץ לעבודה במתכונת חירום. נמסר כי הוקם "צוות ניהול" ייעודי למשבר, בראשות מנכ"ל משרד החוץ. בניגוד לארה"ב, שהודיעה בצהריים על פינוי הצוות בשגרירות שלה בקייב - מלבד כאלו שמוגדרים על ידה כ"צוות חירום" המהווה את ליבת השגרירות - השגרירות הישראלית בבירת אוקראינה תמשיך לפעול לפי שעה ללא שינוי, בראשות השגריר מיכאל ברודצקי. למעשה, בהודעה שפורסמה בצהריים צוין כי השגרירות בקייב תתוגבר בעובדים מישראל, "על מנת לתת מענה לפעילויות קונסולריות בחירום (כגון הוצאת מסמכי נסיעה)".
הערב שוחח לפיד עם נציגי משרד החוץ באוקראינה, שמע מהם הערכות למצב החירום ועדכן אותם על ההערכות בארץ להחזרת ישראלים ויהודים מאוקראינה. לפיד אמר כי מחר ינחתו בארץ משפחות הנציגים וייצא תגבור קונסולרי על מנת לסייע בטיפול במידת הצורך לפינוי ישראלים ויהודים מאוקראינה. במשרד החוץ ובסוכנות היהודית אמרו כי הם נערכים להשיב מחר ארצה את כלל המורים השליחים ובני משפחותיהם מאוקראינה, על רקע אזהרת המסע והנחיות משרד החוץ. מדובר במורי תוכנית חפציב"ה אשר מלמדים ביותר מ-20 בתי ספר יהודים באוקראינה.
במשרד החוץ מעריכים כי באוקראינה שוהים כעת 15,000 ישראלים, ומתוכם כ-4,500 נענו עד כה לבקשה להירשם באתר המשרד על מנת שניתן יהיה לשמור איתם על קשר במקרה שתפרוץ מלחמה. במשרד ציינו כי הם גם חוששים לשלומה של הקהילה היהודית הגדולה החיה באוקראינה - שמונה בין 150,000 ל-200,000 בני אדם - ומעריכים כי תהיה כעת עלייה במספר הבקשות לעלות ארצה.
דיון נוסף נערך הערב בין שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, שר הביטחון גנץ וגורמים נוספים. בתום הדיון תמנו שטה את גורמי העלייה להיערך לעליית בזק של אלפי יהודים מאוקראינה.
כאמור, ישראל אינה המדינה היחידה שנערכת כעת להוצאת אזרחיה מאוקראינה. אתמול פרסמו גם בריטניה, יפן, לטביה, נורבגיה והולנד אזהרות מסע לאוקראינה – וקראו לאזרחיהן לעזוב את אוקראינה מיד. היום בצהריים הצטרפו אליהן גם ליטא וגרמניה, ושרת החוץ הגרמנית אנלינה ברבוק אמרה כי כל האזרחים הגרמנים נדרשים לצאת מהמדינה מיד, אלא אם כן שהותם שם "נחוצה באופן מוחלט".
במקביל, מחלקת המדינה האמריקנית אישרה את הדיווח הבוקר בסוכנות AP על פינוי השגרירות שלה מקייב: היא מסרה כי כל אנשי הצוות שלא נחשבים לחיוניים בהכרח יעזבו את המדינה. השירות הקונסולרי בשגרירות האמריקנית ייפסק כבר מחר. "צוות הליבה" ימשיך לפעול, אך מהעיר לבוב, סמוך לגבול עם פולין. אפילו מוסקבה הודיעה כי בכוונתה לצמצם את מספר הדיפלומטים שלה בשגרירות הרוסית בקייב. משרד החוץ הרוסי מסר כי הוחלט "לייעל" את מספרי הדיפלומטים הרוסים שמוצבים שם, מחשש ל"פרובוקציות" נגדם מצד קייב או גורם אחר.
החשש מפלישה גבר אתמול דרמטית, כשלפי הערכות גורמי מודיעין במערב רוסיה השלימה את ההערכות שלה לפלישה. לפי שירותי הביון בנורבגיה, מספר הלוחמים הרוסים שמוצבים סמוך לגבולות אוקראינה – במערב רוסיה, בבלארוס ובחצי האי קרים (שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014) – עומד כעת כבר על 150,000. ראש שירותי הביון הנורבגיים, סגן-אדמירל נילס אנדרס סטנסונס, אמר כי לרוסים יש כעת את "כל מה שהם צריכים כדי להוציא לפעול כל דבר: החל מפלישה קטנה למזרח אוקראינה, דרך מתקפות פה ושם באוקראינה ועד פלישה מלאה, ייתכן שעם כיבוש של כל אוקראינה או חלקים ממנה".
פשרה ברגע האחרון? ביידן ופוטין ישוחחו
אתמול דווח ב"גרדיאן", שציטט מקורות דיפלומטיים עלומי שם, כי ביידן הודיע בשיחה עם מנהיגי נאט"ו ומנהיגי אירופה כי וושינגטון מעריכה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין החליט לפלוש לאוקראינה כבר בימים הקרובים. העיתון הבריטי דיווח כי סוכנויות המודיעין של המערב מעריכות שהמטרה של הפלישה הרוסית תהיה לכתר את קייב – ולכפות באוקראינה החלפת שלטון. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן לא אישר את הדיווח ואמר כי הוא לא יודע אם פוטין אכן הורה לצבאו לפלוש לאוקראינה, אבל אמר גם הוא שרוסיה צברה מספיק כוחות כדי לפלוש בכל רגע. הבוקר הדגיש גם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כי ארה"ב לא יודעת אם פוטין קיבל את ההחלטה לפלוש לאוקראינה.
סאליבן ציין אמש, בתדרוך בבית הלבן, כי ארה"ב מעריכה שמתקפה רוסית על אוקראינה תחל בהפצצות אוויריות ובשיגורי טילים. הוא קרא לכל האמריקנים שנמצאים באוקראינה לעזוב את שטח המדינה בשתי היממות הקרובות, מאחר שהוא צופה שהפעילות האווירית הרוסית תקשה על המראות של טיסות אזרחיות. "הסיכון גבוה מספיק והאיום מיידי מספיק. עכשיו זה הזמן לעזוב", אמר סאליבן. "אנחנו לא אומרים שפוטין החליט, אבל אנחנו אומרים שיש מספיק מקום לחשוש על-בסיס מה שאנחנו רואים על הקרקע ובהתבסס על מה שאנשי המודיעין אספו".
(צילום: משה מזרחי)
אף שהניסיונות הדיפלומטיים הקדחתניים למנוע פלישה, הנמשכים כבר שבועות ארוכים, לא הביאו לפריצת דרך, המאמצים הללו נמשכים כל העת. פוטין וביידן, כך אישרו אמש הקרמלין והבית הלבן, ישוחחו היום בטלפון בסביבות השעה 18:00 (שעון ישראל). לפני השיחה בין מנהיגי המעצמות שוחחו בטלפון גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ועמיתו הרוסי סרגיי לברוב. בשיחה תקף לברוב את ארה"ב וטען כי היא מנהלת נגד ארה"ב "קמפיין פרופגנדה" בהאשמות שהיא מפרסמת נגד מוסקבה. כבר אמש פרסם משרד החוץ הרוסי טענה דומה, וטען כי בהאשמות בדבר פלישה רוסית שהולכת וקרבה מנסה המערב להסיט את תשומת הלב מצעדים "אגרסיביים" שהוא עצמו נוקט, כמו עיבוי כוחות נאט"ו במזרח אירופה. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון, יצוין, צפוי לשוחח היום עם פוטין.
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים יותר מ-140 אלף חיילים סמוך לגבולות אוקראינה, ובקייב ובמערב טוענים כי היא נערכת לפלוש למדינה, בתירוץ של רצונה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני הצבא האוקראיני. מוסקבה מכחישה זאת בתוקף. המערב סבור שרוסיה משתמשת באוקראינה כקלף מיקוח נגדו: מוסקבה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות ביטחוניות על רקע דאגתה מהתפשטות נאט"ו מזרחה, עד לסמוך לגבולות רוסיה. בין השאר היא דורשת בהן שלברית הצבאית המערבית הזו לא יצורפו עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה, ושכוחות נאט"ו יוסגו מכמה מדינות במזרח שבהן הם כבר נמצאים כעת. נאט"ו דוחה את הדרישות הללו על הסף, וחושדת שעל רקע זה עומדת רוסיה לתקוף באוקראינה.
תמר טרבלסי-חדד השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 13:50, 12.02.22
