60% מהצעירים בחברה החרדית חושבים שצעירות וצעירים חרדים צריכים לרכוש השכלה אקדמית, בהנחה שהלימודים מתקיימים בהפרדה מגדרית. מנגד, 77% חושבים שצריך להקל בתנאי הקבלה לעבודה עבור בני המגזר החרדי, מבחינת השכלה. בנוסף, 80% מהנשאלים חושבים שלא קיים ייצוג מספק לחברה החרדית בשירות הציבורי. כך עולה מסקר דעת קהל שנערך על ידי הקריה האקדמית אונו לקראת יישומה של תוכנית להגברת שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה.
בחודש ינואר האחרון המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) החליטה להרחיב את התוכנית להפרדה מגדרית בין נשים וגברים במערכת ההשכלה הגבוהה, שנועדה לציבור החרדי. לפי ההחלטה, יוקמו שלושה קמפוסים חדשים ללימודים בהפרדה מגדרית, והמל"ג אישרה את הקמתם באזור צפת וטבריה, חיפה ובאר שבע. הרחבת התוכנית תמומן מתקציב המדינה, הקמפוסים החדשים יוקמו בצמוד לקמפוסים הקיימים של מכללות ואוניברסיטאות, או בקרבתם.
כאמור, לקראת העברת תקציב המדינה ויישום התוכנית במסגרתו, סקר חדש שערכה הקריה האקדמית אונו בשיתוף מכון המחקר "מדגם" בחן מהי העמדה בנוגע לשילוב בקרב צעירים וצעירות חרדים בגילי 45-20, שאינם סטודנטים בקמפוס. מהנתונים עולה כי נראה שהצעירים והצעירות מהחברה החרדית מבינים שתואר אקדמי חשוב לעתידם, אך מנגד תומכים במתן הקלות בתנאי הקבלה לעבודה עבור החברה החרדית, ככל הנראה על מנת להגביר את הייצוג שלהם בשירות הציבורי.
כך, 57% סבורים כי צעירים וצעירות מהחברה החרדית צריכים לרכוש השכלה אקדמית, בהנחה שהלימודים מתקיימים בהפרדה מגדרית. בנוסף, 47% טוענים כי לימודים אקדמיים חשובים לקידום עתידם של הצעירות והצעירים החרדים. הלמידה בהפרדה נמצאה כקריטית עבור הנשאלים, כאשר 85% מהם לא תמכו ברכישת השכלה אקדמית בלימודים שאינם מתקיימים בהפרדה מגדרית.
4 צפייה בגלריה
61% מרגישים שיוצגו כראוי במו"מ הקואליציוני. נציגי יהדות התורה בחתימה על ההסכם הקואליציוני
מהסקר נשקפת גם תמיכה בולטת במפלגות החרדיות, כאשר רק 26% מהנשאלים העידו כי חשו שההתנהלות והדרישות של המפלגות במו"מ הקואליציוני לא ייצגו אותם, לעומת 61% שכן חשו כי יוצגו. 13% מהנשאלים לא ידעו להשיב. בנוסף, בעוד ש-14% מהנשאלים סבורים כי קידום התוכנית המעניקה הקלות בקבלת חרדים למשרות ציבוריות מזיקה לתדמית החברה החרדית, 35% סבורים כי קידום התוכנית לא ישפיע על תדמית החברה החרדית, ו-36% סבורים כי אף תועיל לתדמיתה. 15% לא ידעו להשיב.
בעוד שבחברה החילונית לימודים אקדמיים הם דבר שכיח יותר שלא דורש מהסטודנטים התאמות מיוחדות, בחברה החרדית, שבה לימודי הקודש נמצאים בראש סדר העדיפויות, לימודים אקדמיים אינם דבר טריוויאלי, והסטודנטים החרדים מתמודדים עם אתגרים רבים בדרך אל התואר הנכסף, שמטרתו להשתלב כהלכה בשוק התעסוקה.
בקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית בקרית אונו ובירושלים לומדים מדי שנה כ-4,000 חרדים וחרדיות במסלולים מגוונים, בהם לימודי משפטים, מינהל עסקים, חינוך ומדעי החברה. מסלול הלימודים למגזר החרדי הוקם כבר לפני 20 שנה, כמקום שמתאים תרבותית לרכוש השכלה אקדמית במקצועות עילית, מבלי שהדבר יתנגש עם אמונתם ואורח חייהם. המסלול מונה כ-8,000 בוגרים. הקמפוסים החרדיים מפרידים בין לימודי גברים ללימודי נשים, עם התאמה תרבותית, אך ללא שינוי בחומר הנלמד לטובת המקצוע עצמו.
הילה קדר, בוגרת הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו, סיפרה: "לימוד התורה הוא ערך מרכזי ומשמעותי מאוד בחיינו. יחד עם זאת, ברור מאליו שאדם שרוצה לעסוק בניהול צריך ללמוד ניהול ומשפטן צריך ללמוד משפטים. כאישה חרדית ובעלת משפחה אני מאמינה שכדי שנשים וגברים חרדים יוכלו להשתלב בתעסוקה במקצועות מגוונים, לממש את יכולותיהם ולפרנס את משפחותיהם, הכלים האקדמיים הם הכרחיים".
אהרון רובינשטיין, סטודנט למשפטים בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, אמר כי "חשוב שחרדים ישתתפוו בלימודי תואר ראשון. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר להשתלב בתפקידים נחשקים בשוק התעסוקה".
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו, הגיב לממצאי המחקר ומתח ביקורת על תוכנית ההקלות למגזר החרדי בשירות הציבורי, שעתידה לדבריו "לפטור את החרדים מהצורך לגשת ללימודים אקדמיים, וכך עלולה לפגוע באיכות כוח האדם בשירות הציבורי וברמת מקצועיותם". פרופ' אלבשן הדגיש כי "המשפחות החרדיות רוצות עתיד טוב יותר לילדיהן, והן מבינות שהדרך לשם עוברת דרך כותלי האקדמיה. ההקלות אולי ישפרו את הייצוג של החברה החרדית בשירות הציבורי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך זה עלול להיות הרסני לכלכלה הישראלית".
