ועדת החוקה של הכנסת החלה לדון הערב (שלישי) באישור הצעת חוק יסוד: השפיטה, שמוכרת יותר בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לקריאה שנייה ושלישית במליאה. חברי האופוזיציה הגישו כ-5,400 הסתייגויות, ובהתאם לכך מתכנן יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לסיים את ההצבעה על אישור נוסח החוק לפני פתיחת המליאה מחר בשעה 11:00 בבוקר. ynet מלווה בשידור חי את הדיון וההצבעה מוועדת החוקה.
כבר עם תחילת הדיון התחוללה מהומה כשהיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, עדכן כי לנוכח הגשת אלפי ההסתייגויות להצעת החוק, הוחלט בהתייעצויות עם יו"ר הוועדה רוטמן והיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, להפעיל נוהל חריג שלפיו תתקיים הנמקה מרוכזת ולאחריה הצבעות מרוכזות במקום הנמקות והצבעות לסירוגין.
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן רצה לקצר את משך הדיון, ובייעוץ המשפטי נאמר לו שלנוכח הגשת יותר מ-5,000 הסתייגויות - מקובל עליהם לפעול לפי הנוהל החריג. "לא קל להפעיל את החריג לנוהל", אמרה היועצת המשפטי של הכנסת עו"ד אפיק. "בעבר, כשהגענו לכ-2,500 הסתייגויות, הפעלנו את הנוהל מתוך הבנה שהן כוללות הרבה רצפים וחזרות. בשבועיים האחרונים של הכנס ניתן שיקול דעת לראשי הוועדות ויו"ר הכנסת לקיים ישיבות שלא בימי המושב הרגילים".
היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד בליי הוסיף: "אם הוגשה כמות חריגה של ההסתייגויות שמרביתן אינן מהותיות, כגון סדרת צירופים סדרתיים, ניתן לקיים הליך חריג ובו הנמקה מרוכזת ולאחריה הצבעה באופן סדרתי. כל הצעת חוק היא על 2.5-2 עמודים. בהתייעצות יו"ר הוועדה איתי ועם היועצת המשפטית של הכנסת הגענו להחלטה כי ניתן להפעיל את הנוהל החריג".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר: "מדובר פה בשניים וחצי עמודים של ריסוק המערכת המשפטית. מתי היה דבר כזה שעל נושא כזה אתם עושים איתנו חשבון בוכלטרי כזה? אני דורש לדעת באיזה מקרים הופעל הנוהל בצורה כזו".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) שאל: "מתי הופעל הנוהל? אני זוכר שישבנו פה לילות של הצבעות כיו"ר ועדה. מדובר על נוהל שלכם שאמור להיות מופעל כשיש דחיפות. למה זה דחוף? בגלל חברי קואליציה שיצאו מהבניין? יש פה שני חוקים ועל כל אחד כ-2,500 הסתייגויות כשאחד מהם הוא חוק יסוד. למיטב ידיעתי זה נעשה בנוגע לתקציב. חוץ מזה אין פה שום דחיפות. הוועדה שועבדה לעניין אחד ואין שום דבר על שולחנה חוץ מזה, ולכן אין שום בעיה לעשות הליך רגיל של הנמקה והצבעה".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "בסוף מדובר בחוק שהוא לב ליבה של השיטה. יש לו השפעות לא רק על מערכת המשפט עצמה אלא גם על האדוות אחר כך. זה לא אירוע פוליטי או סדר יום של הקואליציה אלא מה שצריך להנחות הוא האם יש פה דרך נאותה כשאנחנו פועלים בצורה הזו. יש פה טעם לפגם אם לא יינתן הליך בצורה נקייה מההתחלה עד הסוף".
היו"ר רוטמן השיב: "פעמים רבות, כולל בישיבות שבהן הייתי בכנסת הקודמת, הוגש סדר גודל כזה של הסתייגויות ונאמר על-ידי הייעוץ המשפטי שאפשר להפעיל את הנוהל, ובשיח שהתנהל בין יו"ר הוועדה לחברי הוועדה הגיעו לסיכום מסגרת דיון. אתם לא רוצים לעשות את זה. לא ביקשתי ולא הפעלתי לחץ בנושא. הנוהל נועד למנוע שימוש לרעה".
התכנון להצבעה סופית - ביום שני הבא
בקואליציה מתכננים לקיים את ההצבעה במליאה על החוק שיאפשר לה למנות את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון וכן את הנשיא הבא של בית המשפט העליון ביום שני הבא - ימים ספורים לפני שהכנסת יוצאת לפגרה לנוכח סיום מושב החורף.
לפי הנוסח שיובא לאישור, בוועדה לבחירת שופטי העליון יכהנו בסך הכול 11 חברים, בהם שלושה שופטים (נשיאת העליון ושני שופטי עליון), שלושה שרים (שר המשפטים ושני שרים נוספים), שלושה חברי כנסת מהקואליציה (יו"ר ועדת חוקה ושני ח"כים נוספים) ושני חברי אופוזיציה מסיעות שונות. בכך למעשה תבוטל השתתפותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה.
השופטים יאבדו את אפשרות הווטו שהיו יכולים להטיל על בחירת שופטים. המתווה מציע שמינוי שופטים לבית המשפט העליון יהיה ברוב רגיל של שישה מתוך 11, ואילו העברת שופט מכהונה תדרוש רוב של תשעה מתוך 11. ח"כ רוטמן שוקל אפשרות שמהמינוי השלישי והלאה, הרוב הממנה יהיה חייב לכלול נציג מהשופטים ונציג מהאופוזיציה. לטענת רוטמן, "כך מעניקים מענה לחשש שהקואליציה תשתלט על בית המשפט העליון, ומצד שני מאפשרים לקואליציה שני מינויים".
בפועל, המתווה של רוטמן מאפשר לקואליציה למנות שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון. בנוסף, הוא מבטיח שבוועדה יישמר תמיד רוב מבטיח לקואליציה. בנוסח זה, נשיא העליון ייבחר על-ידי הוועדה גם כן ולא בשיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה עד כה.
השופטת בדימוס ד"ר דרורה פלפל בריאיון: בוחרים את השופטים הטובים ביותר
(צילום: טל אזולאי)
ראשי סיעות האופוזיציה ומובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית מתנגדים למתווה. יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר אתמול בישיבת סיעת יש עתיד: "הקואליציה החליטה בלילה שהיא מעבירה את החקיקה שתאפשר לה לשלוט בוועדה למינוי שופטים. הם ימנו את הנשיא הבא של בית המשפט העליון. במקום שופטים, יהיו להם שפוטים. זו לא פשרה, זו השתלטות פוליטית עוינת על מערכת המשפט. זה מה שהם תכננו מהרגע הראשון. זה מה שהזהרנו מפניו מהרגע הראשון.
"הוועדה לבחירת שופטים היא המוקד של ההפיכה המשטרית שהם מחוללים כאן. אם הם שולטים בשופטים, אז אין הפרדת רשויות, ואין בית משפט עצמאי, וישראל היא לא דמוקרטיה. הממשלה אמרה לנו הלילה, אנחנו נעשה מינויים פוליטיים לבית המשפט העליון, אנחנו נוודא שבית המשפט הופך למשרת כנוע של השלטון, אנחנו נדרוס את כולכם, ואז נשב לדבר אתכם על זה שנדרסתם".
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ אמר אתמול בישיבת סיעתו: "למה נתניהו מוכן לפרק את הדמוקרטיה בשביל לבחור שני שופטים? זו טקטיקה - החרבת הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי כדי להקטין את המחאה הציבורית, הכלכלית והבינלאומית. קודם ניקח את השופטים - אחר כך את כל אדני הדמוקרטיה", אמר גנץ. "מה שעל הפרק זו לא פשרה חד-צדדית – זו התנתקות חד-צדדית מהדמוקרטיה וערכי מדינת ישראל.
"אין כזה דבר פשרה חד-צדדית, בפשרה יש צד שמתפשרים איתו. המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור וקוראים לעצור הכול, ולהיכנס להידברות על בסיס מתווה הנשיא. לדון ברפורמה כוללת ולא בהפיכה משטרית בשלבים. אני מודיע, שגם אם תופסק החקיקה בפגרה, לא ניכנס לחדר כשהוועדה לבחירת שופטים לא מונחת על שולחן הדיונים. לא יהיה שיח על הסכמות בנפרד, כשבחירת השופטים היא פוליטית וחד-צדדית. זה הכול או כלום".
מובילי המאבק נגד המהפכה המשפטית מסרו: "לא מדובר בריכוך, אלא בהכרזת מלחמה של ממשלת ישראל על אזרחיה ועל הדמוקרטיה הישראלית. החקיקה שהם מנסים להעביר היא הפרק הראשון בהפיכת ישראל לדיקטטורה, שתכניס שופטים מטעם השלטון - שופטים שפוטים, כמו בהונגריה ורוסיה שייבחרו על ידי ממשלת חורבן הבית.
"זהו ניסיון שקוף להרדים את המחאה באמצעות מילים יפות על אחדות העם, כשבפועל, מדובר בישראבלוף שיחסל את הדמוקרטיה ויקרע את העם לגזרים. זוהי ממשלת חורבן הבית, והאחריות על הקרע מוטלת עליה ועליה בלבד. חובה להתנגד לחקיקה המסוכנת הזאת, ואם היא אכן תקודם, אנו דורשים מראשי האופוזיציה לנתק כל מגע עם ממשלת ישראל, לא לקיים עימה כל הידברות ולהחרים את ההצבעות על החוק. זו ממשלה לא לגיטימית ואסור לשתף איתה פעולה".
