אילנה ראדה מדברת הבוקר בבית המשפט
(צילום: אסף מגל, אלכס בורטמן)
15 שנה בדיוק אחרי רצח תאיר ראדה, השופטים במשפטו החוזר של רומן זדורוב ביקרו אתמול (יום שני) בתא השירותים שבו נרצחה יחד עם זדורוב ועם אמה של תאיר, אילנה, שטוענת בשנים האחרונות כי המשטרה והפרקליטות לא הגיעו לחקר האמת. אחרי הביקור בזירה, התכנס היום שוב בית המשפט המחוזי בנצרת לדיון במשפטו החוזר של זדורוב - והשופטים הרבו להתערב בדיון, שבו חקר סנגורו של זדורוב עורך הדין ירום הלוי את קצין המז"פ שהיה בזירת הרצח רב-פקד שמואל פיאמנטה.
4 צפייה בגלריה
"נעשה בצורה הכי מקצועית שאפשר". אילנה ראדה על רקע בית הספר שבו נרצחה בתה, אתמול
(צילום: אביהו שפירא)
בפעם שעברה העיד פיאמנטה כי לא קיבל את עמדת החוקר הראשי, שהלך בינתיים לעולמו, בעניין מיקומי של זדורוב בעת הרצח ובעניין כתמי הדם על הקיר שבין התא שבו נרצחה ראדה לתא השלישי. בחקירתו הנגדית היום עלו שלוש נקודות משמעותיות: הראשונה, זדורוב הדגים בשחזור הרצח דקירה מכיוון ימין, שלא תואמת את ממצאי הנתיחה שלפיהם הפגיעה הייתה בצד שמאל; השנייה, אחרי שעו"ד הלוי הדגים את האפשרות שהרוצח עמד מאחורי ראדה בתוך התא, השופטים ציינו שהתרשמו במהלך הסיור - בניגוד לעדותו של פיאמנטה - כי שני אנשים "שאינם שמנים במיוחד" יכולים היו לעמוד יחד בתוך התא כשהדלת סגורה; והשלישית, שאלת היעדר עקבות נעליו של הרוצח מחוץ לתא השירותים.
עו"ד הלוי עימת תחילה את פיאמנטה עם הדרך שבה זדורוב טען בשחזור שרצח את ראדה, שסותרת את אופן חיתוך צווארה ואת ההדגמה שביצע על המדובב בתא המעצר. במהלך השחזור עמד זדורוב מחוץ לתא השירותים, כשהשוטרת שדימתה את ראדה נמצאת בתוך התא, והוא ביצע מהלך של דקירה בצד הימני של צווארה - על אף שעל פי הנתיחה הדקירה המרכזית הייתה בעורק הצוואר השמאלי.
פיאמנטה עמד על כך שדפוס ההתזה של הדם בעת הרצח מצביע על כך שהמנוחה עמדה כשפניה לקיר הימני - מה שאומר שלפחות בשלב זה של השחזור, הוא לא היה מדויק.
בית המשפט המחוזי בנצרת, הבוקר
(צילום: אסף מגל)
השופטים הרבו היום להתערב בחקירה, לאחר שסיירו אתמול בבית הספר נופי גולן. נתח משמעותי מהחקירה הנגדית הוקדש לתהייה מדוע אין כתמי דם על החלק הפנימי במשקוף דלת התא, ופיאמנטה העריך שבעת הרצח הדלת הייתה פתוחה. השופטים היקשו כיצד ייתכן כי על המשקופים הצמודים, מימין ומשמאל למסגרת הדלת, היו סימני דם רבים, ואילו על החלק הפנימי לא היו כלל כתמי דם, בהנחה שהדלת אכן הייתה פתוחה. פיאמנטה התקשה להסביר את הסתירה, ולאחר שאב בית הדין אשר קולה הקשה וחידד את הנקודה, אמר כי "הכתמים על הדלת הם לא מההתזה, אלא מהדינמיקה, אחרי שנסגרה הדלת".
בהמשך עלתה השאלה כיצד ייתכן שלמרות שעל רצפת תא השירותים נקוותה שלולית דם מהגופה, אין עקבות של הרוצח בדם לאחר שיצא מהתא – למרות העדות שקפץ מעל דלת התא אל המתחם החיצוני. בתחילה אמר העד כי רוב הדם בסמוך לאסלה, נקווה בשלב מאוחר יותר, בשעות שעברו עד מציאת הגופה וביצוע החקירה.
"היה צריך להיות משהו, לפחות בנקודה הסמוכה לדלת איפה שהוא נחת", הקשה השופט קולה. "תחשוב על העדות של אנשי מד"א. כשהם הגיעו, הייתה להם שלולית יותר גדולה אבל הם יותר נזהרו. אז בזמן שהרוצח היה שם, אמנם היה פחות דם, אבל הוא חייב להיות מלוכלך בדם בידיים וברגליים".
פיאמנטה התקשה להסביר את התופעה, ולבסוף העריך כי בעת שהרוצח דרך על מכנסיה של ראדה - נוגב הדם מעקבות נעליו. התובעים אמרו בשלב זה כי על המכנסיים התגלו שש טביעות נעליים, ואילנה ראדה הגיבה בקריאה "שקרים".
אב בית הדין התנצל בפני אילנה ראדה
אילנה ראדה, שהשתתפה גם היא בסיור אתמול, אמרה הבוקר לאולפן ynet מבית המשפט המחוזי בנצרת כי הביקור בזירת הרצח "לא היה פשוט" עבורה. לדבריה, "גם התאריך 6 בדצמבר משמעותי בשבילנו, וגם זו פעם ראשונה שראיתי באמת איך רצחו את תאיר. זה קצת זעזע אותי, לא נרגעתי גם כמה שעות אחרי".
הביקור בזירת הרצח
(צילום: אביהו שפירא)
ראדה הוסיפה: "הסיור נעשה בצורה הכי רצינית ומקצועית שאפשר, עד כמה שאפשר, כדי להמחיש את הרגעים האחרונים של תאיר". היא הדגישה כי היא מתרשמת מאוד מהמשפט שמתנהל בימים אלה נגד זדורוב: "אני רואה הרבה נכונות להגיע לצדק ולאמת, ואני אקבל אותה עד כמה שאפשר".
"אם בסופו של דבר יוכח שזדורוב הוא הרוצח, אני אקבל את זה - בתנאי שזה יוכח", הדגישה ראדה. "אני ייחלתי לפתיחת החקירה, אבל המשפט החוזר גם נותן את האפשרות לראות דברים אחרים ולחקור אותם הרבה יותר ביסודיות. אני מאמינה שאם ימשיכו ללכת באותו קו, נמצא את הרוצחים".
ראדה חזרה על טענותיה שהיה צריך לבדוק ביתר שאת את האפשרות שתלמידים רצחו את ראדה: "לא ייתכן שמתעלמים מכל העדויות של הסביבה. לא אשים אצבע על מישהו שהוא אשם, אבל אי אפשר להתעלם מהקורבן עצמו ומהחיים שלו. יש שיחות טלפון או ICQ שנעשו עם תאיר, יש את פורום בית הספר שנכתבו שם דברים שקשורים או מרמזים על הרצח. אי אפשר להתעלם מזה".
אב בית הדין, השופט אשר קולה, התייחס בפתח הדיון היום בבית המשפט לכך שהביקור בזירה התקיים בדיוק 15 שנה אחרי הרצח - והסביר: "אנחנו יודעים שהייתה רגישות רבה ושהמעמד היה קשה לאילנה ראדה ואנחנו מצטערים על כך. לא יכולנו לבחור מועד אחר, שכן התאריך האפשרי הבא היה בפורים".
