המלך עבדאללה בן חוסיין, נינו של המלך עבדאללה שנרצח על ידי פלסטינים בירושלים, הוכיח השבוע פעם נוספת שהוא יודע לנווט היטב במדמנת פוליטיקת הזהויות המזרח-תיכונית הסבוכה.
למלך הירדני הייתה יותר מסיבה אחת טובה להזמין אליו לשיחה אישית ומתוקשרת את יו"ר רע"מ מנסור עבאס: ראשית, והמובן מאליו - המפגש שתואם מראש עם משרד רה"מ היה הזדמנות נוספת למלך עבדאללה להפגין את תמיכתו בממשלה החדשה בישראל. לא רק מפני שבנימין נתניהו איננו חלק ממנה, אלא גם מפני שלראשונה מפלגה ערבית, ועוד איסלאמיסטית למהדרין, היא עמוד תווך משפיע בקואליציה שעליה נשענת הממשלה. מפגש גלוי עם ח"כ מנסור עבאס תורם לחיזוק הקשרים בין עמאן לירושלים אך גם לחיזוק התמיכה של וושינגטון בירדן, בשעה שהממלכה והמלך עצמו משוועים לסיוע מכל סוג, אך בעיקר כלכלי מוושינגטון ומישראל.
סיבה נוספת היא שפגישה עם מנהיג זרם האיסלאם הפוליטי המתון בישראל היא אירוע-תודעתי שבאמצעותו מוכיח המלך ההאשמי שהוא אינו שוקט על שמריו ופועל ללא לאות במסגרת תפקידו כאפוטרופוס המקומות הקדושים בירושלים מטעם העולם המוסלמי. קשר פומבי עם גורם פוליטי ישראלי, איסלאמי וערבי שיש לו השפעה רבה על ממשלת ישראל ומדיניותה, מקדמת בצורה ניכרת את האינטרס האיסלאמי ואת מעמדו האזורי של המלך עבדאללה. אין ספק שמלך ירדן השיג את שני היעדים האלה באמצעות המפגש עם עבאס ובאמצעות ההודעה שפירסם הארמון בסיומו.
אבל יש בסבירות גבוהה מניע נוסף להזמנה לארמון שקיבל ח"כ עבאס. למפגש בין עבדאללה בן חוסיין לח"כ הערבי יש ככל הנראה קשר עקיף - אך מובהק - לכרסום שחל לאחרונה במעמדו וביוקרתו של המלך בזירה הפנים-ירדנית. המצב הכלכלי הקשה שמכביד על האזרחים, הכתף הקרה מסעודיה (שמורגשת ביתר שאת לאחרונה) לממלכה ההאשמית ולצרכיה, הביקורת (וייתכן שאף ניסיון ההפיכה) של הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך, באזני ראשי השבטים הבדואים, שפגעה בצורה חמורה בסמכותו של עבדאללה. ואם לא די בכך, התחקיר שחשף בכלי התקשורת העולמיים שהמלך העביר 100 מיליון דולר למקלטי מס בשעה שארצו נאנקת תחת עול הקורונה והמצוקה הכלכלית - רק הוסיף תחמושת חדה והרסנית לאופוזיציה הפוליטית בירדן, שבמרכזה תנועת האחים המוסלמים.
במצב שבו לראשי השבטים הבדואים, הבסיס המסורתי והנאמן של בית המלוכה הירדני, יש בטן מלאה על המלך עבדאללה - הפגישה עם מנסור עבאס יכולה להועיל. רע"מ היא מפלגה איסלאמיסטית מתונה שחלק ניכר מבוחריה ומנציגיה המשפיעים בכנסת הם בדואים מהנגב, שלהם קשרי דם עם שבטי הבדואים בעבר הירדן. מחוות הכבוד של המלך הירדני לנציג הבדואים היא גם איתות לבדואים מבית. רוצה לומר המלך: הבדואיות היא ערך אפילו כשאני יושב על כס המלוכה ומנהל את מדיניות החוץ. תמשיכו לתמוך בי - ואני לא אשכח את ה"ביעה" (חוזה לא כתוב של תמיכה הדדית בין שליט מוסלמי לנתיניו).
קריצה דומה משגר המלך הירדני לציבור הפלסטיני, שכנראה כבר הפך לרוב בקרב אזרחי הממלכה. עצם ההזמנה של עבאס וההודעה שהוציא בית המלוכה בסוף פגישתם - משמעותן ברורה: המלך לא שוכח ולא זונח את אל-אקצה ואת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים והאזרחים הערבים. המלך מנסה להבהיר כי הקשרים הטובים שהוא מטפח עם ישראל לא מועילים רק לו באופן אישי - אלא גם לאזרחי ארצו ולאחיהם בישראל ובשטחים שבשליטתה.
ראוי לציין שהפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית בישראל, שרע"מ היא הגוף הפוליטי המייצג שלו, קרוב ומושפע מאוד גם אידאולוגית וגם דתית, מזרם שמכונה איסלאם פוליטי, כלומר תנועת האחים המוסלמים. לכן אפשר להעריך שהפגישה בין המלך עבדאללה למנסור עבאס הייתה קריצה של פיוס ורצון טוב גם כלפי תנועת האחים המוסלמים הירדנית, שמאתגרת כעת את משטרו.
