את האווירה בקרב המוחים אתמול (שני) מחוץ למשכן הכנסת, לאחר אישור החוק לצמצום עילת הסבירות, ניתן היה לתאר כהלם. נראה שמובילי המחאה ובהם חברי אחים לנשק שככל הנראה הכינו במהלך שירותם הצבאי אין ספור דרכי פעולה, מקרים ותגובות, לכל תרחיש אפשרי, לא נערכו למובן מאליו – שאף על פי כן החקיקה תעבור. שקמה ברסלר, אייל נווה ושאר הנואמים על הבמה בקפלן ירושלים הלהיבו את הקהל להרים את הראש, להכיר בהצלחה הנדירה של המחאה, כינו את המוחים כמה פעמים "המחנה החדש שקם", אך לא אמרו מילה אחת פרקטית, הצופה פני העתיד.
לכאורה, מרגע העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית, עובר מרכז הכובד לזירה המשפטית שאותה המחאה לא מובילה ותפקידה בה הוא משני. יחד עם זאת, זו שעתה של המחאה ללחוץ לפירעון ומימוש ההבטחות שנזרקו לאוויר בשבועות האחרונים על ידי לשכת עו"ד, ההסתדרות, המילואימניקים, ההסתדרות הרפואית, הפורום העסקי ועוד, לנקיטת פעולות אופרטיביות.
מדובר באתגר לא פשוט. הכנסת, שסיפקה בכל שבוע אירוע אחר שהדליק את אש המחאה, כמו דיון בוועדת חוקה, או הצבעות במליאה - יוצאת לפגרה ממושכת של שלושה חודשים. גם אוגוסט שבו משפחות רבות בחופשות ברחבי הארץ והעולם, אינו קרקע פורייה למחאות. אחר כך יגיע חודש החגים ואחריו מתחדש הכל. אם מובילי המחאה רוצים להשאירה רלוונטית ובועטת הם צריכים לוודא שכל סקטור מממש את איומיו ומגביר ככל שניתן את מנופי הלחץ שלו על הקואליציה מדושנת הניצחון, לקראת חידוש מאבקי החקיקה במושב החורף.
גם השדרה הביטחונית שהצטרפה לצעדת המוחים אמש הייתה מרשימה מאוד. נדב ארגמן, בוגי יעלון, דני חלוץ, תמיר פרדו, דן הראל, יום טוב סמיה ורבים נוספים השתתפו, אך גם כאן, לא ברור אם וכיצד תמשיך מעורבותם בצעדים הבאים. על המחאה לדאוג לשלבם כחברים מן המניין ולא כאורחים לרגע. נוכחותם תאפשר העמקה והגברה של הלחץ על מקבלי ההחלטות ובעיקר תיתן את ההרגשה כי ישנו מבוגר אחראי ומקצועי בשטח.
"אם עילת הסבירות תעבור, לא תהיה הידברות לאחר מכן", הצהירו מנהיגי המחאה בשבועות האחרונים מבלי באמת לתת את הדעת למה זה אומר. איך ייתכן שלא נלקחה בחשבון האפשרות שלוין ורוטמן, שהרפורמה שהגו ויזמו על בסיס אידיאולוגיה רבת שנים, יצליחו במשימת חייהם? גם אם טרם גובשה אסטרטגיית פעולה מסודרת נראה שלא הוגדרה אפילו מטרה ליום שאחרי העברת החוק.
מעבר לכך, בנאומיהם המשולהבים אמש אף אחד ממנהיגי המחאה לא נתן תשובה אפילו על השאלות המיידיות: מה יעלה בגורל עיר האוהלים שהוקמה בין לילה? מקפלים? נשארים? וקפלן? יש הפגנה במוצאי שבת כבכל שבוע בשבעת החודשים האחרונים או לא? ההפגנות הספונטניות שנמשכו לתוך הלילה היו תוצאה של יוזמות מקומיות ולא הכוונה הנגזרת מתוכננת היטב.
הילה שי וזאןמנהיג נמדד ביכולתו להוביל, לסמן דרך. המוחים, שניצחו במערכה הראשונה והצליחו לפי שעה לעצור את שינוי החוק להרכב הוועדה לבחירת שופטים, נחלו אתמול הפסד במערכה השנייה. אם אכן מנהיגי המחאה בטוחים בכך שהעברת צמצום עילת הסבירות היא רק החלק הראשון בסלמי ואחריו עוד יבואו רבים נוספים, טוב יעשו אם יגבשו תוכנית פעולה וישקפו אותה לרבבות שנותנים בהם את אמונם המלא, אחרת חיש מהר יתגלגלו למאבקי כוח ופוליטיקה שמאפיינים תקופות ביניים שכאלו והשטח יקטן ויתמסמס.
כל הורה מכיר את השאלה הרפטטיבית של בוץ לדורה בכל צומת שאליו הם נקראים: "לאן הולכים מכאן?". נדמה שפרט להחלטה מכוח האינרציה על המשך המחאה, מנהיגי מחאת קפלן טרם נתנו תשובה לשאלה בסיסית זו.
הילה שי וזאן היא יועצת אסטרטגית. לשעבר חברת כנסת
