השר בר-לב: "החלטתי להקים ועדת בדיקה"
ההודעה של השר לביטחון פנים עמר בר-לב הבוקר (יום ב'), שלפיה יבקש להקים ועדת בדיקה לפרשת הריגול המשטרתי שנחשפה ב"כלכליסט", עלולה להביא לגיבוש גוף מוגבל וחסר שיניים שיתקשה לחשוף את האמת, וממילא לא יצליח להפעיל לחץ ליישום מסקנותיו.
"חוק יסוד: הממשלה" מאפשר למנות - על פי הצעת אחד מהשרים - ועדת בדיקה לנושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו. אף שהחוק מחייב שבראש ועדת בדיקה יעמוד שופט בדימוס, מי שממנה את הרכב הוועדה אינו נשיא בית המשפט העליון כפי שנעשה בוועדת חקירה ממלכתית, אלא השר שלכאורה מעורב בנושא. נדגיש כי ראשי סיעות הקואליציה עצמן לא התנגדו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשה, ובסיעת הליכוד קראו אף לערב את הנשיא יצחק הרצוג בבחירת חבריה.
לוועדת בדיקה, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, אין סמכות לכפות זימון עדים, אלא אם זו ניתנה מפורשות בהחלטת הממשלה. כך למשל, בוועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שעסקה במלחמת לבנון השנייה, העניק היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז סמכויות הדומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית – כגון חיוב הגעת עדים, עדות בשבועה, הצגת מסמכים, גביית עדויות בחו"ל וחקירה על פי כללי בית המשפט.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה יוכל לנסח כתב מנדט שיגדיר את הרכב הוועדה, תפקידיה והיקף סמכויותיה. כלומר, אם אכן תוקם ועדת בדיקה לריגול המשטרתי, ניתן יהיה להגביל את המנדט שלה, וזאת בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית שאמנם מקבלת מנדט מוגדר, אך הוא גמיש והיא יכולה לחרוג ממנו על פי שיקול דעתה.
הבדל נוסף הוא שבעדות מול ועדת חקירה ממלכתית לא ניתן להשתמש לאחר מכן בבית משפט. מנגד, ועדת בדיקה לא מעניקה לעדים והנחקרים בה חסינות, ולכן ייתכן שיחששו לומר בה את האמת. עליה להתריע בפני מי שעלול להיפגע ממסקנותיה באמצעות "מכתבי אזהרה", כדי שיוכל לשכור עורך דין שיגן עליו ויחקור עדים מולו.
אולם סביר שבמקרה זה יוחלט מראש על ידי הממשלה שגם אם יוסקו מסקנות לגבי העדים והנחקרים - הן תישארנה אישיות ומערכתיות ולא פליליות.
(צילום: משה מזרחי)
בתום דיוניה, המוגבלים בזמן, מגישה ועדת בדיקה דו"ח על תוצאות עבודתה והמלצותיה בפני הממשלה. מסקנותיה הבדיקה, כמו מסקנות ועדת חקירה ממלכתית, אינן מחייבות במובן הפורמלי, אולם הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה להתמודד עם עתירות לבג"ץ אם לא תעשה זאת.
למרות, "נחיתותה" היחסית של ועדת הבדיקה, בעשורים האחרונים מונו כמה כאלה, שבשל האישים שעמדו בראשיהן זכו ליוקרה ציבורית ומסקנותיהן התקבלו בכובד ראש. שתיים מהן היו ועדת וינוגרד, וכן ועדת זיילר, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, שחקרה את התנהלות המשטרה בפרשת האחים פריניאן.
במערכת המשפט תומכים בבדיקה חיצונית
שרשרת החשיפות בכלכליסט, האחרונה בהן הבוקר, שרטטו שימוש מאסיבי של המשטרה בהשתלת תוכנות ריגול בטלפונים ניידים של אזרחים, פעילים חברתיים, פוליטיקאים ברשויות מקומיות, מנכ"לי משרדים ממשלתיים וכן מעורבים בתיקי בנימין נתניהו ואף במכשיר של בנו אבנר.
היועמ"שית החדשה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שמינויה אושר אחר הצהריים, צפויה להחליט בקרוב על הרחבת צוות הבדיקה לפרשת הריגול, שעל הקמתה החליט קודמה אביחי מנדלבליט ובראשה עומד המשנה ליועץ עמית מררי. אתמול מסרו גורמים המקורבים לפרטים כי מבדיקה שביצע צוותה של מררי עלה שמנדלבליט לא נתן אישור לביצוע האזנת סתר או חדירה למחשב של אף עיתונאי בהקשר זה.
הממשלה אישרה את מינויה של היועמ"שית עו"ד גלי בהרב-מיארה
(צילום: איתי בית און, לע"מ, סאונד: ניר שרף, לע"מ)
גורמים המצויים בנושא הבהירו כי נוכח עומס הממצאים שהתפרסמו, מורכבות הבדיקה וההשלכות הציבוריות הרות הגורל על סוגיות של פרטיות, פוליטיקה ואמון הציבור - יש להוסיף לצוות לפחות עוד כמה בודקים. בשלב זה מתנהלים מגעים עם בכיר לשעבר בקהילות המודיעין, הנחשב מומחה לסייבר ובעיקר לשימושים "בעייתיים" בו.
עם זאת, גורמים במערכת המשפטית יש גורמים שמסכימים שרק הוצאת הבדיקה לגוף חיצוני ובלתי תלוי - משפטית ופוליטית - תזכה לאמון הציבור. זאת מכיוון שהבדיקה הפנימית שמנוהלת על ידי הצוות עלולה להיחשד כנגועה באינטרסים משולבים של הפרקליטות ושל המשטרה "לצופף שורות".
